דג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏בדת: ניסוח/לא ידוע על דעה המתירה זאת.
←‏הדג ביהדות: אות יתרה
שורה 145:
ב[[יהדות]] ישנם חוקי [[כשרות]] האוסרים אכילת מאכלים מסוימים. לפי ה[[הלכה]] דג מותר לאכילה בתנאי שיש לו סנפירים וקשקשים, אך למעשה די במציאת קשקשים, על-פי כלל תלמודי הקובע: "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר" (נדה, פרק ו', משנה ט'). דג כשר מותר באכילה גם מבלי לבצע בו [[שחיטה (יהדות)|הלכות שחיטה]], אלא ניתן להורגו בכל אמצעי ואחר כך לאכלו. כמו כן דם הדגים מותר באכילה ולכן אין צורך להמליח דג. בזני דגים מסוימים ישנה בעיה של הימצאות [[תולעים]], האסורות באכילה, ולכן גם הדגים עצמם אסורים באכילה.
 
על אף שבשר הדג נחשב פרווה, ילאלא אוכלים דגים ובשר יחד, בשל דעה המובעת במשנה, לפיה קיים חשש לסכנה בכך (ראה [[פסחים]], ע"ו). לגבי אכילת דגים יחד עם חלב או עם מוצריו, ישנה מחלוקת בין מנהגי ספרדים, האוסרים זאת, לבין אשכנזים, המתירים.
 
כמו כן, על פי מנהגי קהילות אשכנז, אוכלים בליל [[ראש השנה]] ראש של דג, ומבקשים "שנהיה לראש ולא לזנב". וכן, יש הנוהגים לאכול את גוף הדג ומבקשים "שנפרה ונרבה כדגים".