הבדלים בין גרסאות בדף "שלום פראג (1635)"

הסרת קישורים עודפים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הסרת קישורים עודפים)
'''שלום פראג''' היה הסכם השלום שנחתם ב-[[30 במאי]] [[1635]] בידי [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] מ[[בית הבסבורג]] ו[[יוהאן גאורג הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה]] הנסיך המייצג ביותר של המדינות הפרוטסטנטיות של [[האימפריה הרומית הקדושה]]. ההסכם הביא למעשה לסיום ההיבט של [[מלחמת אזרחים|מלחמת האזרחים]] ב[[מלחמת שלושים השנים|שלושים השנים]], עם זאת, פעולות הלחימה עדיין נמשכו בשל המשך הלחימה על אדמת גרמניה על ידי [[ספרד ההבסבורגית|ספרד]], [[שוודיה]], ומאמצע [[1635]] גם [[צרפת]], שנמשכה עד [[שלום וסטפליה]] בשנת [[1648]].
 
== רקע ==
המשא ומתן על ההסכם בין הקיסר לבין הנסיך הבוחר הסקסוני נוהל על ידי [[גאורג השני, רוזן הסן-דרמשטאדט]], אשר בעודו נסיך [[לותרניזם|לותרני]] נשאר נייטרלי במהלך ההתערבות השוודית ב-[[1630]]. כמו כן, [[יוהאן גאורג הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה]] תמך בתחילה בפרדיננד השני נגד המורדים הבוהמים, ושמר על עמדה נייטרלית במשך השנים הבאות. עם זאת, לאחר שנבזזו האדמות הסקסוניות על ידי כוחות הליגה הקתולית, הוא הצטרף לכוחות השוודיים של [[גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה]] בשנת [[1631]] ב[[קרב ברייטנפלד (1631)|קרב ברייטנפלד]]. מותו של המלך השוודי ב[[קרב ליצן (1632)|קרב ליצן]] בשנת [[1632]] והתבוסה הפרוטסטנטית ב-[[1634]] ב[[קרב נורדלינגן (1634)|קרב נורדלינגן]] דחפו את הנסיך הסקסוני שוב להחליף צדדים.{{הערה|שם=בוחר|This article incorporates text from a publication now in the public domain: Chisholm, Hugh, ed. (1911). [https://archive.org/stream/encyclopaediabri15chisrich#page/459/mode/1up "יוהאן גאורג I]". [[אנציקלופדיה בריטניקה]]. 15 (11th ed.). הוצאת [[אוניברסיטת קיימברידג']]. p. 459.}}
[[קובץ:Georg_Pachmann_001.jpg|ממוזער| הקיסר פרדיננד השני]]
הקיסר ראה את ההצלחות שהושגו על ידי הפלישה השוודית ומצא את עצמו נאלץ להעביר כוחות יוצאי דופן לגנרליסימו שלו [[אלברכט פון ולנשטיין]]. לאחר שנים של לחימה, אי יכולת להחזיר את הווידוי [[הכנסייה הקתולית|הקתולי]] בכוח, ההתנקשות בחייו של ולנשטיין, והצורך לשים קץ להתערבות של מעצמות זרות בעניינים גרמניים, כולם יחד, כדי להביא את פרדיננד השני לשולחן עם מידה מסוימת של נכונות לעשות ויתורים כלפי הנחלות הלותרניות.
 
== תנאי ההסכם ==
לאחר משא ומתן ממושך, התנאים העיקריים של האמנה היו:
* צו ההשבה מ-[[1629]] בוטל למעשה, ותנאי [[שלום אאוגסבורג]] מ-[[1555]] כוננו מחדש ב-[[12 בנובמבר]] [[1627]]. עם זאת, על פי ה-''Reservatum ecclesiasticum'' המנהלים הפרוטסטנטים של הנסיכים-בישופים והמנזרים הקיסריים עדיין לא זכו לא לשבת ולא להצביע בדיאט הקיסרי. פרדיננד השני המשיך לדחוף את ה[[קונטרה-רפורמציה]] בארצות [[מלוכת הבסבורג|המלוכה ההבסבורגית]].
 
* בריתות פורמליות של מדינות האימפריה בינן לבין עצמן או עם מעצמות זרות נאסרו. איסור זה חל הן על הליגה הקתולית והן על ליגת היילברון הפרוטסטנטית, אולם סעיף זה לא התממש בסופו של דבר.
* צו ההשבה מ-[[1629]] בוטל למעשה, ותנאי [[שלום אאוגסבורג]] מ-[[1555]] כוננו מחדש ב-[[12 בנובמבר]] [[1627]]. עם זאת, על פי ה-''Reservatum ecclesiasticum'' המנהלים הפרוטסטנטים של הנסיכים-בישופים והמנזרים הקיסריים עדיין לא זכו לא לשבת ולא להצביע בדיאט הקיסרי. פרדיננד השני המשיך לדחוף את ה[[קונטרה-רפורמציה]] בארצות [[מלוכת הבסבורג|המלוכה ההבסבורגית]].
* צבאותיהן של המדינות השונות אוחדו תחת פיקודן של הנסיכים כגנרלים של הקיסר, והוקם צבא של האימפריה הרומית הקדושה, שיילחם נגד הכוחות הפולשים.
* בריתות פורמליות של מדינות האימפריה בינן לבין עצמן או עם מעצמות זרות נאסרו. איסור זה חל הן על הליגה הקתולית והן על ליגת היילברון הפרוטסטנטית, אולם סעיף זה לא התממש בסופו של דבר.
* צבאותיהן של המדינות השונות אוחדו תחת פיקודן של הנסיכים כגנרלים של הקיסר, והוקם צבא של האימפריה הרומית הקדושה, שיילחם נגד הכוחות הפולשים.
* חנינה הוענקה לנסיכים שנלחמו נגד הכוחות הקיסריים, למעט הצאצאים הגולים של "מלך החורף" לשעבר, [[פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ]].
 
== שינויים טריטוריאליים ==
[[קובץ:Electorate_of_Saxony_1648.jpg|ממוזער| סקסוניה עם Lusatias, 1648]]
על פי הנספחים של מסמכי ''Traditionsrezess'' שבוצעו ב-[[1636]], הוענק לנסיכות הבוחר מסקסוניה את [[כתר בוהמיה|אדמות הכתר הבוהמי]] של לוסאטיה התחתונה והעליונה, על ידי פרדיננד השני בתפקידו כמלך בוהמיה.{{הערה|שם=בוחר}} שתי הנחלות כבר ניתנו לסקסוניה ב-[[1623]], כדי להשיג את התמיכה הסקסונית במהלך המרד הבוהמי. הנסיך הבוחר הסקסוני היה צריך רק להחזיק את לוסאטיה כנחלה תורשתית ולא [[חילון|לחלן]] את המנזרים הקתוליים כמו נויזלה או מארינטל.
 
פרדיננד נאלץ גם לעשות ויתורים אינדיווידואלים לחלק מהמדינות הגדולות כדי שיחתמו על האמנה: אושרה טענת [[מרקיזות ברנדנבורג]], שהייתה מאז [[1618]] חלק מהאיחוד האישי של [[ברנדנבורג-פרוסיה]], על הנחלות בפומרניה של הדוכס האחרון בוגיסלאב הארבעה עשר, דוכס פומרניה. אפילו [[נסיכות הבוחר מבוואריה]] הקתולית שתמכה בקיסר במהלך המלחמה, נאלצה להסכים לכמה ויתורים קלים.
 
== השפעות ההסכם ==
אף שהצליח מבחינה צבאית, הבין פרדיננד השני כי ניסיונותיו להחזיר את הסמכות הקיסרית נכשלו בסופו של דבר, וכי עליו לוותר. כמו כן, על מנת לשים קץ ללחימה בין המדינות השונות, היה עליו להביא לאמנה שתשלול את הדת כמקור לסכסוך לאומי; העיקרון של ''cuius regio, eius religio'' פורסם בשטחי האימפריה, ואושר בשנת [[1648]] ב[[שלום וסטפליה]]. בתמורה התחזקו סמכויותיו של הקיסר על ידי האיסור על כניסתן של הנסיכויות לבריתות אסטרטגיות.
 
ההסכם אושר על ידי רוב הפרוטסטנטים; עם זאת, הוא לא שם קץ למעשי האיבה. הקיסר ביקש להשיג את תמיכתם של הנסיכים הן במאבק נגד ההתערבות השוודית והן נגד ההתערבות הצפויה של צרפת. בינתיים גם נמשכה המלחמה ההסיאנית בין [[גאורג השני, רוזן הסן-דרמשטאדט]] לבין דודנו [[קלוויניזם|הקלוויניסטי]] [[וילהלם החמישי, רוזן הסן-קאסל]], הכוחות השוודיים עדיין שלטו ב[[פומרניה]], והנסיך ברנרד מסקסוניה-ויימאר, העמיד את צבאו לשירות הצרפתים. בשנת [[1648]] נאלץ הקיסר [[פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד השלישי]] להשלים עם ויתורים הרבה יותר גדולים כדי להגיע לשלום סופי.