מנואל קסטלס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמרי אביטן (שיחה | תרומות) עבודתו |
אמרי אביטן (שיחה | תרומות) מראי מקום |
||
שורה 10:
==עבודתו המחקרים ופרסומים מרכזיים==
עבודתו הסוציולוגית של מנואל קסטלס מסנתזת ספרות מחקר אמפירי עם סוציולוגיה עירונית, חקר ארגונים, אינטרנט, תנועות חברתיות, סוציולוגיה של התרבות, וכלכלה פוליטית. על מקורותיה של החברה הרשתית, הוא מניח ששינויים במבנה הארגון הפועל כרשת קדמו בדרך כלל לטכנולוגיות אינטרנט אלקטרוניות הקשורות לארגון הרשתי.
שורה 16:
קסטלס טבע את המונח "[[העולם הרביעי]]", המציין קבוצות אשר הודרו חברתית מן החברה העולמית, כמו נוודים וחסרי דיור.
קסטלס טוען כי עידן המידע יכול "לשחרר את כוחו של המוח"
בשנות השבעים, בעקבות דרכו של אבין האינטלקטואלי [[אלן טורין]], היה קסטלס חוקר מרכזי בחקר הסוציולוגיה המרקסיסטית העירונית, המדגישה את תפקידן של התנועות החברתיות בהפיכה הסובטיבית של העיר לחברה תעשייתית <ref>Castells and Ince 2003, pp. 11–12</ref>. הוא הציג את המושג "[[הצריכה הקולקטיבית]]", המתייחסת לצריכה מוצרים הניתנים על ידי המדינה כמו דיור ציבורי או תחבורה ציבורית, כתוצר של מגוון מאבקים חברתיים - שנפרדו מן השכבה הכלכלית לשכבה הפוליטית באמצעות התערבות המדינה.
במרוצת שנות השמונים של המאה העשרים, הוא התרכז בתפקידן של טכנולוגיות חדשות בבנייה מחדש של כלכלה. ב -1989 הוא הציג את המושג "[[מרחב הזרימה]]", המרכיבים המהותיים והבלתי-מהותיים של רשתות המידע הגלובליות המשמשות לתיאום בזמן אמת של המשק.
בשנות התשעים הוא שילב את שני תחומי המחקר שלו בעידן המידע: כלכלה, חברה ותרבות, שפורסם כטרילוגיה, "עלייתה של הרשת החברתית" (1996), "כוחה של הזהות" (1997) ו"סוף המילניום" (1998) <ref>Castells and Ince 2003, p. 20</ref>. הטרילוגיה עידן המידע: כלכלה, חברה ותרבות, מציג שלושה ממדים סוציולוגיים - ייצור, כוח וניסיון. הוא הדגיש כי ארגון הכלכלה, המדינה ומוסדותיה, והדרכים שאנשים יוצרים משמעות בחייהם באמצעות פעולה קולקטיבית, הם מקורות בלתי ניתנים לחיזוי של הדינמיקה חברתית. יש להבין אותם גם כגופים נפרדים וגם כקשורים זה לזה.
==קישורים חיצוניים==
|