דג – הבדלי גרסאות

ב[[יהדות]] ישנם חוקי [[כשרות]] האוסרים אכילת מאכלים מסוימים. לפי ה[[הלכה]] דג מותר לאכילה בתנאי שיש לו סנפירים וקשקשים, אך למעשה די במציאת קשקשים, על-פי כלל תלמודי הקובע: "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר" (נדה, פרק ו', משנה ט'). דג כשר מותר באכילה גם מבלי לבצע בו [[שחיטה (יהדות)|הלכות שחיטה]], אלא ניתן להורגו בכל אמצעי ואחר כך לאכלו. כמו כן דם הדגים מותר באכילה ולכן אין צורך להמליח דג. בזני דגים מסוימים ישנה בעיה של הימצאות [[תולעים]], האסורות באכילה, ולכן גם הדגים עצמם אסורים באכילה.

 

 

כמו כן, על פי מנהגי קהילות אשכנז, אוכלים בליל [[ראש השנה]] ראש של דג, ומבקשים "שנהיה לראש ולא לזנב". וכן, יש הנוהגים לאכול את גוף הדג ומבקשים "שנפרה ונרבה כדגים".