תלמי (אסטרונום) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 43:
===ארץ ישראל והיהודים בחיבוריו===
שניים מחיבוריו של תלמי, האפוטלסמטיקה והגאוגרפיה, כוללים התייחסויות לארץ יהודה. האפוטלסמטיקה מחלק את העולם הנושב לארבעה חלקים ולמשולשים התואמים שלהם. ארץ יהודה נמצאת ברבע השני ומקושרת אל [[אדום (עם)|אידומיאה]], [[חילת סוריה]], [[פיניקים|פיניקיה]], [[כלדיים|כלדיאה]], אורכיניה ו[[ערביה פליקס]] {{אנ|Arabia Felix}}, בין הארצות השוכנות בכיוון צפון-מערב של כל הרבע. לארצות אלה יש קרבה למשולש הצפון-מערבי, ול[[מזל טלה]], [[מזל אריה]] ו[[מזל קשת]], ושליטיהם השותפים הם [[זאוס]], [[ארס (מיתולוגיה)|ארס]] ו[[הרמס]]. קבוצת הארצות הללו מעוררת תמיהות, בין היתר בשל היעדרה של סוריה גופא, ומאידך הימצאותן של כלדיאה ואורכיניה בקבוצה, בזמן ש[[מסופוטמיה]] ו[[בבל]] נמצאות בחלק אחר של הרבע השני. ניתן לשער שחלוקה מבולבלת זו משקפת את שימושו של תלמי במקורות ישנים שהוא לא הצליח להסביר. על פי השקפתו של תלמי, מאפיינים לאומיים תלויים במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי.{{הערה|שם=שטרן162}} בהתאם לכך, הוא מאפיין על-פי הכוכבים את העמים בקבוצה זו, והיהודים בכללם, כ"מוכשרים יותר מאחרים במסחר וסחר-חליפין", אך גם כפחדנים נבזיים, בוגדניים, מתרפסים, ובאופן כללי הפכפכים". עם זאת, מבין הארצות הללו, תושבי חילת סוריה, אדום ויהודה הם באופן כללי, על פי הכוכבים, גם "נועזים, כופרים ותחבולנים".{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Ptolemy/Tetrabiblos/2A*.html#3 Claudius Ptolemy, '''Tetrabiblos''', Book II, 3], 66; 73|שמאל=כן}}
 
כמעט ואין מקום לספק שבהתייחסותו לתושבי הארצות הללו, תלמי התכוון בעצם ליהודים בלבד. זה היה אך טבעי עבור מצרי-יווני, בן זמנם (בצעירותו) של [[מרד התפוצות]] ו[[מרד בר כוכבא]], להדגיש את תעוזת היהודים לצד היותם כופרים – האשמה שהופנתה נגדם באופן מסורתי. מאידך, ניתן בהחלט להניח שהערתו הכללית על הצטיינותם במסחר, כמו גם על פחדנותם והתרפסותם, נוגעת בעיקר לסורים, שהיו מפורסמים כסוחרים באימפריה הרומית.{{הערה|[[#שטרן|שטרן]], עמ' 163.}}
תלמי מתאר בחיבור "גאוגרפיה" (Geographia, V, 15:1-7) את ארץ יהודה. הוא משרטט את גבולותיה: "בגבולה של פלשתינה או יהודה בצפון ובמזרח היא סוריה...בדרום היא גובלת בערב-[[פטרה]]...עד לגבול בקרבת מצרים".{{הערה|ראו גם: Geographia, V, 16:1-2}} הוא מוסיף כי "חלק מ[[נהר הירדן]] זורם דרך יהודה בקרבת [[ים המלח|אגם האספלט]]". הוא מפרט את ערי החוף של ארץ ישראל: [[קיסריה]], [[אפולוניה]], [[יפו]], [[יבנה-ים]], [[אשדוד ים]], [[אשקלון]], [[אנתדון (ארץ ישראל)|אנתדון]] {{אנ|Anthedon (Palestine)}} ו"נמל ה[[עזה|עזתים]]"; ומציין את "הערים הפנימיות של יהודה" ומחלקן לפי חבלי ארץ: [[הגליל]] (ובהן [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], [[כפר עותנאי]], [[בית צידא|יוליאס]] ו[[טבריה]]), [[שומרון]] ([[שכם|ניאפוליס]]), "יהודה ממערב לנהר הירדן" ([[עזה]], [[רפיח]], [[יבנה]], [[לוד]], [[אנטיפטריס]], [[שומרון (עיר)|סבסטי]], [[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]], [[אמאוס]], [[גופנה]], [[ארכלאיס]] {{אנ|Archelais}}, [[פצאליס]], [[יריחו]], "[[ירושלים]] - הנקראת כיום [[איליה קפיטולינה]]" ו[[עין גדי (יישוב עתיק)|עין גדי]]), [[עבר הירדן המזרחי]] ([[ליוויאס]] {{אנ|Livias}}) ואדום "ממערב לנהר הירדן".{{הערה|[[#שטרן|שטרן]], עמ' 169-168.}} זהו אזכורה הראשון של העיר ציפורי על ידי סופר פגאני. תלמי הוא גם הסופר היווני הראשון המזכיר את בית גוברין, שאינה נזכרת בשם זה כלל אצל [[יוסף בן מתתיהו]].{{הערה|[[#שטרן|שטרן]], עמ' 170.}}
 
==ראו גם==
* [[משפט תלמי|משפט תלמי במתמטיקה]]