צבא אפריקה – הבדלי גרסאות

== הקמת צבא אפריקה ==

[[קובץ:2motiyb.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חיילי הכוחות הסדירים מקומיים בכיבוש מבצר צרפתי ליד מלייה, 1911]]

 

ב[[הסכם פס]], שנחתם ב-[[30 במרץ]] [[1912]] בין ספרד לצרפת, הפכה מרוקו ל[[מדינת חסות]] צרפתית, וחלקים ממנה עברו לשליטת ספרד: צפון מרוקו, שעם מסירתה נוצר רצף טריטוריאלי בין מלייה לסאוטה; נמסרה לספרדים [[רצועת טרפאיה]] - החלק הדרומי ביותר של מרוקו, שגבל במושבה [[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]]; וכן מובלעת [[איפני]] שבדרום, שנוהלה כ[[קולוניה|מושבה]] ולא הייתה חלק ממדינת החסות הספרדית.

ב-[[17 ביולי]] 1936 פרץ מרד של השמרנים והלאומנים לאחר שימים ספורים קודם לכן נרצח קצין משטרה בשם קאסטילו, שהיה חבר במפלגה הסוציאליסטית. בתגובה נרצח אחד ממנהיגי הימין המלוכני, חוסה קאלבו סוטלו, שהיה חבר פרלמנט ושר האוצר ברודנות של ריברה, אשר קדמה להקמת הרפובליקה. רבים מן האזרחים בחבל [[אנדלוסיה]] קמו ויצאו אל הרחובות כשנשק בידם. רבות מעריה החשובות של ספרד - [[סביליה]], [[פמפלונה]], [[לה קורוניה]], [[קדיס (עיר)|קדיס]], [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] ו[[סראגוסה]] נפלו לידי המורדים שנקראו עתה "הלאומנים". הבירה [[מדריד]] ו[[ברצלונה]] נותרו בידי הממשלה. פרנקו יצא ממקום גלותו והשתלט מחדש על צבא אפריקה, שקיבל אותו מיד כמנהיג ללא עוררין וחייליו כינו אותו "אל [[קאודייו]]" (El Caudillo, "המנהיג"). בספרד עצמה הצליחו השלטונות לדכא את המרידה הצבאית ברבות מהערים הגדולות, והמצב התדרדר לכדי [[מלחמת האזרחים בספרד|מלחמת אזרחים]].

 

 

צבא אפריקה התפצל לשני כוחות, האחד, בפיקודו של [[חואן יגו]] {{אנ|Juan Yagüe}} ("הקצב מ[[בדחוס]]"), נע במהירות צפונה-צפון מזרחה במטרה לתפוס את מדריד ו[[טולדו]]. השני, בפיקודו של [[חוזה אנריקה ורלה]] {{אנ|José Enrique Varela}} התמקד בכיבוש וביסוס השליטה ב[[אנדלוסיה]], תוך כינון [[המדינה הספרדית|מדינת]] [[פלנחה]] בשטחי האזור וביצור בסיסי הכוח בערים המרכזיות ולנסיה, [[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] ו[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]]. וב-[[1 באוקטובר]] 1936, הכריז על עצמו כראש המדינה הספרדית. בסוף ספטמבר היו רוב מערב ספרד ודרומה תחת שלטון צבא אפריקה. ב-[[1 באוקטובר]] 1936, הכריז פרנקו על עצמו כראש המדינה הספרדית.