ולדיסלב ארדזינבה – הבדלי גרסאות

ב-[[4 בדצמבר]] [[1990]], נבחר ארדזינבה ליושב ראש [[הסובייט העליון]] של אבחזיה. הוא התגלה כדמות כריזמטית ורגשנית והיה פופולרי בקרב ה[[אבחזים]]. ה[[גאורגים]] מאמינים כי הוא היה אחד מהמסיתים ל[[מהומות סוחומי|אירועי סוחומי]] [[1989]]{{הערה|סטוארט קאופמן (2001), [http://books.google.com/books?id=2Plw98pTk5wC&printsec=frontcover#PPA117,M1 '''שנאות מודרניות''': הסמליות בפוליטיקה של מלחמה אתנית], עמ' 117, {{ISBN|0801487366}}, {{אנגלית}}}}. הוא הצליח לגבש את כוחו תוך זמן קצר יחסית. במהלך הבחירות הבטיח ארדזינבה להגדיל את הייצוג של הגאורגים בשלטון האוטונומיה האבחזית, אולם נסוג בו לאחר שנבחר. מאותו זמן שנבחר שלט ארדזינבה באבחזיה כשליט יחיד, אולם נמנע, לעת עתה, מלהיכנס לעימות פומבי כנגד השלטון המרכזי ב[[טביליסי]]. באמצע [[1991]], הוא ניהל משא ומתן עם טביליסי וקיבל בסופה הסכמה של הגאורגים לערוך רפורמה בחוק הבחירות, שהבטיח רוב איתן לנציגי האבחזים בסובייט העליון של אבחזיה. במקביל ייסד ארדזינבה את המשמר הלאומי האבחזי שהיה מורכז כולו מאבחזים והנהיג מדיניות של דחיקת ה[[גאורגים]]הגאורגים מעמדות השפעה בהנהגה האבחזית והחלפתם בפוליטיקאים ממוצא אתני אבחזי. כשהתעוררה [[הסכסוך הגאורגי-אבחזי|המתיחות הגאורגית-אבחזית]] רכב ארדזינבה על גבי הרטוריקה והצהיר בסוף יולי [[1992]] כי {{ציטוטון|אבחזיה חזקה מספיק כדי להלחם בגאורגיה}}{{הערה|שם=number}}.

בריאותו התרופפה בצורה קיצונית והוא קיבל טיפול ב[[מוסקבה]] לזמן מה. למרות הקריאות ההולכות וגוברות של האופוזיציה באבחזיה (במיוחד תנועת [[אמטסחארה]]) להתפטרותו, הוא הצהיר כי ימשיך בכהונתו עד תומה, שאמורה הייתה להסתיים באוקטובר [[2004]], אולם לא הסתיימה למעשה עד ל-[[12 בפברואר]] [[2005]]. תוצאות הבחירות היו שנויות במחלוקת. ועדת הבחירות האבחזית הכריזה בתחילה על ניצחונו של [[ראול חאג'ימבה]] אולם בית המשפט העליון באחזיה הכריע לאחר עירעור לטובתו של [[סרגיי בגאפש]] עם רוב של 50.3%. אולם בית המשפט הפך את החלטתו לאחר שכוחותיו של חאג'מבה הסתערו על בנין בית המשפט, ובגאפש ותומכיו קיבלו איומים שלא לערוך את טקס ההכתרה ב-[[6 בדצמבר]] 2004. בסופו של דבר הגיעו בגאפש וחאג'ימבה הגיעו להסכמה, בתחילת דצמבר, לרוץ יחד כאיחוד לאומי. הבחירות נערכו ב-[[12 בינואר]] [[2005]], והאיחוד כצפוי ניצח. על פי ההסכם נבחר בגאפש לנשיא וחאג'ימבה לסגנו. ארדזינבה עצמו לא יכול היה להתמודד, לא רק עקב בריאותו הרופפת, אלא כיוון שהחוקה האבחזית לא מאפשרת תקופת כהונה שלישית. במהלך הבחירות ב-2004 נהרג בתאונה [[גארי אאידה]], אחד ממנהיגי האופוזיציה, מה שהגביר את האנדרלמוסיה.