אליהו אליעזר דסלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42:
לאחר פטירתו של הרב דסלר ערכו מספר תלמידים שלו (בראשות הרב [[אריה כרמל]] והרב [[חיים פרידלנדר]]) את ספרו המרכזי "מכתב מאליהו", שיצא בחמישה כרכים, בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשנ"ז]]. הספר תורגם ל[[אנגלית]] וחלקים ממנו תורגמו גם ל[[צרפתית]]. הגרסה ה[[עברית]] יצאה במהדורות רבות.
 
סדרת הספרים, הנפוצה בעולם הישיבות, כוללת כתבים, שיחות ומכתבים של הרב דסלר בענייני [[אמונה (יהדות)|אמונה]] ו[[מוסר (יהדות)|מוסר]] "המשקפים את הרעיונות החברתיים של ישיבת המוסר הליטאית, כפי שבאה לידי ביטוי בישיבות המוסר במאה הקודמת".{{הערה|1=הרב [[דב בערל וויין]],[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9328 לזכרו של הרב נחום זאב דסלר זצ"ל], ערוץ 7, 7 בפברואר 2011}}
 
בספריו עשה הרב דסלר שימוש במקורות רבים, כולל מספרי [[חסידות]], דבר שאינו שכיח אצל רב [[ליטאים (זרם)|ליטאי]]. אחד המושגים המפורסמים שטבע הרב דסלר הוא "נקודת הבחירה", העוסק במהותו של התחום המצומצם שבו ישנה לאדם [[בחירה חופשית]], ורק עליו הוא נשפט.{{הערה|'''מכתב מאליהו''', חלק א', קונטרס הבחירה, עמ' 116-111; 283-278.}} בספריו בולט עיסוקו גם בסוגיות קבליות, ולמשל, הוא מיישבמנסה ליישב את הסתירה בין דעת [[הגר"א]] לדעת תלמידו רבי [[חיים מוולוז'ין]] בנושא ה[[צמצום (קבלה)|צמצום]]. הוא משלב בגלוי תפיסות חסידיות בכתביו, ואף טען כי לאמתו של דבר אין מקום להפרדה בין חסידים לליטאים.
 
הספר עוסק גם בתיאולוגיה של [[השואה]]. לדעת הרב דסלר השואה אירעה בגלל אי התאמה בין החסד האלוקי שירד אל עם ישראל בדמות האמנציפציה לבין תגובתו של העם למהלך, שפנתה לכיוונים חומריים ולהתבוללות ולא להתעלות בעבודת ה'. שני מאמרים נוספים בספר, שבהם הרב דסלר נרתם למטרותיה של החברה החרדית לאחר הם 'ויהי אחר החורבן' ו'מכתב בדבר [[אמונת חכמים]]'. בראשון הוא מתווה לחברה החרדית את היעד המרכזי שלה: שיקום עולם התורה בנסיון להתקרב ככל האפשר לעולם שאבד ב[[מזרח אירופה]]. בשני הוא מסביר כי לא גדולי התורה טעו ערב השואה, אלא כל מי שמבקש לבקרם ולשפוט אותם. המכתב מציג למעשה תפיסה הקרובה לדוקטרינת [[אלטעות]], אם כי אין הוא טוען במפורש שחכמי ישראל אינם מסוגלים לשגות אלא רק שאנו איננו מסוגלים לרדת אל סוף דעתם.