פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 7 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ
אולם לא תמיד זהו המצב. במונרכיות מסוימות מאפשרים חוקי הירושה רק לזכרים לרשת את הכתר - כך למשל ב[[יפן]], שם אסור לנשים לרשת את כס הקיסרות. חוק זה העמיד את שושלת הקיסרות בסכנה, כאשר לבניו של ה[[קיסר יפן|קיסר]] [[אקיהיטו]] נולדו בנות בלבד עד לשנת [[2006]], אז נולד נכד זכר שהבטיח את המשך השושלת. טרם היוולדו של נכד זה, עלתה ההצעה לאפשר גם לבנות לרשת את הקיסר, אך הדיונים בה הוקפאו עם הולדת הבן המיוחל. במונרכיות אחרות כלל אין חשיבות למינו של הצאצא הבכור ובכל מקרה הוא ירש את המונרך בעת מותו - זהו המצב ב[[שוודיה]], שם [[ויקטוריה, נסיכת שוודיה|הנסיכה ויקטוריה]] היא יורשת העצר אף על פי שיש לה אחים זכרים (משום שהם צעירים ממנה).
 
בזמנים קדומים נוצרו מצבים שבהם לא היה ברור מי יִרש את המונרך, והדבר הוביל לעיתים אף למלחמות עקובות מדם. כיום ישנה מחלוקת בנוגע לחוקי הירושה הנהוגים במספר מונרכיות החברות ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], כמו [[הממלכה המאוחדת]] וממלכות [[סקנדינביה]]. מונרכיות אלו דורשות מהמונרך העומד בראשן לאחוז באמונה [[דת]]ית מסוימת (בממלכה המאוחדת הדבר נקבע בחוקה לפי בשנת [[1701]], במהבחוק שנקרא ה-Act of Settlement). דרישה זו סותרת את חוקי האיחוד האירופי האוסרים מניעת בחירתו של אדם לתפקיד ציבורי בשל דתו.
 
המשכיות השלטון במדינות הנמצאות תחת שליטתו של כוח זר, הייתה תלויה לעיתים תכופות בהסכמתו. הכוחות השולטים שמרו לעצמם את הזכות להדיח ולהחליף מונרכים לא נאמנים, לדוגמה: [[נבוכדנצר]] מלך [[בבל]], לאחר שהחריב את [[בית המקדש הראשון]], הדיח והגלה את [[צדקיהו]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] שמרד בו, והחליפו ב[[גדליהו בן אחיקם]].