אגדה (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פירוש ולימוד האגדה: היו שקדמו לרמב"ם |
|||
שורה 66:
מאז כתיבת התלמוד והמדרשים התמעטו העוסקים בפירוש האגדה. רוב פרשני התלמוד כתבו מעט מאוד על הסוגיות האגדיות, ורבים מהלומדים נטו ללמוד אותן ברפרוף, ולפעמים אף לדלג עליהן לגמרי, מתוך שימת דגש על תחום ההלכה. בעבר רבים תפסו את אגדות חז"ל כפשוטם, ולא נטו לראות את דבריהם כמשלים לרעיונות עמוקים ונסתרים. הרמב"ם מתאר שרוב העם היו תופסים תמיד את אגדות חז"ל כפשט דבריהם, וכן שהדרשנים היו רגילים לדרוש בפני ההמון את הדרשות כפשוטם מילה במילה.{{הערה|ה[[רמב"ם]], פירוש המשנה, בהקדמה לפרק חלק.}} כך תיאר גם רבי [[יצחק אברבנאל]] את דרכם של "החכמים האשכנזים", שמפרשים את אגדות חז"ל כפשוטם.{{הערה|רבי יצחק אברבנאל, ישועות משיחו, העיון השני, סימן א'.}}
לעומת זאת, הרמב"ם עצמו כתב שאין זו הדרך הנכונה להבין את אגדות חז"ל, שבאמת אגדות חז"ל נאמרו כמשלים לרעיונות פילוסופיים עמוקים.{{הערה|ה[[רמב"ם]], בהקדמה לפירוש המשנה, בהקדמה לפרק חלק ובהקדמה ל[[מורה נבוכים]].}} עמדה זו של הרמב"ם היא חלק מן [[הרמב"ם ורציונליזם|התפיסה הרציונליסטית שלו]], ונקודה זו עמדה במוקד של חלק מן הביקורת שהוטחה כנגד התפיסה.{{מקור}} עם זאת,
בדורות האחרונים החלה פריחה מחודשת של תחום זה, בעיקר בבתי המדרש המשתייכים לזרם ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]], זאת בעקבות [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]] שקרא להחיות את לימוד האגדה, ואף כתב את ספרו [[עין אי"ה]] המבאר את האגדות המופיעות בספר [[עין יעקב (ספר)|עין יעקב]] על מסכתות [[מסכת ברכות|ברכות]] ו[[מסכת שבת|שבת]].
|