הבדלים בין גרסאות בדף "צבא אפריקה"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
מ
בוט החלפות: צויד, \1אוויר\2
מ (בוט החלפות: צויד, \1אוויר\2)
== הקמת צבא אפריקה ==
[[קובץ:2motiyb.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חיילי הכוחות הסדירים מקומיים בכיבוש מבצר צרפתי ליד מלייה, 1911]]
מושבות ספרד בצפון אפריקה כללו את הערים [[מלייה]] ו[[סאוטה]], עליהן השתלטה ספרד עוד במאות [[המאה ה-15|ה-15]] ו[[המאה ה-16|ה-16]] והתרחבו משם. בשנת [[1893]] הוקם ה[[רגימנט]] האפריקאי הראשון (''Regimiento de África N° 1'') ככוח שליטה קבוע בטריטורייה. במהלך [[1910]]-[[1911]] ניהלה ספרד [[מערכה (צבא)|מערכה]] נגד [[צרפת]] וכוחות מקומיים במטרה ליצור רצף טריטוריאלי בצפון מרוקו בין מלייה לסאוטה. במהלך מערכה זו הורחב הרגימנט לכלל "צבא אפריקה" על ידי גיוס הכוחות המקומיים ([[אסלאם|מוסלמים]] ומתיישבים מערביים) למסגרות ה-''Fuerzas Regulares Indígenas'' ("הכוחות הסדירים המקומיים") שנחלקו ל[[חיל רגלים]] ו[[חיל פרשים]] המצויידיםהמצוידים ב[[ארטילריה]] קלה. [[מטה (צבא)|מטה]] היחידה שכן ב[[טטואן]].
 
ב[[הסכם פס]], שנחתם ב-[[30 במרץ]] [[1912]] בין ספרד לצרפת, הפכה מרוקו ל[[מדינת חסות]] צרפתית, וחלקים ממנה עברו לשליטת ספרד: צפון מרוקו, שעם מסירתה נוצר רצף טריטוריאלי בין מלייה לסאוטה; נמסרה לספרדים [[רצועת טרפאיה]] - החלק הדרומי ביותר של מרוקו, שגבל במושבה [[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]]; וכן מובלעת [[איפני]] שבדרום, שנוהלה כ[[קולוניה|מושבה]] ולא הייתה חלק ממדינת החסות הספרדית.
ב-[[17 ביולי]] 1936 פרץ מרד של השמרנים והלאומנים לאחר שימים ספורים קודם לכן נרצח קצין משטרה בשם קאסטילו, שהיה חבר במפלגה הסוציאליסטית. בתגובה נרצח אחד ממנהיגי הימין המלוכני, חוסה קאלבו סוטלו, שהיה חבר פרלמנט ושר האוצר ברודנות של ריברה, אשר קדמה להקמת הרפובליקה. רבים מן האזרחים בחבל [[אנדלוסיה]] קמו ויצאו אל הרחובות כשנשק בידם. רבות מעריה החשובות של ספרד - [[סביליה]], [[פמפלונה]], [[לה קורוניה]], [[קדיס (עיר)|קדיס]], [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] ו[[סראגוסה]] נפלו לידי המורדים שנקראו עתה "הלאומנים". הבירה [[מדריד]] ו[[ברצלונה]] נותרו בידי הממשלה. פרנקו יצא ממקום גלותו והשתלט מחדש על צבא אפריקה, שקיבל אותו מיד כמנהיג ללא עוררין וחייליו כינו אותו "אל [[קאודייו]]" (El Caudillo, "המנהיג"). בספרד עצמה הצליחו השלטונות לדכא את המרידה הצבאית ברבות מהערים הגדולות, והמצב התדרדר לכדי [[מלחמת האזרחים בספרד|מלחמת אזרחים]].
 
פרנקו ביקש להעביר את חלקו העיקרי של צבא אפריקה לחופי ספרד בים. אולם הצי היה עדיין בשליטת הממשלה הרפובליקאית. בין ה-[[29 ביולי]] ל-[[5 באוגוסט]] הועברו 1,500 לוחמים מצבא אפריקה לספרד באמצעות [[רכבת אווירית]] של מטוסי [[יונקרס]] שסופקו על ידי [[גרמניה הנאצית]]. 3,000 חיילים נוספים הועברו באמצעות ספינות סוחר איטלקיות, בסיוע [[מפציץ|מפציצים]] של [[חיל האוויר המלכותי האיטלקי]]. בהמשל הועברו בדרך האוירהאוויר עוד 8,000 חיילים. לאחר תפיסת [[ראש גשר]], התמקמו הכוחות בסביליה והחלו לגבש כוח מקומי. עם תחילת המלחמה, בספטמבר 1936, הכריז על עצמו פרנקו כ"[[גנרליסימו]]" של הצבא הלאומני.
 
צבא אפריקה התפצל לשני כוחות, האחד, בפיקודו של [[חואן יגו]] {{אנ|Juan Yagüe}} ("הקצב מ[[בדחוס]]"), נע במהירות צפונה-צפון מזרחה במטרה לתפוס את מדריד ו[[טולדו]]. השני, בפיקודו של [[חוזה אנריקה ורלה]] {{אנ|José Enrique Varela}} התמקד בכיבוש וביסוס השליטה ב[[אנדלוסיה]], תוך כינון [[המדינה הספרדית|מדינת]] [[פלנחה]] בשטחי האזור וביצור בסיסי הכוח בערים המרכזיות ולנסיה, [[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] ו[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]]. וב-[[1 באוקטובר]] 1936, הכריז על עצמו כראש המדינה הספרדית. בסוף ספטמבר היו רוב מערב ספרד ודרומה תחת שלטון צבא אפריקה. ב-[[1 באוקטובר]] 1936, הכריז פרנקו על עצמו כראש המדינה הספרדית.