הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (תל אביב) |
←פתיח: שיפור ההגדרה וההבחנה בין פוסט-טראומה מורכבת לפוסט-טראומה מאירוע בודד |
||
שורה 1:
'''פוסט-טראומה מורכבת''' (ב[[אנגלית]]: '''Complex post-traumatic stress disorder''', בקיצור '''C-PTSD'''), היא [[הפרעה נפשית|הפרעה]] [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] שנגרמת בעקבות חשיפה ממושכת, חוזרת ונשנית לאירועים פוגעניים מעשי ידי אדם המסכנים את שלמותו הפיזית והנפשית של האדם.
גם הסובלים מפוסט-טראומה וגם הסובלים מפוסט-טראומה מורכבת חווים סימפטומים של עירור-יתר (מצב של דריכות קבועה, כאילו הסכנה עלולה לחזור בכל רגע), פלישה (חווית האירוע כאילו הוא חוזר ונשנה ברציפות בהווה, ניתוק) וצמצום (קהות רגשית, תחושת חוסר-אונים), אך פוסט-טראומה מורכבת כוללת בנוסף, שינויים בוויסות של דחפים ורגשות, שינויים בקשב ובתודעה, עיוותים בתפיסת העצמי ותפיסת האחר, קושי בהבנה וקריאת משמעויות, עיוותים בתפיסת הפוגע ובקשרים עם אחרים. אלה מתבטאים במגוון תופעות הכוללות קשיים בקיום מערכות יחסים, בעיות בקיום התקשרות בין-אישית, חוסר ביטחון מתמשך, [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]], [[פגיעה עצמית|פגיעות עצמיות]], [[דיכאון קליני|דיכאון]], [[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]], נתקים בזיכרון, ושחזורים תכופים של המצבים הפוגעניים ([[רה-טראומטיזציה]]). הפגיעה הממושכת פוגעת ביכולת לרכוש תחושה בסיסית של ביטחון, פוגעת ביכולת לתת [[אמון]] באחרים ובעצמם, פוגעת ביכולת לגייס תמיכה ומובילה להפעלת [[מנגנוני הגנה]] עוצמתיים. במהלך ההתעללות המנגנונים הללו אכן עוזרים לשרוד נפשית את ההתעללות אך הם מוטמעים בנפגע ומשפיעים על כל תחומי החיים, גם לאחר שההתעללות מסתיימת. ככל שגיל החשיפה לאירועים הטראומתיים צעיר יותר, וככל שהם נגרמו על ידי אנשים קרובים יותר, כך גדל הסיכון לשיבושים חמורים יותר במערכות הרגש, החשיבה והחישה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0|{{צ-ספר|מחבר=ג'ודית הרמן|שם=טראומה והחלמה|מתרגם=עתליה זילבר|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1992}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:1|{{צ-ספר|מחבר=Fonagy, P. Gergely, G. Jurist, EL., & Target, M.|שם=Affect Regulation, Mentalization, and the Development of the Self.|מו"ל=New-York, Other Press|שנת הוצאה=2002}}}}
המונח תואר לראשונה בשנת 1992 על ידי [[ג'ודית הרמן]] בספרה "טראומה והחלמה" ובמאמר שליווה את הספר. אף שיש מחקר וכתיבה ענפה על פוסט-טראומה מורכבת ונעשה בה שימוש שוטף ומקובל בספרות המקצועית ובשיח הטיפולי, הקטגוריה עדיין לא נכנסה לאף אחד מהמדריכים הפסיכיאטריים ([[DSM|DSM-5]], [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]] ,[[ICD|ICD-10]]).{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/complex-posttraumatic-stress-disorder.html|הכותב=דניאלה עמרמי וצוות מכון טמיר|כותרת=טראומה מורכבת: C-PTSD - מהי טראומה מורכבת ואיך מטפלים בה?|אתר=|תאריך=}}}}
שורה 26 ⟵ 28:
זוהי הפרעה שמתפתחת עקב חשיפה ממושכת, חוזרת ונשנית לאירועים פוגעניים. ככל שהחשיפה לאירועים הללו התרחשה בגיל צעיר וככל שהם נגרמו על ידי דמויות מטפלות או קרובות, כך גדל הסיכון לשיבושים חמורים במערכות החשיבה, החושים והרגש. פוסט-טראומה מורכבת כוללת את כל הסימפטומים של פוסט-טראומה וכוללת, בנוסף לכך, גם קשיים בוויסות רגשי וביחסים, פיצול פסיכולוגי, הפרעות אכילה, פגיעות עצמיות, דיכאון, שימוש בחומרים ממכרים, הפרעות חרדה, בעיות בריאותיות, נתקים בזיכרון ושחזורים תכופים של מצבים פוגעניים (רה-טראומטיזציה, וויקטימיזיציה). אחד המאפיינים המרכזיים שמבדילים את הטראומה המורכבת מהטראומה הבודדה הוא איבוד תפיסה קוהרנטית של העצמי.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:9}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:14|{{קישור כללי|כתובת=http://wtc-anatgur.co.il/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95/|הכותב=ענת גור|כותרת=השלכות נפשיות ארוכות טווח בנשים נפגעות תקיפה מינית|אתר=|תאריך=}}}}
מי שסובל מפוסט-טראומה מורכבת, סובל גם מפוסט-טראומה, כך שהוא חווה עירור יתר, צמצום ופלישה. עירור יתר משקף את הציפייה המתמדת לסכנה וכולל קושי בהירדמות ובשינה, עצבנות והתפרצויות זעם, [[קשיי ריכוז|קשיים בריכוז]], רגישות יתר לרעשים ודריכות קבועה. פלישה קשורה לחותם של הטראומה שעולה דרך סיוטי לילה, [[פלשבק (פסיכולוגיה)|פלאשבקים]], הזיות בהקיץ ומצוקה לאור כל מה שמזכיר את הטראומה. הצמצום הוא ניסיון להימנע מרגשות ומחשבות הקשורים בטראומה; ניסיון להימנע מפעילות, מקומות ואנשים הקשורים בטראומה; שכחה של חלק חשוב באירוע; הפחתת עניין בפעילויות ופיתוח התנהגויות [[פוביה|פוביות]]; תחושת ריחוק, ניתוק, קהות וניכור מהרגשות ומאחרים; צמצום קשת הרגשות; חוסר תקווה לעתיד. נפגעי טראומה מגבילים את חייהם בשביל ליצור הרגשה של ביטחון.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:15|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/sexual-assault.html|הכותב=לי-את פרי לרר|כותרת=התמודדות עם פגיעה מינית - טיפולים, מחקרים והתמודדות טיפולית|אתר=מכון טמיר לפסיכותרפיה|תאריך=}}}}
| |||