יהודית הררי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←בין הכרמים: תקלדה, replaced: פיזים ← פיזיים |
החלפה (בגיל) |
||
שורה 14:
=== נישואים וחיי משפחה ===
[[קובץ:Yehudit Harari age 21.jpg|שמאל|ממוזער|270px|יהודית הררי בשנת 1906]]
לאחר שש שנים הוא חזר לארץ ישראל לטובת משרת מורה ב[[גמנסיה הרצליה]]. כעבור שנה, ב-[[1907]], נישאו. יהודית, שעבדה באותה עת כמורה ו[[גננת]] בבית הספר לבנות [[בית הספר אוולינה דה רוטשילד|אוולינה דה-רוטשילד]] ב[[ירושלים]], עזבה את משרתה ועברה להתגורר עם בעלה הצעיר ב[[יפו]]{{הערה|הררי, '''בין הכרמים''', עמ' 148,199}}. [[חיים הררי (בלומברג)|חיים הררי]], מורה ואיש חינוך בעצמו, לימד בגימנסיה הרצליה עד מותו בשנת [[1940]]. הוא דגל בתפיסת שוויון במישור יחסי ה[[מגדר]]. בשל הסתייגותו מהסטנדרט הכפול לגבי טוהר מיני לפני הנישואים, שעודד גברים להתנסויות מיניות ואסר זאת מכל וכל בקרב הנשים, הוא עצמו התחייב לטוהר מיני לפני נישואיו{{הערה|[[בילי מלמן]], מן השוליים אל ההיסטוריה של הישוב: מגדר וארץ ישראליות, '''ציון''', תשנ"ז. עמ' 257}} ביחסיהם ניתן להבחין בחתירה לשויון אך גם בתחושה סמויה שהבכורה ניתנת למאוייו של הבעל{{הערה|שילה, פרטי כציבורי: איטה ילין ויהודית הררי כותבות אוטוביוגרפיה. '''קתדרה''', עמ' 126}}. כעבור שנת נישואים, ביולי [[1908]] נולד בנם היחיד, [[יזהר הררי|יזהר]]{{הערה|הררי, '''בין הכרמים''', עמ' 213, שילה, פרטי כציבורי: איטה ילין ויהודית הררי כותבות אוטוביוגרפיה, '''קתדרה''', עמ' 212}}.
שורה 24:
=== מורה ומחנכת בישראל ===
==== גננת צעירה ====
מנעוריה כיוונה עצמה להוראה. כשהייתה בת 16, לאחר השתלמות של שנתיים ב[[גן ילדים|גן הילדים]] העברי הראשון שנוסד ב[[ראשון לציון]] על ידי [[אסתר שפירא גינזבורג]], ייסדה את הגן העברי השני ברחובות{{הערה|{{תדהר|2|831}}{{ש}}עזאי פ., יהודית הררי בת 80. '''הארץ''', 28.12.1965}}.
==== הוראה והשתלמות ====
שורה 53:
בשנת [[1948]] יצא לאור ספרה ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] "בין הכרמים", ב[[הוצאת דביר]]{{הערה|{{קתדרה|[[מרגלית שילה]]|פרטי כציבורי: איטה ילין ויהודית הררי כותבות אוטוביוגרפיה|118.2|118, ינואר 2006, עמ' 66-41}}}}. ספרה זה מגולל את סיפור חייה למן היותה נערה ועד חייה הבוגרים, כאשר במרכזו סיפור אהבתם של חיים הררי ויהודית, וכפי שהם מכונים בספר: "זיו" ו"טליה". שמות בני המשפחה הוסוו בשמות שאולים, אך היא הבהירה בהקדמה כי הסיפור נכתב על פי יומנים, מכתבים ומסמכים שנשתמרו בארכיון המשפחה{{הערה|הררי, '''בין הכרמים''', 1948}}. ברקע הסיפור המשפחתי מתוארות קורות [[היישוב היהודי בארץ ישראל]] בראשית המאה ה-20. בספרה זה תיארה בגילוי לב מפתיע את ספקותיה לגבי גורלה הידוע של אישה נשואה באותה תקופה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ימי החופש חלפו, הגמנסיה נפתחה, זיו עסוק בעבודתו יומם ולילה, על פי רוב הוא חוזר הביתה אחר חצות לילה, טליה מצפה לבואו וסובלת מאוד מהבדידות. [...] חבל שעזבה את מקצוע ההוראה האהוב עליה כל כך והיא מתמסרת רק לבית ולמטבח ולהבלי יום יום. עוד היא חולמת על עבודה בבית הספר, אבל כל המשרות תפושות. היא מתחיל להיות בלתי מרוצה מחייה. מדוע צריכים הנישואים לשנות את חיי האישה ולשעבדה לבית? מדוע ממשיך הגבר אחר הנישואים לחיות את חייו הרגילים ולמה צריכה האישה לוותר על כל היקר לה?| מקור= יהודית הררי, '''בין הכרמים''', עמ' 205, 208}}
הדמות הנשית המצטיירת בספרה היא חדשנית לאותה תקופה לא רק בשל היותה סקרנית, הרפתקנית וכמהה למימוש עצמי בלימודים ובעבודה אלא גם בשל תעוזתה להציב סימני שאלה בפני תפקידים נשיים מסורתיים. טליה/ יהודית סירבה להשלים עם חיי [[עקרת הבית]] שנגזרו עליה ובהזדמנות הראשונה חוזרת ללמד. בגמנסיה נפתחה כיתה נוספת, והיא קיבלה את המשרה.
שורה 66:
=== אשה ואם בישראל ===
ב-[[1958 בישראל|1958]] התפרסם ספרה "אשה ואם בישראל" בהוצאת מסדה, העוסק באישה היהודיה מתקופת ה[[תנ"ך]] ועד העשור ל[[מדינת ישראל]]. את ספרה הקדישה ל"נשי-ישראל" והעלתה על הכתב את תרומתן ופועלן של נשים יהודיות לאורך ה[[היסטוריה]]. בפרק המבוא כתבה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בספרי 'אשה ואם בישראל' מסופר על נשי-ישראל שלקחו חלק פעיל בחיי האומה לטובה ולרעה, ביחוד על אלה שפעלו בכל הדורות למען העם, ושמרו במולדת ובגולה על קיום האומה ותרבותה. על האישה היהודית שהאירה את בית ישראל במחשכי הגלות,[...] על הנשים שהשתתפו בבנין מולדתנו, בהחייאת לשוננו, בהפרחת שממותינו, בהגנה על אדמותינו [...]. רבים הם הגברים בעמנו וביחוד הנשים שאינם יודעים הרבה על חיי האישה הישראלית ועל פעולותיה שפעלה, מקוה אני שמספר זה ילמדו להכיר את אחיותיהם ואימותיהם.|מקור=יהודית הררי, '''אישה ואם בישראל: מתקופת התנ"ך עד שנת העשור למדינת ישראל''', תל אביב: מסדה, 1958}}
שורה 79:
* [[זרובבל חביב]], מזמרת הארץ: ליובל הגבורות של יהודית הררי, '''תמורות''', גיליון ב-ג, תשכ"ו, עמ' 48–49.
* [[דוד סמילנסקי]], יהודית הררי, בתוך: '''עם בני ארצי ועירי: פרשות אישים ופרקי זכרונות''', הוועד הצבורי להוצאת כתביו של דוד סמילנסקי ז"ל ו[[הוצאת מסדה]], תשי"ח, עמ' 321–326.
* [[יפה ברלוביץ]] (עורכת), '''אעברה-נא בארץ מסעות בארץ-ישראל של אנשי העלייה הראשונה''', תל אביב: משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1992.
* [[יפה ברלוביץ]], '''הסופרות בנות העלייה הראשונה'''. בתוך: '''סיפורי נשים בנות העלייה הראשונה''', עמ' 187–195.
שורה 86:
* {{לקסיקון הספרות|01395}}
* {{תדהר|2|831}}
* {{יוטיוב|pvAvAwVxCiQ||שם=שיחה עם יהודית הררי ממייסדי אחוזת בית היא תל אביב|סוג=ראיון}}
* [http://www.ahuzatbait.org.il/portfolio-items/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99 יהודית וחיים הררי] ב'''אתר משפחות מייסדי תל אביב'''
* [http://www.rishonim.org.il/REHOVOT/info/founder_show.aspx?id=71123 יהודית הררי] באתר "ראשונים"
| |||