יאיר חיים בכרך – הבדלי גרסאות

נולד בשם חיים ב[[ליפניק על הבצ'ווה|לייפניק]] שב[[מוראביה]] בשנת [[ה'שצ"ח|שצ"ח]] (1638){{הערה|1=יש הטוענים שנולד בעיר מאהרישברוד בשנת [[ה'שפ"ח]] ([[1628]]).}}, לרב [[משה שמשון בכרך|משה שמשון]] בן [[שמואל בכרך]]{{הערה|נפטר בשנתב[[כ"ט בניסן]] [[ה'ת"ל]] ([[1670]]) בוורמס. כונה בתואר "רב המדינה". סבו ר' שמואל חיבר את '''שמן המאור'''}}, [[אב"ד]] ו[[דרשן]] בוורמס וב[[פראג]], ולאמו, בתו של רבה של [[מורביה]]. שמו יאיר נוסף לו לאחר מחלה.

בגיל 12 עבר לוורמס יחד עם אביו, שהחל לכהן כרב הקהילה בעיר. בשנת [[ה'תי"ג]] נישא לדינה מפולדא (נפטרה [[כ"ד בטבת]] [[1704]]). בגיל 23 [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] ב[[פרנקפורט]], ולאחר כשנה הוא כיהן כנראה לתקופת מה כרב העיר [[מיינץ]]. בשנת [[1666]] נבחר לרבנות העיר [[קובלנץ]] הסמוכה, אך מסיבה לא ידועה הוא לא נבחר מחדש לאחר שלוש שנים, והוא שב לוורמס בשנת [[1669]] כלומד, מלמד וחבר קהילה פרטי. לאחר פטירת אביו בשנת [[ה'ת"ל]] שימש תקופה מסוימת כממלא מקומו,אך לא נתמנה כרב באופן רשמי. במקומו, בחרה קהילת וורמס ברב [[אהרן תאומים]] כיורש. בכרך חיבר לאחר מכן ספר ביקורת חריף על חיבורו של תאומים "מטה אהרן", פירוש ל[[הגדה של פסח]], אם כי הוא לא הוציא את הספר לאור, ואסר לפרסמו גם בעתיד{{הערה|1=הוא פורסם בכל זאת במאה ה-19 בקונטרסים שונים, ראו ב[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=67&letter=B ערך עליו באנצ' היהודית]}}. עם זאת, הצדיק את אי-מינויו בכך שלא מקובל היה למנות למשרה רמה זו אדם שהוא בעל-הבית פשוט.{{הערה|חות יאיר רל, עמ' ב, מצוטט במבוא ל'''מנהגים דק"ק וורמיישא''' ([[מכון ירושלים]], תשמ"ח), עמ' 55.}} הוא שהה בוורמס במשך 20 שנה, במהלכם גלה ממנה לתקופה קצרה עם שריפת העיר במהלך [[מלחמת תשע השנים]].