מסקי שיברו – הבדלי גרסאות

שיברו נולדה, גדלה והתחנכה ב[[אדיס אבבה]], בירת [[אתיופיה]] בשם '''מסקרם שיברו'לגסה'' כבת השלישית למשפחה [[השכלה|משכילה]] בת שמונה ילדים. אביה שיברו לגסה היה [[רופא]] במקצועו, ואימה, [[חרות טקלה]] [[אחות|אחות מיילדת]] שהייתה [[אסיר ציון|אסירת ציון]] וישבה במשך כשנתיים ב[[כלא]] האתיופי על שעזרה [[עלייה לארץ ישראל|להעלות]] [[יהודי]]ם ל[[ישראל]]. כל שבעת אחיה קיבלו השכלה גבוהה ולכולם תארים אקדמאיים. שיברו התחנכה ב[[בית ספר]] מעורב ל[[יהודים]], [[נוצרים]] ו[[מוסלמים]] ומאוחר יותר סיפרה בראיון כי היה מתח בין היהודים לנוצרים באתיופיה. מועדים יהודיים היו מצוינים על ידי בני ה[[ביתא ישראל|קהילה]] בהחבא, מפחד להתנכלויות מצד שכניהם ומדינת ישראל הייתה מסייעת ברכישת מצרכים הדרושים לחג, דוגמת ה[[מצה|מצות]] ב[[פסח]]. כמו כן, סיפרה שיברו כי נמנעה מאכילת [[בשר (מזון)|בשר]] בבתי זרים מפאת [[כשרות]].

שיברו אהבה לשחק עוד מגיל צעיר וכבר באתיופיה הייתה חברה בלהקה מקומית, דוגמת [[צעירי תל אביב]]. בארץ למדה משחק ב"[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]]", והיא למעשה נחשבת לשחקנית ילידת אתיופיה המקצועית הראשונה בישראל. שיברו שיחקה במספר רב של הצגות [[תיאטרון]], ובסדרות [[טלוויזיה]]. בין היתר שיחקה בסדרות "[[ארץ קטנה – איש גדול]]", של [[אברהם הפנר]], ששודרה בשנת [[1998]], "[[זינזאנה]]", של [[חיים בוזגלו]], ששודרה בין השנים [[1999]]– [[2005]] ב[[ערוץ 2]], ו"[[השכונה]]". כמו כן השתתפה בתוכנית הילדים "[[רחוב סומסום (ישראל)|רחוב סומסום]]", שהייתה לשיתוף פעולה בין שחקנים [[יהודים]] ו[[ערבים]].

ב-[[1994]] העלתה את הצגת היחיד הראשונה שלה, שהיא כתבה יחד עם עמית ליאור, שגם ביים, "שירת הנחמדים". שיברו השתתפה ב[[תיאטרונטו]] זכתה בציון לשבח. בשנת [[2006]] העלתה הצגת יחיד בשם "לאישה", בבימויו של [[יבגני קושניר]], ב"[[תיאטרון צוותא]]", וזכתה לשבחים רבים על משחקה בהצגה זו. בהצגה הועלו עשרה [[מונולוג]]ים של עשר דמויות מפתח במחזאות העולמית: יוליה מ"[[רומיאו ויוליה]]", קתרינה מ"[[אילוף הסוררת]]" של [[ויליאם שייקספיר]], אלווירה מ"[[דון ז'ואן (מחזה)|דון ז'ואן]]" של [[מולייר]], נינה מ"[[השחף|בת השחף]]" של [[אנטון צ'כוב]], הטבחית מ"[[כריתת ראש]]" של [[חנוך לוין]], נורה מ"[[בית הבובות (מחזה)|בית הבובות]]" של [[הנריק איבסן]], סטלה מ"[[שירת הלוויתן]]" של [[אנטוני מינגהלה]], ואלרי מ"רחוב" של [[ג'ים קרטרייט]], שרונה מ"[[גן עדן רדום]]" של [[הלל מיטלפונקט]], והאישה הבודדה והחולנית מ"[[ברנשים וחתיכות (מחזמר)|ברנשים וחתיכות]]", המבוסס על סיפוריו של [[דיימון ראניון]].

שיברו היא כלת פרס שחקנית השנה ב[[יום האישה הבינלאומי]] מטעם עיריית [[תל אביב-יפו]] לשנת [[2006]], וכן כלת "פרס השר לקליטת העלייה ליוצרים עולים", ע"ש יורי שטרן.{{הערה|1=[[המשרד לקליטת עלייה]], [http://www.moia.gov.il/Moia_he/CommunityKlita/WinnersList.htm רשימת הזוכים בפרס השר לקליטת העלייה ליוצרים עולים ע"ש יורי שטרן ז"ל].}}2008 שיחקה בהצגת יחיד לילדים על פי סיפרו של אפריים סידון "הקרב הראשון הנחל קשישון". זכתה במקום ראשון בפרס [[פסטיבל תיאטרונטו]] לילדים. 2018 כתבה וביימה הצגה לנוער בפסטיבל עכו. מסקי לימדה וביימה כשבע הפקות בבימת הנוער ברחובות,2015 הקימה סטודיו למשחק על שמה בעיר ראשון לציון.

ב-[[2011]] הוציאה קליפ עם [[טוביה צפיר]] על ביקור מלכת שבא בבית המלך שלמה.

ב-[[19921995]] נישאה שיברו לאלעד סיוון, ונולדו להם שני ילדים. בשנת [[2010]] השניים התגרשו. כיום היא מתגוררת ב[[רמת השרון]].