בית המקדש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מחקר של בית המקדש הראשון: נייטרליות... יותר על הממצאים, יותר זוויות, פחות קפיצה למסקנות
תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית
תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית
שורה 255:
בחפירות הכותל הדרומי, הרובע היהודי ו[[עיר דוד]] נמצאו כלים ומבנים מתקופת בית המקדש הראשון, אך ללא זיקה מובהקת למקדש. בשנת [[1999]] ערך הווקף המוסלמי חפירה רחבת שטח באזור הדרומי-מזרחי של הר הבית והוציא משם אלפים אחדים של מ"ק [[קרקע|עפר]] ושפך אותם ל[[נחל קדרון]]. עפר זה מסונן מאז [[2004]]{{הערה|[http://tmsifting.org/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98 אודות הפרויקט], באתר [[פרויקט סינון העפר מהר הבית]]}} על ידי ד"ר [[גבי ברקאי]] ו[[צחי צוויג]]. בעת תהליך הסינון נתגלו ממצאים רבים שיכולים להתפרש כעדות עקיפה לקיומו של מקדש זה, ביניהם [[בולה]] עם הכתוב '''[גא]ליהו [בן] אמר''', ממשפחת [[כהן|כהנים]] שאחד מבניה מוזכר בספר [[ירמיהו]] כ"פקיד נגיד בבית ה'", וכן ראש [[חץ]] סקיתו-איראני, שהיה בשימוש צבאות [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]]. ממצא נוסף המתקשר בעקיפין למקדש הוא [[רגמים]], תילים במערב ירושלים שמתוארכים למאה השביעית-שמינית לפנה"ס, המכסים שרידי מזבחות. ייתכן שֶתילים אלו נערמו בימי המלך [[יאשיהו]], כדי לרכז את הקרבת הקורבנות בבית המקדש, כמתואר ב[[ספר מלכים]].{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כג}}, וראו במאמר: [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/melb23eli-1.htm למהות הרגמים במערב ירושלים] מאת [[יהודה אליצור]].}} כמו כן, בפברואר 2010 נמצא מדרום להר הבית קטע ארוך מחומה המתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|נחשפה חומת ירושלים מימי הממלכה המאוחדת|200952|22 בפברואר 2010}},}} בהתאם לתיאור המקראי על חומה שבנה שלמה כהמשך לבניית בית המקדש.{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ג|א}}}}
 
למרות העדר ממצאים ארכאולוגיים מובהקים מבית ראשון, מניחים רוב ה[[מחקר|חוקרים]] את דבר קיומו על פי ה[[מקרא]], כפי שהדבר משתקף, למשל, במאמרו משנת [[2000]] של [[אביגדור הורוביץ]] '''מקדש שלמה'''.{{הערה|1=אביגדור הורוביץ, '''מקדש שלמה''', "ירושלים, התקופות הקדומות, הוצאת [[יד בן צבי]], 2000, בעריכת [[עמיחי מזר]] ו[[שלמה אחיטוב]]}} בשנת 2011 נמצאו ב[[חורבת קייאפה|חורבת קאייפה]] כלי [[פולחן]] ש[[תיארוך|תוארכו]] לראשית [[המאה ה-10 לפנה"ס]], תקופת ראשית [[בית דוד|שושלתו של דוד המלך]], ובהם שני דגמים מוקטנים של [[מקדש|מקדשים]], כשאחד מהם הוא דגם מקדש מפואר עשוי אבן ומגולף בעיטורים אדריכליים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.blmj.org/template/default.aspx?PageId=221|הכותב=|כותרת=האם נמצאו עקבותיו של דוד המלך בעמק האלה?|אתר=מוזיאון ארצות המקרא בירושלים|תאריך=}}</ref><ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.seeker.com/earliest-evidence-of-biblical-cult-discovered-1765766182.html|הכותב=|כותרת=Earliest Evidence of Biblical Cult Discovered|אתר=Seeker|תאריך=}}</ref> מאפיינים אלו הובילו את הארכאולוג [[יוסף גרפינקל]] לזהות את הדגם כתואם את תיאור [[בית המקדש הראשון|מקדש שלמה]] ב[[ספר מלכים]].{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|דגם של בית המקדש מימי בית ראשון יוצג לראשונה לציבור|1.3054976|31 באוגוסט 2016}}}}{{הערה|{{הארץ|אסף שטול-טראורינג|כלי הפולחן שעשויים לחשוף פרטים על ממלכת דוד|1.1703517|9 במאי 2012}}}} זיהוי זה התקבל בספקנות בקרב חוקרים שונים, דוגמת פרופסור [[אהרון מאיר (ארכאולוג)|אהרון מאיר]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר אילן]] ופרופסור [[נדב נאמן]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]], שהצביעו על כך שמאפיינים שונים באתר אינם מתאימים למאפיינים [[ממלכת יהודה|יהודאיים]] ומחלישים את פרשנותו של גרפינקל,<ref name=":0" />{{הערה|{{הארץ|אסף שטול-טראורינג|כלי הפולחן שעשויים לחשוף פרטים על ממלכת דוד|1.1703517|9 במאי 2012}}}} ובמיוחד בהתחשב בהשפעות התרבותיות ההדדיות הנפוצות באזור, בו מאפיין פולחן מסוים עשוי להיות נפוץ בכמה ערים סמוכות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://rotter.net/forum/scoops1/235478.shtml|הכותב=|כותרת=‏תגלית מתקופת המקרא מטילה ספק בעוצמה של ממלכת דוד ושלמה|אתר=רוטר/הארץ|תאריך=}}</ref>
 
בשנות ה-90 של [[המאה ה-20]] קמה אסכולה במחקר המפקפקת בבנייתו של הבית הראשון על ידי שלמה, וזאת בהקשר לוויכוח נרחב על תקופת [[דוד המלך]] ו[[שלמה המלך]] בכללותה.{{הערה|1=לפירוט השיקולים לכאן ולכאן מן ההיבט הארכאולוגי ראו [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/taleley/haim-2.htm "האם נפרדו דרכי הארכאולוגיה מן התנ"ך?"].}} מלבד העובדה שמקום המקדש עצמו טרם נחפר, קיימת סיבה אפשרית נוספת להיעדר ממצאים ממנו: הבנייה המשמעותית בתקופת הבית השני נעשתה, בדרך כלל, בשאיפה להניח את תשתיות הבניינים על [[סלע|הסלע]] הטבעי, תוך סילוק השרידים הקדומים. זוהי אחת הסיבות לאיתנותם של כתלי הר הבית (בנוסף לגודלן ולמשקלן הרב של אבני הבניין).{{הערה|1=מאיר בן דב, חפירות הר הבית, הוצאת כתר 1982, עמ' 42, 64}}