נפתלי בן-מנחם – הבדלי גרסאות

תחנתו הבאה הייתה העיר [[טימישוארה]] (Timişoara) שב[[הונגריה]] (כיום ב[[רומניה]]), שם פגש והתיידד עם [[יהודה לייב (ליפוט) פליישר]], חוקרו המפורסם של [[אברהם אבן עזרא]] (ואביו של פרופ' [[עזרא פליישר]], חוקר ה[[פיוט]] וה[[הגניזה הקהירית|גניזה]] הנודע וחתן [[פרס ישראל]] לספרות יפה לשנת [[תשי"ט]]).{{הערה|שם=הברמן 99}} בהשפעתו של י"ל פליישר החל גם בן מנחם לחקור את אבן עזרא וספריו, ומאז ובמשך כל חייו פרסם עשרות מאמרים עליו ועל יצירתו{{הערה|שם=הברמן 99}} (מאמרו הראשון על אבן עזרא, "מאמר קשה ההבנה בדברי אבן עזרא", פורסם עוד בשנת [[תר"ץ]] בכתב העת '''מזרח ומערב''', כרך ה'. בשנת [[תרצ"ב]] פרסם מאמר ביקורת על הספר שהוציא פליישר, "'''ספר המאורות''' לרבי אברהם אבן עזרא"{{הערה|שם=חיבורי|שלום בן פורת ויצחק יודלוב, "חיבורי נפתלי בן מנחם", [[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי]], כרך ו' (עורכים: אבהםאברהם מאיר הברמן, [[ישראל מהלמן]] ויצחק רפאל), ירושלים תשמ"א, עמ' 265–316.}}). כוונתו של בן מנחם הייתה להוציא לאור בצורה [[מהדורה מדעית|מדעית]] מסודרת את כל כתבי אבן עזרא ובפרט את שיריו ואת פירושו למקרא. הוא החל לאסוף כתבי יד ודפוסים ראשונים משל אבן עזרא ואף החל במלאכת ההוצאה לאור של חלק משיריו, אך מעולם לא סיים אותה.{{הערה|שם=הברמן 100|א"מ הברמן, נפתלי בן מנחם איש הספר, עמ' 100.}} בשנת [[תש"א]] הוציא לאור את ספרו הראשון, '''ספר הטעמים של אבן עזרא''', על-פי כתבי יד שב[[בית הספרים הלאומי]] בירושלים ובספריית הוותיקן. בשנת [[תש"ג]] אסף מספר [[סיפור עם|אגדות עם]] על אבן עזרא ופרסמן כספר. בשנת [[תש"י]] פרסם ספר נוסף על בנו של אברהם אבן עזרא, יצחק, ושיריו. בהמשך פרסם מאמרים רבים על אבן עזרא, ובשנת תש"ל הוציא לאור [[מהדורת פקסימיליה|מהדורות צילום]] של שניים מספריו, עם מבואות והערות: '''יסוד מורא''' ו'''שפה ברורה'''. לאחר מותו של בן מנחם כינסה אלמנתו בלהה (בסיוע [[יצחק רפאל]] ו[[אברהם מאיר הברמן]]) את מרבית מאמריו ומחקריו על אבן עזרא, בספר '''ענייני אבן עזרא'''.{{הערה|שם=חיבורי}}

תחומי התעניינותו של בן מנחם היו נרחבים. מחוץ למחקריו על אברהם אבן עזרא וספריו, הוא הקדיש מזמנו כאמור גם לחקר יהדות הונגריה, רבניה והספרות שנדפסה בה, וכן גם לחקר [[החסידות]]. לנושא הראשון הקדיש מאמרים רבים ואת הספר '''מספרות ישראל באונגאריה''' (=הונגריה), ולנושא השני פרסם את '''מגלת סתרים''' לרבי [[יצחק אייזיק ספרין|יצחק יהודה יחיאל ספרין]] ומספר מאמרים וספרים על אחדים מרבני החסידות וספריהם.{{הערה|יצחק רפאל, '''ארשת''', ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ו' (עורכים: אבהםאברהם מאיר הברמן, ישראל מלמן ויצחק רפאל). ירושלים תשמ"א, בתוך הכריכה הפנימית.}}

*יצחק רפאל, '''ארשת, ספר שנה לחקר הספר העברי''', כרך ו' (עורכים: אבהםאברהם מאיר הברמן, ישראל מלמן ויצחק רפאל). ירושלים, תשמ"א. דברים על בן מנחם נכתבו בתוך הכריכה הפנימית ובדברי הפתיחה של העורכים.

*שלום בן פורת ויצחק יודלוב, חיבורי נפתלי בן מנחם, '''ארשת, ספר שנה לחקר הספר העברי''', כרך ו' (עורכים: אבהםאברהם מאיר הברמן, ישראל מלמן ויצחק רפאל). ירושלים, תשמ"א, עמ' 265 - 316.