|
[[קובץ:Israeli Coastal Plain region in Israel.png|ממוזער|210px|מישור החוף בישראל]]
[[קובץ:RoshHanikra04 ST 07.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מ[[ראש הנקרה]]]]
[[קובץ:MediterraneanSeaFromIsrael.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוף [[הים התיכון]] בצפון [[ארץ ישראל|הארץ]]]]
[[קובץ:Alexander_Shefeh.jpg|ממוזער|250px|[[שפך נהר|שפך]] [[נחל אלכסנדר]]]]
[[קובץ:NizanimDune.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חולות ניצנים]]]]
[[קובץ:Kurkar.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[גבעה|גבעת]] [[כורכר]] בחוף הרצליה]]
'''מישור החוף''' הוא חבל ארץ [[מישור (גאוגרפיה)|מישורי]] ב[[ארץ ישראל]] המשתרע לאורך חוף [[הים התיכון]], מגבול הצפון ([[מישור החוף הצפוני]]) ב[[ראש הנקרה]] ועד לגבול [[מצרים]] בדרום ([[מישור החוף הדרומי]]), ב[[רצועת עזה]].
מישור החוף הוא אזור נוח לפיתוח ולהתיישבות. קרקעות ה[[סחף]] עמוקות ופוריות, האקלים ממוזג, [[גשם|גשמים]] עם טמפרטורות נוחות, ומפלס גבוה של [[מי תהום]] המאפשר שאיבת מים בקלות יחסית. החלק המישורי נוח לתנועה ולמעבר והסמיכות לים התיכון מהווה מקור פרנסה.
==גבולות==
מישור החוף נחלק לשלושה חלקים:
* [[מישור החוף הצפוני]] - מראש הנקרה בצפון ועד [[נחל תנינים]] בדרום, נחלק לחוף [[הגליל המערבי]] ול[[מישור חוף הכרמל|חוף הכרמל]].
* [[השרון]] (מישור החוף המרכזי) - מ[[נחל תנינים]] בצפון ועד [[נחל הירקון]] בדרום.
* [[מישור החוף הדרומי]] - מ[[נחל הירקון]] בצפון ועד [[רפיח]] בדרום וגבול ישראל-מצרים.
==היסטוריה==
האזור היה שקוע תחת פני הים עד לפני כשני [[מיליון]] שנה.
במשך מאות שנים הוזנח מישור החוף הארץ-ישראלי, ועד תחילת [[המאה ה-20]] גרה בו מעט מהאוכלוסייה שהייתה בארץ. ה[[ממלוכים]] ו[[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]] לא השקיעו בפיתוח, ואדמת הביצה באזור לא יושבה. שודדים היו נפוצים באזור באותה תקופה, ושילוב הבעיות מנע התפתחות התיישבותית באזור.
עד ראשית [[העלייה הראשונה]] אזור מישור החוף היה דל באוכלוסייה. למרגלות הרי השומרון והרי יהודה התקיימה אוכלוסייה של [[ערבים]] בהתיישבות כפרית מבוססת חקלאות. הערבים ניצלו את האדמות הפוריות הנמצאות למרגלות ההר ועיבדו אותן. על קו החוף היו [[עיר נמל|ערי נמל]] קטנות כמו [[יפו]] ו[[עכו]].
עם [[העלייה הראשונה]] החלה רכישת קרקעות מערביי ארץ ישראל להקמת מושבות חקלאיות במישור החוף. בהמשך הוקמו גם מושבים וקיבוצים. עם קום מדינת ישראל והעליות הגדולות לארץ ישראל, תאוצת הבנייה במישור החוף גדלה מאוד, ומרבית המושבות התפתחו להיות ערים לכל דבר, כמו למשל [[פתח תקווה]], ראשון לציון, נס ציונה ורחובות.
כיום מרוכזת במישור החוף מרבית אוכלוסיית ישראל.
ראו גם [[ההתיישבות במישור החוף המרכזי]].
==סוגי קרקעות במישור החוף==
בחלקו הצפוני, באזור [[נהריה]], לאורך של כ-15 [[קילומטר]]ים מישור החוף הוא צר ואילו בחלקו הדרומי באזור חוף [[הנגב]] רוחבו מגיע עד 40 [[קילומטר]]ים.
מרבית שטחו של מישור החוף, בעיקר [[מישור חוף הכרמל]], [[השרון]] ואזור מישור חוף הגליל, מכוסה ב[[אדמת סחף]] (קרקעות שירדו מאזור הרי [[הגליל]], [[השומרון]] ו[[הרי יהודה]]) ו[[אדמת ביצה|ביצה]] שנוצרו ביצות בעיקר בסמוך לנחלים, כתוצאה מהמחסום הטבעי של רכסי הכורכר. רכסי הכורכר מנעו את זרימת המים לכיוון הים ובמיוחד בעונות הגשומות התרחבו שטחי ה[[ביצה (סביבה טבעית)]] באזור [[נחל הירקון]], [[נחל אלכסנדר]], [[נחל פולג]], [[נחל התנינים]] ו[[נחל נעמן]].
===המרזבה===
'''המרזבה''' היא מישור בחלקו של מישור החוף התיכון והדרומי לרגלי [[הרי יהודה]]. הכינוי "מרזבה" בא מן המילה מרזב - צינור לאיסוף וסילוק [[מים]]. באזור זה נמצא קרקע סחף אשר הגיעה מההרים. זוהי קרקע פורייה, המתאימה לעיבוד [[חקלאות|חקלאי]]. למרות שמיקומו לרגלי ההרים, אזור זה לא היה ביצתי שכן הוא משתפל מערבה לכיוון [[הים התיכון]]. מצב זה הביא לכך שאזור זה היה מיושב בצפיפות יחסית כבר בימי קדם.
===שטחי החולות===
'''החולות''' משתרעים לאורך החוף ומופיעים בנוף בצורת רכסי [[גבעה|גבעות]], הנקראים חוליות (בלועזית - [[דיונה|דיונות]]) ובצורת משטחי חול מישוריים. במישור החוף הדרומי (מישור יהודה) שטחי החולות גדולים ונרחבים, ואילו במישור החוף התיכון (השרון) שטחי החולות קטנים יותר, ובמישור החוף הצפוני (חוף הגליל) אינם קיימים כלל, והם נמצאים בעיקר בשפכי נחלים. קרקע החול מורכבת מגרגירים קשים שצבעם זהוב. הגרגרים עפים בקלות עם הרוח ועוברים ממקום למקום, ולכן הם נקראים [[חולות נודדים]]. רק מינים מעטים של צמחים מסוגלים לגדול ולהתפתח בשטחי החולות הנודדים מכיוון שהמים מחלחלים בקלות בין גרגרי החול ונעלמים במהירות במעמקי האדמה, לפני שהספיקו להשקות ולהרוות את הצמחים וגם החולות נודדים ממקום למקום ולעיתים תוך כדי תנועתם הם מכסים לגמרי את הצמח או שהם מגלים את שורשיו והוא נעקר ממקומו. החול שבחופי ארץ ישראל נוצר באזורים הרריים במזרח אפריקה, במקורות [[הנילוס]]. חלק מהסלעים באזורים אלה (כדרכם של סלעים בטבע) מתפרקים, מתפוררים ונסחפים מן ההרים אל אפיק הנילוס. במהלך המסע שאורכו 6,670 קילומטר עד הים התיכון ובהמשכו הם ממשיכים להתפורר עד שהם הופכים לחול. נהר הנילוס נשפך אל הים התיכון ואיתו נשפך גם החול שהוסע במי הנהר. זרמים בים התיכון מסיעים את החול מחופי [[מצרים]] מזרחה ואחר כך צפונה, לכיון [[חופי ישראל]]. כאשר החול מגיע לחופי הארץ, גלי הים מעלים אותו אל החוף.
===הכורכר===
'''גבעות ה[[כורכר]]''' הן רצועת גבעות בודדות של רכסי גבעות הבנויות מ[[סלע]] כורכר, וביניהן [[עמק]]ים מכוסים בקרקע סחף. רוב גבעות הכורכר נמצאות ממזרח לרצועת ה[[חול]]ות, אך יש גם גבעות אחדות לאורך חוף הים (ממערב לחולות). לחלק מגבעות הכורכר יש מדרונות תלולים, ולעיתים חלקן העליון בנוי מקירות של סלעים זקופים וגבוהים הנקראים מצוקים. הכורכר הוא סוג של סלע, העשוי בעיקר מגרגירי חול ומשברי [[קונכייה|צדפים]]. בתהליך ממושך התלכדו חומרים אלה והפכו לסלע. בסלע הכורכר, כמו בקרקע החול, המים מחלחלים במהירות, ולכן גדלים עליו רק מינים מעטים של [[צומח|צמחים]]. קרקע הסחף שבין רכסי הכורכר נוצרה מהתפרקות של סלעים. חלקי הסלע שהתפרקו נסחפו ונשחקו במי ה[[נחל]]ים, הפכו לקרקע ושקעו בין גבעות הכורכר. לקרקע זו צבע כהה, והיא עשויה מגרגרים זעירים. קרקע הסחף היא קרקע פורייה ומתאימה ל[[חקלאות|עיבוד חקלאי]], אך בעבר חלקים גדולים של קרקע הסחף במישור החוף התיכון (ב[[השרון|שרון]]) היו מכוסים ב[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] רחבות ידיים, ולכן לא היה אפשר לעבד את אדמתם.
===חמרה===
'''גבעות ה[[חמרה]]''' (אַחְמָר احمر ב[[ערבית]] - צבע [[אדום (צבע)|אדום]]) הן גבעות נמוכות שמדרונותיהן מתונים מאוד. בין הגבעות יש שטחים מישוריים נמוכים, המכוסים בקרקע סחף, אשר היו מכוסים בעבר בביצות. הקרקע שממנה בנויות הגבעות נקראת קרקע חול אדום, בשל צבעה האדמדם. מקורן של גבעות החול האדום בגרגירי חול, אשר בתהליך ארוך צופו בחומרים המכילים ברזל, והחלודה נותנת להם את צבעם האדום. בקרקע החול האדום, בדומה לקרקע החול, המים מחלחלים ונעלמים במהירות בתוך האדמה.
==חי וצומח==
על פי סקר מרכז ה[[יונק]]ים וה[[זוחלים]] של [[החברה להגנת הטבע]] שנערך בשנים 2001–2006 עולה כי "[[מין (טקסונומיה)|מינים]] לא מעטים של [[בעלי חיים]] וצמחים נעלמו ממישור החוף"{{הערה|1=[http://www.teva.org.il/?CategoryID=197&ArticleID=868 אתר החברה להגנת הטבע]}}, או שהם נתונים בסכנת היעלמות (הכחדה).
==ראו גם==
* [[חופי ישראל]]
* [[השרון]]
* [[רצועת עזה]]
* [[מישור חוף הכרמל]]
* [[עמק זבולון]]
* [[תל אביב]]
* [[נתניה]]
* [[הרצליה]]
* [[חדרה]]
* [[אשדוד]]
* [[אשקלון]]
* [[בת ים]]
* [[ראשון לציון]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף|ויקימסע=מישור החוף}}
* {{מטח|[[עמירם גונן]]|עיור המושבות במישור החוף בישראל: גורמים ושלבים|4868|מתוך: [[יוסי בן-ארצי]], [[ישראל ברטל]], [[אלחנן ריינר]] (עורכים), '''נוף מולדתו: מחקרים בגאוגרפיה של ארץ-ישראל ובתולדותיה מוגשים ליהושע בן-אריה''', [[הוצאת מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים, 2000}}
* {{מטח|תמי סופר (קרטוגרפית)|מפת מישור החוף - חלוקה לאזורי משנה|13034|מתוך: רות פלג (עורכת), '''מישור החוף: אדם וסביבה לאורך הדורות, לחטיבה העליונה''', הוצאת האגף לתוכניות לימודים, המינהל הפדגוגי, [[משרד החינוך]] בישראל; [[יד יצחק בן צבי]], ירושלים, תשנ"ח}}
* {{קתדרה|עינת עמבר-ערמון|העולם היווני ומישור החוף הארץ-ישראלי לפני הכיבוש המוקדוני|116.1|116, יולי 2005, עמ' 30-5}}
[[קובץ:panoramabyAviAviv.JPG|מרכז|ממוזער|387x387px|חלקו הצפוני של מישור החוף הצפוני [[הים התיכון]], תצפית ממזרח]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{אזורים בארץ ישראל}}
[[קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים]]
[[קטגוריה:מישור החוף|*]]
[[קטגוריה:מקומות גאוגרפיים ללא קואורדינטות]]
A SHNITZEL WAS HERE!
| 