ירון גולן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yarongolan2 (שיחה | תרומות)
מ עריכה
שורה 15:
 
==הוצאת הספרים==
ב-[[1986]] ייסד גולן את הוצאת הספרים: "[[הוצאת ירון גולן]]". המוטו של ההוצאה היה שהיא מוציאה כל דבר ("כל דבר [[אותנטיות|אותנטי]] ראוי להתפרסם ורק הקורא הוא ה[[צנזורה]]"). ההוצאה התקיימה ללא צוות שכיר, אלא גולן עצמו ובני משפחתו (אמו ואשתו בתיה בעיקר) והוציאה כ-1200 כותרים. גולן לא דרש תשלום מסופרים בהם האמין, ודרש סכומים נמוכים יחסית מסופרים שהגיעו אליו על מנת שיוציא לאור את ספרם, ואף זאת רק בשנים האחרונות. ההוצאה לא הייתה רווחית, אלא התקיימה מההון העצמי של המשפחה. הספרים לא זכו לפרסום, לא להפצה מסודרת ולא ל[[יחסי ציבור|יחצ"נות]].
 
גולן תמך ב[[משורר]]ים, ובין ספרי שירה שלא נודעו בציבור הוציא לאור גם משוררים ידועים ומפורסמים כידידו הטוב [[דוד אבידן]] ("עלילות דני מחונני" ו"ראש לשועלים"), [[מנחם בן]] ("אין שירה בלתי מובנת"), [[דפנה שחורי]], [[משה בן הראש]], [[מתי שמואלוף]] ואחרים. כן הוציא לאור את הגיליון האחרון של כתב העת "[[עכשיו]]" בעריכתו של [[גבריאל מוקד]] וחוברות השירה "הנה" בעריכת [[נתן זך]]. הוא הוציא לאור ספרים רבים (כ-200, לפי [[אלי אשד]]) של זכרונות [[ניצולי השואה]], בהם ראה ערך מיוחד. הוא הוציא לאור ספר שירה וספר [[פרוזה]] בכל שבוע ו[[רומן היסטורי]] אחת לשלושה חודשים, כ-120 ספרים בשנה. בין סופרי הפרוזה שהוציא היו [[אהרן אמיר]], [[צבי הרמן]], [[אריה קרישק]], [[משה גרנות]], אילן עמית ואחרים. היה המו"ל של [[היסטוריה צבאית|ההיסטוריון הצבאי]] השנוי במחלוקת [[אורי מילשטיין]] והוציא רומנים היסטוריים וספרי [[מדע פופולרי]]. ירון גולן הוציא תרגומים רבים של ספרות קלאסית ומודרנית ומבחינתו, אמר, לא הייתה לו כל בעיה להוציא לאור אף את "[[מיין קאמפף]]" של [[אדולף היטלר]].