אפקט פלין – הבדלי גרסאות

'''אפקט פלין''' (ב[[אנגלית]]: '''Flynn effect''') הוא עלייה משמעותית ומתמשכת בציוני [[מנת משכל]] (IQ) באוכלוסיהבאוכלוסייה, כפי שנמדדו במדינות רבות ברחבי העולם מראשית [[המאה ה-20]] ועד היום{{הערה

סיבות שונות הוצעו להסברת אפקט פלין, כגון שיפור ב[[תזונה]] בתקופת הילדות, [[חינוך]] טוב יותר, תרגול [[מבחן|מבחנים]] ב[[בית הספר]], והתפשטות אופן חשיבה [[מדע]]י באוכלוסיהבאוכלוסייה. שיפורים דומים לאורך השנים דווחו גם בתוצאות מדדים קוגניטיביים אחרים, כגון [[זיכרון סמנטי]] ו[[זיכרון אירועי|זיכרון אפיזודי]]{{הערה|שם=Rönnlund|{{Cite journal|url=http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0028-3932(08)00442-9|title=Flynn effects on sub-factors of episodic and semantic memory: parallel gains over time and the same set of determining factors|date=September 2009|journal=Neuropsychologia|issue=11|doi=10.1016/j.neuropsychologia.2008.11.007|volume=47|pages=2174–80|pmid=19056409}}}}. לפי כמה מחקרים שנערכו לאחרונה ייתכן שהשיפור בציונים כבר פסק, לפחות בכמה [[מדינה מפותחת|מדינות מפותחות]], מה שאולי גורם לצמצום [[הבדלי מנת משכל בין מדינות|הבדלי מנת-משכל]]{{הערה|שם=IQGI|Richard Lynn and Tatu Vanhanen (2006). ''IQ and Global Inequality''. Washington Summit Publishers: Augusta, GA. {{ISBN|1-59368-025-2}}}} בינן לבין מדינות עם ממוצעים נמוכים יותר של מנת משכל, שבהן אפקט פלין עדיין חזק.

עם זאת, במרבית העדכונים נהוג לבחון מדגם של נבחנים גם על המבחן הישן וגם על המבחן החדש, על-מנת לבדוק את השפעת ההבדלים ביניהם. פלין שם לב שבמקרים כאלו הנבחנים כמעט תמיד משיגים תוצאה גבוהה יותר במבחן הישן. מספר חוקרים אחרים שמו לב לכך עוד לפני פלין, אך רק בקבוצות אוכלוסייה מסוימות כגון [[הגירה|מהגרים]], בעוד שפלין טען שהתופעה מתקיימת במרבית קבוצות האוכלוסייה ומתמשכת על פני עשרות שנים. פלין דיווח לראשונה על התופעה ב[[מאמר מדעי]] משנת 1984, שבו הראה כי במספר סוגים שונים של מבחני מנת-משכל בארצות הברית, משנת 1932 עד שנת 1978, השיפור הכולל על פני מספר עדכונים היה 13.8 נקודות IQ - קצב עלייה של 3 נקודות לעשור{{הערה|Flynn, J. R. (1984). [http://psycnet.apa.org/record/1984-11828-001 The mean IQ of Americans: Massive gains 1932 to 1978]. '''Psychological bulletin''', 95(1), 29.}}. לאחר מכן כונה אפקט פלין "אחת התופעות המדהימות ביותר בתחום", וב[[שנות ה-90]] סומן על- ידי "כוח משימה לאינטליגנציה" (Task Force for Intelligence) של [[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]] כאחד הנושאים החשובים ביותר למחקר{{הערה|שם=פייטצ'ינג2015}}.

אחת התוצאות של אפקט פלין היא שמבחן קוגניטיבי צפוי להגזים בהערכת מנת המשכל של הנבחן בכ-0.3 נקודות לכל שנה שעברה מאז העדכון האחרון של המבחן. להבדל קטן זה עלולות להיות השלכות משפטיות חשובות לתיקים מסויימיםמסוימים, עד כדי חיים ומוות עקב חוק בארצות הברית המפרש את [[התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית]] ואוסר הטלת [[עונש מוות]] על פושעים מתחת למנת משכל מסויימתמסוימת. תיק כזה היה [[אטקינס נגד מדינת וירג'יניה]] {{אנ|Atkins v. Virginia}} בשנת 2002, שבו קיבל בית המשפט העליון של [[וירג'יניה]] ערעור על גזר-דין מוות לרוצח מורשע משום שמנת המשכל שלו שנמדדה כ-59 נקודות הייתה למעשה, על פי אפקט פלין, נמוכה אף יותר, ומתחת לקריטריונים של פיגור שכלי חמור{{הערה|Gresham, F. M., & Reschly, D. J. (2011). [http://www.iapsych.com/iqmr/fe/LinkedDocuments/gresham2011_FE_practice_standards.pdf Standard of practice and Flynn effect testimony in death penalty cases]. '''Intellectual and developmental disabilities''', 49(3), 131-140.}}. השלכות דומות קיימות כתוצאה מקריטריונים של מנת משכל מזערית בזכויות לקבל שירותי סעד ורווחה שונים, כגון [[חינוך מיוחד]]{{הערה|שם=טריאן2014}}. ג'יימס פלין עצמו נקרא להעיד כ[[עד מומחה]] במספר משפטים מסוג זה בארצות הברית.