בנימינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ידידה1 (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה
שורה 13:
בנימינה נוסדה בידי בנים של עולי [[העלייה הראשונה]], בשנת [[1921]] רכשה חברת יק"א את אדמות א-זַּרְקַאנִיֶה ("שעל נחל זרקא"- נחל תנינים) ובבית החווה שבמרכזן התיישבו שתי קבוצות של מתיישבים. המתיישבים החדשים התאחדו עם חלק ממעבדי [[אדמות אלברג']] - והם כללו בני מושבות ותיקות, בוגרי בית הספר [[מקוה ישראל]] ובני המושבות הסמוכות באזור [[זיכרון יעקב]] ו[[גבעת עדה]] עם עולי [[העלייה השלישית]], ויחד הם יסדו בשנת [[1922]] את בנימינה והתיישבו בה.
 
המושבה הוקמה לאחר ייבוש ה[[ביצות]] באזור, והיא היתההייתה ´המושבה הראשונה´ שהוקמה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]. טקס חנוכת המושבה החדשה נערך ב[[ט"ו בשבט]] תרפ"ג{{הערה|1= http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=tab&tab=browse&pub=DHY [מתוך כתבה בעיתון "דואר היום" 5.2.1923 עמוד 3]}}. אדמת היישוב נרכשה מידי [[פיק"א]], היישוב היה [[חקלאות|חקלאי]] בתחילתו. פקידות הברון רוטשילד, שהביאה את המתיישבים הראשונים לבנימינה, הביאה גם משפחות [[יהדות גאורגיה|יוצאי גאורגיה]], לסייע בחקלאות, ובתעשיית הבשמים. מפעל "יסמין" לייצור בשמים לייצוא נפתח במושבה בשנת [[1925]]{{הערה|1={{דבר||שכונת היסמין|1936/06/03|00409}}}}. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הצטרפו קבוצות רבות למקום והוא גדל במהירות. בנוסף הגיעו אל האזור קבוצות עבודה כגון [[קבוצת מנורה]] בהנהגת [[גרשון שץ]] לעבודה בייבוש [[ביצות כבארה]].
 
בשנת [[1940]], בעקבות פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והמערכה בצפון אפריקה, הקים [[הצבא הבריטי]] את "מחנה 101" על הדרך לזכרון יעקב, בסמוך לתחנת הרכבת. המחנה קלט חיילים פצועים שטופלו והחלימו בו וכן חיילים מיחידות שפורקו או פוזרו וצורפו ליחידות חדשות. לאחר תום המלחמה עסקו החיילים בעיקר בשמירה על מתקני הרכבת ומסילת הברזל, בשמירה על חוף הים בפני הסתננות [[העפלה|מעפילים]] ובחיפוש אחר [[סליק]]ים של נשק בלתי-חוקי. המחנה פונה בשנת [[1948]] עם תום המנדט והפך ל"[[מעברה|מעברת]] בנימינה" זמן קצר לאחר מכן (כיום שוכנות במקום "גבעת ישורון", "שכונת ורבורג" וחלק מאזור התעשייה). בשנת [[1952]] הקים יוסף צבי זלצר, עולה מ[[הונגריה]] ו[[יינן]] במקצועו, את יקב "אליעז" (כיום "[[יקב בנימינה|יקבי בנימינה]]") בשטח מפעל הבשמים. בשנות השישים היה זה היקב השני בגודלו בישראל.