ליל הגשרים – הבדלי גרסאות

תכנון הפעולה החל כבר בינואר 1946. התכנון המקורי היה להוציאה אל הפועל במרץ 1946. אולם סיבות מדיניות (ביקורה של [[ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל|הוועדה האנגלו-אמריקאית]] באותה עת בארץ ישראל וההמתנה לתגובת בריטניה למסקנות הוועדה) גרמו לדחייתה. ארבעה גשרים ומעברים הוצאו מראש מהרשימה המתוכננת על ידי ההנהגה המדינית של ההגנה. הגשר שבין מנהרות [[ראש הנקרה]], ושלושת הגשרים שעל הירדן ועל ה[[ירמוך]] אשר הובילו אל מפעל החשמל ב[[נהריים]], אחרי שלעובדים בנהריים הובטח בתקופה קודמת כי ההגנה לא תגרום לניתוקם הפיזי.

 

בגלל הרצון לבצע את כל הפיצוצים באותה עת, נדרש היה תיאום בין כל הכוחות המבצעים. תוכננו והוקצו גם כוחות למשימות של הסחה ושל חסימה בחלק מאתרי הפשיטה. בגלל הצורך לשאת כמויות גדולות של חומר הנפץ נדרשו כוחות גדולים יחסית לביצוע הפשיטות. במיוחד באתרים אשר היו מרוחקים ודרשו הליכה ארוכה אל היעד.

 

אחד עשר הגשרים שהותקפו הם:

# '''גשר [[מטולה]] צפון מערב''', על הכביש המוביל ל[[צידון]], פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד [[דוד צ'רקסקי]] (הוא "איש הפלמ"ח ושמו דודו" משירו של [[חיים חפר]]).

# '''[[גשר בנות יעקב]]''', על נהר ה[[ירדן (נהר)|ירדן]], פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד [[עודד מסר]]. זקיפים ערבים, שאיבטחו את הגשר, נוטרלו והורחקו מהמקום.

# '''[[גשר הרכבת אל חמה|גשר אל חמה]]''' ([[חמת גדר]]), על נהר ה[[ירמוך]], פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד אהרן ספקטור. הגשר, 130 מטר אורכו, היה הגשר הארוך ביותר באותה עת בארץ ישראל. הכוח נתקל ברוכבים בעת הנסיגה, פתח עליהם באש ושב ללא נפגעים לבסיסו.

# '''[[גשר אדם]]''' (גשר דמיה), על נהר הירדן, פוצץ על ידי כח מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקוד [[יוחנן זריז]]. הכח הגיע רכוב במשאית. הרג ערבי שניסה לחצות את הגשר (על פי עדות אחרת, רק שבה אותו), הצמיד אל הגשר מטען חבלה בעל מנגנון השהייה ונסוג עם הרכב. המטען לא התפוצץ במועד ולמחרת, בעת שקצין חבלה בריטי ניסה לפרקו, התפוצץ המטען והרס את הגשר. הקצין הבריטי נהרג בפיצוץ.{{הערה|1=[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=5230&itemType=0 פיצוץ גשר דאמיה (אדם)], אתר הפלמ"ח}}{{הערה|1=נריה רוזנברג, [http://myim.co.il/main.php?mod=newsOpen&articleID=1103 {{כ}}65 שנה לליל הגשרים], אתר "מעייני הישועה", תשע"א}}

# '''[[גשר אלנבי]]''', על נהר הירדן, על כביש [[ירושלים]] - [[עמאן]], פוצץ על ידי כוח מהגדוד השני של הפלמ"ח בפיקוד [[חיים בר לב]]. במהלך הפעולה נפתחה אש על הכוח. הכוח השיב באש והצליח להצמיד את המטענים ולפוצץ את הגשר. הנסיגה בוצעה לכיוון [[ים המלח]] ומשם בסירה אל החוף המערבי של ים המלח ומסע רגלי עד [[רמת רחל]].{{הערה|1=[[מאיר פעיל]], אברהם זהר ועזריאל רונן, '''פלמ"ח: פלוגות המחץ של ה"הגנה", 1949-1941''', תל אביב: [[הוצאת משרד הביטחון]] ועמותת גלילי, 2008, עמודים 155-162.}}

# '''גשר של כביש - עזה רפיח מעל נחל הבשור''', צמוד לגשר הרכבת, הותקף ונפגע קשות על ידי כוח משני של הכוח שפגע בגשר מסילת הברזל, בפיקוד [[ישעיהו גביש]]. הכוח אשר פגע בשני הגשרים נסוג במסע רגלי של 40 ק"מ אל [[דורות]] ו[[רוחמה]].{{הערה|1=[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=6063&itemType=0 ביצוע פיצוץ גשרי עזה], אתר הפלמ"ח}}

# '''[[פיצוץ גשר א-זיב|גשר א-זיב (מסילת ברזל)]]''', על [[נחל כזיב]], הותקף על ידי כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקוד נחמיה שיין. הגשר פוצץ, כנראה על ידי כדור שנורה לעבר כוח הפלמ"ח ופגע במטען שהוצמד לגשר. בפיצוץ נהרגו 13 לוחמים מהכוח התוקף, בהם מפקד הפעולה. כמו כן, נהרג מהירי [[יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח)|יחיעם ויץ]]. אנשי חברה קדישא מחיפה יצאו עם בוקר לחפש את גופות הנופלים, ומצאו רק שרידי איברים, שאי אפשר היה לזהותם. שרידים אלה הובאו בחשאי לקבורה בחיפה. יום לפני יום השנה העשרים ושתיים לנופלם, ב[[י"ז בסיוון]] [[תשכ"ח]] ([[13 ביוני]] [[1968]]), הובאו השרידים למנוחת עולמים בטקס ממלכתי רב משתתפים ליד האנדרטה שהוקמה לזכר הנופלים בסמוך לגשרים. בשנת 2001 נמצא קבר אחים נוסף של שרידי הלוחמים בליל הגשרים, על ידי במאית הסרט "קבר יש רק אחד" שושי בן חמו, בשנת 2003 אוחדו הקברים בחלקה הצבאית ביד לי"ד באכזיב, ב[[הלוויה ממלכתית]]. הפעולה, מציאת הקבר ואיחוד הקברים מונצחים בסרטה של בן חמו על מה שאירע בליל י"ח בסיוון תש"ו.

==אזכורים בתרבות==

* זאב מייזלר, שנטל חלק בפיצוץ גשר שיח' חוסיין, כתב אחרי הפעולה את "שיר הגשר" ללחן עממי רוסי.{{הערה|1=[http://www.gavisho.com/?p=176 דולי מודעי (פרטים אודות השיר)], באתר של [[עופר גביש]]}}{{הערה|{{זמרשת שיר|מספר=26958|שם=שיר הגשר}}}}{{ש}}

* המבצע מוזכר בספרה של [[דבורה עומר]] "לאהוב עד מוות". הספר מספר את סיפור אהבתם של [[שמואל קופמן]] ו[[זהרה לביטוב]], שהשתתפה במבצע כחובשת ב[[פיצוץ גשר א-זיב|גשר א-זיב]].

 

==לקריאה נוספת==

* דב גביש, '''אולי הוא עוד יבוא... - ליל הגשרים באכזיב, 16 ביוני 1946''', [[הוצאת כרמל]], 2013.

* {{זירת קרב|חיים נדל, "'ליל הגשרים' - יוני 1946"}}