גאורגיה – הבדלי גרסאות

'''גֵּאוֹרְגִיָה''' (ב[[אנגלית]]; Georgia, ב[[רוסית]]; Грузия, ב[[גאורגית]];: {{שמע|קובץ=Sakartvelo.ogg|תיאור='''საქართველო'''}}, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ), המוכרת בעברית גם כ'''גְּרוּזְיָה''' על פי השם הנהוג ברוסית וכ'''גורג'יה''' על פי הערבית, היא [[מדינה]] ב[[אירואסיה]], ב[[עבר הקווקז]] לחופו המזרחי של [[הים השחור]]. למדינה גבולות עם [[רוסיה]] מצפון, עם [[אזרבייג'ן]] במזרח, עם [[ארמניה]] ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה הים השחור.

עצמאות המדינה לא האריכה ימים, ובפברואר [[1921]] [[פלישת הצבא האדום לגאורגיה|גאורגיה הותקפה על ידי הצבא האדום]]. הצבא הגאורגי הפסיד בקרב, והממשלה הסוציאל-דמוקרטית ברחה מהמדינה. ב-[[25 בפברואר]] 1921 נכנס הצבא האדום בראשות ה[[קומיסר]] [[סרגו אורדז'וניקידזה]] לבירת גאורגיה, [[טביליסי]], וכונן ממשלת בובות קומוניסטית, שנקראה "[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה]]" והונהגה על ידי ה[[בולשביקים|בולשביק]] הגאורגי [[פיליפ מחרדזה]]. החל מ-[[12 במרץ]] [[1922]] ועד [[5 בדצמבר]] [[1936]] הייתה חלק מ[[הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז]], שכללה גם את [[ארמניה]] ו[[אזרבייג'ן]]. הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז לא הצליחה להתגבש ליחידה אחת, וגאורגיה הפכה ל[[הרפובליקהלרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה|רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה]].

מעצמאותה בשנת [[1991]] עד אוקטובר [[2012]] גאורגיה הייתה [[דמוקרטיה נשיאותית]] נוסח [[צרפת]] (שבה הנשיא וראש הממשלה יכולים להיות ממפלגות יריבות). ב[[ראש המדינה|ראשה]] של גאורגיה עמד [[נשיא]], אשר נבחר לקדנציה של 5 שנים והיה בעל סמכויות רבות. הנשיא מינה את [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] בכפוף לאישור ה[[פרלמנט]], שנבחר כל ארבע שנים ומונה 150 חברים.

המשבר שפרץ, בעקבות הטענה להונאה בפתקי ההצבעה ב[[בחירות]] ל[[הפרלמנט של גאורגיה|פרלמנט]] בשנת [[2003]], גרם ל[[מהפכת הוורדים]], שהביאה ל[[התפטרות]] הנשיא המכהן, [[אדוארד שוורדנדזה]], ב-[[23 בנובמבר]] 2003. בעקבות המהפכה, שנסתיימה ללא שפיכות דמים, מונתה נשיאה זמנית, מי שהייתה יושבת ראש הפרלמנט, [[נינו בורג'נדזה]]. ב-[[4 בינואר]] [[2004]] זכה בבחירות לפרלמנט [[מיכאיל סאקשווילי]], מנהיג ה[[מפלגה|מפלגת]] [[התנועה הלאומית-דמוקרטית]] ונכנס לתפקידו ב-[[25 בינואר]] של אותה שנה. בבחירות שנערכו מחדש ב-[[28 במרץ]] 2004 ניצחה מפלגתו של סאקשווילי ברוב גדול של המושבים (כ- 75כ־75%), עם מפלגה אחת נוספת שהשיגה 7.5% מהמושבים ([[האופוזיציה הימנית]]) כאשר [[אחוז החסימה]] עומד על 7% מקולות הבוחרים. בחירות אלה נחשבות לחופשיות ביותר בהיסטוריה ה[[עצמאות|עצמאית]] של גאורגיה. למרות המתיחות הגוברת בין השלטון המרכזי למנהיג ה[[אג'ריה|אג'רי]], [[אסלן אבשידזה]], השפיעו הבחירות על המחוז.

| 12 || [[טביליסי|טביליסי רבתי]] || [[טביליסי]]

היחסים בין גאורגיה לישראל מוסדו לראשונה ב-[[1 ביוני]] 1992, לאחר פירוקה של [[ברית המועצות]] והכרזת העצמאות של גאורגיה.

שתי המדינות מחזיקות שגרירויות במדינה השנייה, כאשר שגרירות גאורגיה ממוקמת ב[[תל אביב]] ושגרירות ישראל ממוקמת ב[[טביליסי]]. בנוסף קיימת בישראל לשכת מסחר העוסקת בפיתוחם והרחבתם של יחסי הסחר בין ישראל לגאורגיה.

ההזדהות של יהודי גאורגיה עם [[מדינת ישראל]] הגיעה לשיאה לאחר [[מלחמת ששת הימים]] בשנת [[1967]]. בתחילה, השלטונות הסובייטים סירבו לבקשת היהודים לעלות לישראל. באוגוסט [[1969]], [[מכתב ח"י המשפחות|18 משפחות יהודיות]] מגאורגיה שלחו מכתב לוועדה לזכויות האדם של ה[[או"ם]], בתביעה להגר לישראל. המכתב היה התביעה הפומבית הראשונה של יהודים סובייטים לעליה לישראל. פעולה זו גרמה למערכה אינטנסיבית של [[ממשלת ישראל]] והעולם היהודי להתיר את עלייתם של יהודי [[ברית המועצות]] ל[[ישראל]]. מכתב שני נשלח בנובמבר 1969 ל[[או תאנט]], המזכיר הכללי של האו"ם. ביולי [[1971]], קבוצה של יהודים גאורגים קיימו [[שביתת רעב]] ב[[מוסקבה]]. מאבקם של יהודי גאורגיה הובילה לשינוי היסטורי ב[[מסך הברזל|עמדת השלטונות הסובייטים]], ובמהלך [[שנות ה-70]] החלה עליה מסיבית לישראל. כ-30,000 יהודים גאורגים עלו לישראל, וחלקם למדינות אחרות, כ-17% מיהודי ברית המועצות עלתה בתקופה זו. מספר היהודים בגאורגיה ירד מ-28,300 בשנת [[1970]] ל-24,800 ב-[[1989]]. מאז הכרזת העצמאות של גאורגיה ב-1991, אלפי יהודים גאורגים עלו לישראל. בשנת [[1993]] מספר היהודים בגאורגיה הוערך ל-14,500 איש. יש לציין כי יהדות גאורגיה כוללת בתוכה מספר גדול של צאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל, אשר התיישבו בתחומי המדינה תחת הכיבוש העות'מאני.