טריטון (מוזיקה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת שורת קישורים חיצוניים ותחתיה {{תב|ויקישיתוף בשורה}} במידה וחסר (תג) (דיון)
עריכה, הרחבה והדגמה
שורה 1:
'''טריטון''' (tritonos, שלושה טונים) הוא [[מרווח (מוזיקה)|מרווח]] בן שלושה טונים שלמים. הטריטוןלמשל יכולהמרווח להופיעבין בתווים[[פה]] בשתי צורות אנהרמוניות:ל[[סי]].
 
הטריטון מחלק את ה[[אוקטבה]] לשני מרווחים זהים, ולכן היפוכו של טריטון גם הוא טריטון (כלומר, כפי שהמרווח פה–סי הוא טריטון, כך גם סי–פה).
* [[קוורטה]] מוגדלת (לדוגמה, פה-סי)
* [[קווינטה]] מוקטנת (לדוגמה, דו-סול [[במול]]).
 
[[קובץ:Enharmonic_tritone.png|ממוזער|ה[[קוורטה]] המוגדלת בין דו ופה דיאז, וה[[קווינטה]] המוקטנת בין דו וסול במול, הם מרווחים [[אנהרמוניה|שווי ערך אנהרמוניים]].]]
הטריטון נחשב ב[[ימי הביניים]] המאוחרים וב[[רנסאנס]] למרווח שטני, והיה ידוע כ-diabolus in musica (השטן במוזיקה). [[יוהאן יוזף פוקס|פוקס]], בחיבורו הידוע מ-1725 Gradus ad Parnassum (המדרגות ל[[הר פרנסוס]], [[משכן המוזות]]), עדיין ממליץ כנגד כתיבה בה יש מרווח מלודי של טריטון בין שני תווים סמוכים.
הטריטון יכול להופיע בתווים בשתי צורות [[אנהרמוניה|אנהרמוניות]]: [[קוורטה]] מוגדלת או [[קווינטה]] מוקטנת.
 
==טריטון כמרווח הרמוני טבעי==
הטריטון הפך פופולרי במוזיקה קלה בימינו. לדוגמה: אקורדים מז'וריים עם דרגה שביעית בבלוז ואקורדים מז'וריים עם #4 ברוק כבד.
הטריטון מצוי באופן טבעי בין ה[[קוורטה]] ל[[ספטימה]] הגדולה בסולם המז'ורי, כמרווח של קוורטה מוגדלת.
 
למשל, פה – סי בסולם דו מז'ור:
הטריטון מצוי באופן טבעי בכל [[אקורד]] מז'ורי עם דרגה שביעית, וכן באקורד חצי-מוקטן (אקורד "טריסטאן").
<score vorbis="1" lang="lilypond" midi="1">\relative c' {\tempo 1 = 60\numericTimeSignature \key c \major
\set Score.tempoHideNote = ##t
\override Staff.TimeSignature #'transparent = ##t
\override Staff.BarLine #'stencil = ##f
{ s4 c d e f g a b c s1 <f, b>}}</score>
טריטון גם מצוי באופן טבעי בין ה[[סקונדה]] ל[[סקסטה]] הקטנה בסולם המינורי, כמרווח של [[קווינטה]] מוקטנת.
 
למשל, רה – לה-[[במול]] בסולם דו מינור:
הטריטון נחשב ל[[מרווח דיסוננטי]].
<score vorbis="1" lang="lilypond" midi="1">\relative c' {\tempo 1 = 60\numericTimeSignature \key c \minor
\set Score.tempoHideNote = ##t
\override Staff.TimeSignature #'transparent = ##t
\override Staff.BarLine #'stencil = ##f
{ s4 c d ees f g aes bes c s1 <d, aes'>}}</score>
 
{{עוגן|מודוס לידי}}
קוורטה מוגדלת כמרווח מה[[טוניקה]] מצויה ב[[מודוס (מוזיקה)|מודוס]] ה[[לידי (מודוס)|לידי]] של הסולם המז'ורי.
 
למשל, דו – פה-[[דיאז]] בסולם דו לידי (שהוא המודוס הלידי של הסולם סול מז'ור):
<score vorbis="1" lang="lilypond" midi="1">\relative c' {\tempo 1 = 60\numericTimeSignature \key g \major
\set Score.tempoHideNote = ##t
\override Staff.TimeSignature #'transparent = ##t
\override Staff.BarLine #'stencil = ##f
{ s4 c d e fis g a b c s1 <c, fis>}}</score>
קווינטה מוקטנת כמרווח מהטוניקה מצויה במודוס ה[[לוקרי (מודוס)|לוקרי]] של הסולם המז'ורי.
 
למשל, דו – סול-במול בסולם דו לוקרי (שהוא המודוס הלוקרי של סולם רה במול מז'ור):
<score vorbis="1" lang="lilypond" midi="1">\relative c' {\tempo 1 = 60\numericTimeSignature \key des \major
\set Score.tempoHideNote = ##t
\override Staff.TimeSignature #'transparent = ##t
\override Staff.BarLine #'stencil = ##f
{ s4 c des ees f ges aes bes c s1 <c, ges'>}}</score>
 
==שימושים==
 
הטריטון הוא [[דיסוננס|מרווח דיסוננטי]] הנחשב לבלתי יציב, וככזה מעורר ציפיה ל"פתרון" על ידי מעבר למרווח קונסוננטי.
 
השימוש בטריטון ב[[ימי הביניים]] המאוחרים וב[[רנסאנס]] היה נדיר. המלחין האוסטרי [[יוהאן יוזף פוקס]], בחיבורו הידוע "[[גראדוס אד פארנאסום]]" (1742), המליץ להימנע מכתיבת מוזיקה בה יש מרווח מלודי של טריטון בין שני תווים סמוכים, תוך שהוא מתאר את המרווח בביטוי "diabolus in musica", כלומר "השטן במוזיקה" בלטינית. כיום ישנה טענה רווחת לפיה בימי הביניים נחשב הטריטון ל"מרווח שטני" והשימוש בו נאסר על ידי הכנסיה, אולם ככל הנראה טענה זו נשענת על דברים שהוצאו מהקשרם ואין עדויות התומכות בה.
 
במוזיקה בת ימינו השימוש בטריטון רווח.
 
הטריטון מצוי באופן טבעי בכל [[ספטאקורד]] מז'ורי עם ספטימה קטנה (בין הטרצה לספטימה, למשל סי – פה באקורד G<sup>7</sup>). הצורה הזו רווחת מאוד בתור אקורד ה[[דומיננטה]] של הסולם ורווחת במיוחד כחלק מ[[קדנצה (הרמוניה)|קדנצה אותנטית]] (כלומר, V<sup>7</sup> הנפתר ל-I. למשל G<sup>7</sup> הנפתר ל-C), במיוחד ב[[ג'אז]].
 
ישנם גם שימושים מובהקים בטריטון ביחס לטוניקה. סוג עיקרי של שימוש כזה הוא בהתבסס על המודוס הלידי (ראו [[#מודוס לידי|לעיל]]). אחת הדוגמאות המובהקות והפופולריות לכך היא [[נעימת נושא|נעימת הפתיחה]] של סדרת האנימציה [[משפחת סימפסון]]. שימושים במודוס הלידי קיימים ב[[סוגה מוזיקלית|סוגות מוזיקליות]] שונות, ביניהן ג'אז, [[רוק כבד]], הלחנות [[פסקול]], ועוד.
 
סוג חשוב נוסף של טריטון ביחס לטוניקה הוא ה[[בלו נוט]] ב[[סולם_פנטטוני#"בלו_נוטס"_(Blue_Notes)|סולם הבלוז]] המינורי, אשר בשימוש נרחב בג'אז וב[[בלוז]].
 
==ראו גם==