תדרוס טשומה – הבדלי גרסאות

'''תדרוס טשומה''' (ב[[אנגלית]]: '''Theodros Teshome''') נולד ב-[[7 בינואר]] [[1970]], ב[[ג'ימה]] [[אתיופיה]], הוא [[מפיק (קולנוע וטלוויזיה)|מפיק]], [[במאי]], ו[[שחקן קולנוע]] [[אתיופיה|אתיופי]]. תדרוס, הוא הבעלים של Sebastopol Entertainment PLC ו-Teddy Studios וידוע כמחייה תעשיית הקולנוע האתיופית, לאחר נפילת [[החונטה הצבאית האתיופית|החונטה הצבאית האתיופית הדרג]] אשר שלטה באתיופיה במשך קרוב ל-17 שנים. תדרוס מפיק, מביים, וכותב סרטים, העוסקים בסוגיות חברתיות כגון [[איידס]], [[הגירה]], [[אלימות נגד נשים]] וכו'. לאחר כעשרים שנים של יצירת סרטים באתיופיה, תדרוס ביסס תדרוס את עצמו כחלוץ ב[[תעשיית הקולנוע]] האתיופית שכיום משגשת הודות לתרומתו, במיוחד ב[[אדיס אבבה]] – [[עיר בירה|עיר הבירה]] של אתיופיה. סרטיו הם בין [[שובר קופות|שוברי הקופות]] הגדולים ביותר באתיופיה, והוא הבעלים של Sebastopol Cinema רשת בתי קולנוע ב[[אדיס אבבה]] ב[[מקלה (עיר)|מקלה]], [[אווסה]] וג'ימה.

טשומה, נולד ב-7 בינואר [[1970]], בעיר ג'ימה שבאתיופיה ב[[מחוז קאפה]] שהוא מקורו של גידולי ה[[קפה]]. אביו, טשומה קבדה, הוא מגדל קפה ו[[סוחר]]. מגיל צעיר תדרוס גילהגילהתדרוס עניין והערכה לתחום האמנות, והתעניין בעיקר ברומנים אתיופיים. בגיל שמונה נחשף תדרוס לראשונה לתעשיית הקולנוע וצפה בעיקר ב[[בוליווד|סרטים הודיים]] וב[[תרבות]] [[הודית|ההודית]], שלדבריו מאוד דומה לתרבות האתיופית. לאחר מכן, בתקופת נעוריו, החל תדרוס להתנסות בכתיבה וביזמות עסקית ובשירהוכן בשירה. תדרוס היהבצעירותו, כותבכתב תדרוס שירי אהבה, והיה מרוויח מכך 50 שנטסנט על כל שיר בצעירותו.

בתקופת ילדותו של טשומה ב-[[1975]] ה[[החונטה הצבאית האתיופית|דרג]] החל בתוכנית לשנוילשינוי [[כלכלת אתיופיה]] ממערכת [[פיאודליזם|פיאודלית]]-[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] לכלכלה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] מהסוג של [[הגוש המזרחי]], שסחף שבאותובאותו הזמן סחף מדינות [[עולם שלישי]] ברחבי העולם. בעקבות זאת, נושלו מנכסיהם ומכספם כל האדמות הכפריות, [[הכנסייה האתיופית]], המשפחה הקיסרית והאצילים העשרים נושלו מנכסיהם ומכספםהעשירים. בנוסף לכך, כל החברות שפעלו באתיופיה הולאמו ללא שום קבלת פיצוים. ב[[ינואר]] ווב[[פברואר]] הולאם כל עסק פרטי-עירוני כושל, וכן גם בתים ודירות הולאמו. עסקים פרטיים כגון [[בנק|בנקים]], חברות ביטוח, וחברות סחר גדולות הולאמו, למרות כל זאת, הקמעונות, הסיטוניתהסיטונאית, ה[[ייצוא]] והייבוא נשארו בידיים פרטיות. כל העסקים שהואלמו הועברו לשליטה של אנשים התומכים ב[[החונטה הצבאית האתיופית|דרג]]. מכיוון שהדרג הלאים את כל אדמת אתיופיה החקלאית, הוא הקציב לכל משפחת איכרים כולל [[יהודי אתיופיה]] חלקת אדמה שלא גדולה יותר מעשרה הקטרים, כלוכל 800 הקטרים יצרו '''אגודת איכרים כפרית'''. כל מוצר חקלאי ששווק היה תחת פיקוח ממשלתי. הערים הגדולות, שכללו כ-שלושה מיליון תושבים, אוגדו לתוך '''אגודות תושבים עירוניות''' (או ב[[אמהרית]]: קבלאס) שהייתה מקבילה בתפקידה לאגודת איכרים כפרית.

הדרג לא פסח גם על מערכת ה[[חינוך]] ובתחילת [[1975]] הכריז על התוכניתתוכנית '''הקמפיין הישיר לשיתוף פעולה''' (או באמהרית: '''זאמצ'ה'''), ובעקבות זאת נתן הוראה לסגור אתאוניברסיטת היילה סלאסי וכל המכללות ברחבי המדינה,. המורים, הסטודנטים והמרצים, שמנושמספרם היה כ-60,000 נשלחו לאזורים כפריים,. מטרת התוכנית הייתה לקדם ולשפר את היצור חקלאי, מערכת ה[[בריאות]] והמנהלוהמינהל המקומי וללמדוכן ללמד איכרים על המערכת הפוליטית החדשה ועל עקרונות ה[[סוציאליזם]]. ההרשמה לבית הספר בתחילת הקמפיין ב-1975 מנתה כ-957,300 אזרחים וב-[[1985]] כ-2,450,000 אזרחים. ילדי אתיופיה נרשמו בהמוניהם על -ידי הוריהם ובכללם גם [[יהודי אתיופיה]] כמעט כל שנה מספר הילדים הכפיל את עצמו ומספר הילדות שילש את עצמו. מספר התיכונים באתיופיה הכפיל את עצמו ובמיוחד במחוזות [[מחוז ארסי|ארסי]], [[מחוז בלה|בלה]], [[גוג'אם]], [[באגמדיר]] ו[[וואלו]] שבמחוזות אלו הם גדלו פי ארבעה. בין ההצלחות של ה[[החונטה הצבאית האתיופית|דרג]] היה '''הקמפיין הלאומי לידיעת קרוא וכתוב'''. שיעור הבורות באתיופיה בזמן השלטון הקיסר היה כ-90 אחוז וב-1984 47 אחוז. הממשלה החדשה הכריזה על חמש שפות רשמיות: [[אמהרית]], [[אורומו (שפה)|אורומו]], [[טיגראינית]], וואלאמוית ו[[סומלית]]. יותר מאוחר מספר השפות הרשמיות הגיע לחמשהלחמישה עשר, שייצגו כ-93 אחוז מהאוכלוסייה האתיופית.

ב-1975 הממשלה ביטלה את ה[[כנסייה]], שהייתה התומכת העיקרית בקיסר, ויותר מאוחר ה[[החונטה הצבאית האתיופית|דרג]] הוציא להורג את ראש הכנסייה. הדרג הכריז על כך, שכל הדתות הם במעמד שווה, חגי ה[[אסלאם]] הפכו לרשמיים לצד החגים ה[[נצרות]]. באותו הזמןזמן הממשלההחלה התחילההממשלה בניסוח של תוכנית [[בריאות]] חדשה, תוכנית שהדגישה מניעת מחלות בקרה ושליטה, שרותישירותי בריאות כפריים וקידום של מעורבות קהילתית. והסתמכותהסתמכות עצמית בפעילויות בריאותיות הוקמו וקודמו.

מספר מדינות ברחבי העולם עזרו לשלטון האתיופי בתוכניות אלו בעיקר [[קובה]], [[ברית המועצות]] ומדינות [[מזרח אירופה]]. באתיופיה היו בתקופה זו היו כ-300 טכנאיים רפואיים קובניים, שכוללביניהם יותר מ-100 רופאים שעזרו למקומיים לפתור בעיות בריאות. העזרה של העולם המערבי הייתה מצומצמת בהשוואה לזו של הקומוניסטי שכללה 10 מיליון דולר בשנה, התמיכה הכלכלית הנמוכה ביותר ממדינות [[אפריקה]]. התורמים המערביים העיקריים כללו את [[איטליה]], [[שוודיה]], [[האו"ם]] ו[[הבנק העולמי]].

בהיותו בגיל שש-עשרה, נאלץ תדרוס להצטרף ל[[חיל אוויר|חיל האוויר]] בצבא האתיופי, כמו שאר הנערים בני גילו אשר חויבו לשרת במהלך תקופת שלטונה של [[החונטה הצבאית האתיופית]] ה'[[החונטה הצבאית האתיופית|דרג']]. אולם, תדרוס [[עריקה|ערק]] מהצבא, וברחברח לאחר שנה והסתתר באדיס אבבה. לדבריו, עזב את הצבא, כי הוא לא האמין ב[[מלחמת האזרחים האתיופית|מלחמת האזרחים]] שהתרחשה בתקופה זו. לאחר מכן, תדרוס החל תדרוס ללמוד בבית -הספר Shimelis Habte Secondary School, שם הצטרף למועדון Mini Media club בו הוא שידר שירים ברדיו,. ולמדהוא למד תקשורת, ואילואולם התפרנס כצלם ברחובות אדיס אבבה. לאחר שהשלים את לימודי התיכון, התקבל תדרוס ללימודי מנהל עסקים במכללה Addis Ababa College of Commerce.

לאחר שסיים את לימודיו ב[[מכללה]], תדרוס בילה תדרוס את שלוש השנים הבאות בין עבודות שונות כמו: צילום באדיס אבבה. בתקופה זו נפטרה אמו של תדרוס. פטירתה של אמו, משכה אותו חזרה אל עיר הולדתו ג'ימה, שם הואיכול היה יכול להתפנות לטיפול באחיו ואחיותיו ולפרנסם באמצעות עבודה חדשה אליה התקבל במשרה מלאה בתור צלם חתנות בחנות צילום קטנה בעיר. בתקופה זו, צפה תדרוס בראשונה באחיו הצעיר מולוקן טשומה ששיחק בתיאטרון, כישורנו יוצא הדופן של אחיו הדהים את תדרוס אשר התאהב בתחום המשחק. כתוצאה מכך, תדרוס החליט תדרוס לרכז מאמץ ואנרגיה ביצירת סרטים. הבעיההבעייה הייתה, שלתדרוס לא הייתה מצלמה. תדרוס החליט לנסות ולשכנע את הבעלים של חנות הצילום בה עבד שישאיל לו את המצלמה לצורך כך. בעל החנות הסכים, וכך תדרוס צילם את סרטו הראשון אותו כתב באותה שנה 'Gilbet Alem' (עולם הפוך).{{הערה|{{Cite web|url=https://www.youtube.com/watch?v=MLp2PHmUsMQ|title=Arhibhu|last=Television|first=Ethiopian}}}}

הנישואין לא האריכו ימים, והשניים התגרשו שנה אחר כך. בתקופה זו תדרוס ביים וכתב את הסרט הבא "Kezkaza Welafegn" בו הוא מבקר את בעלי ההון באתיופיה. כאשר הקרין את הסרט הלא מוגמר לחברת ההפקות MIDROC בבעלותו של איל ההון האתיופי שייח' מחמוד, ספג תדרוס ביקורת נוקבת ואף פוטר בעקבות זאת. {{הערה|{{Cite web|url=http://www.ethiotube.net/video/12036/EthioTube-Presents-Ethiopian-Filmmaker-Tewodros-Teshome|title=EthioTube Presents Theodros Teshome|publisher=EBS|last=Broadcast System|first=Ethiopian}}}}

לאחר שפוטר מחברת MIDROC תדרוס היה תדרוס נחוש להמשיך ולייחצן את הסרט "Kezakaza Welafegn" ברחבי אתיופיה. אךהוא נתקל במבוי סתום, שכן לא היה לו תקציב להמשיך את הסרט לאור בעובדההעובדה שפוטר. לו היו חסרים אתלו הכספים כדי להמשיך את הפרויקט, Theodros, לאחר מכן פרע את כל הנכסים שלו. בעקבות זאת, הוא לווה כסף כ-90,000 ביר ($11,250) והצליח סוף סוף לסיים את מצילומי הסרט, והפיק אותו כבר באותו שנה. הסרט עסק הסוגייתבסוגיית האיידס המתפשטת באתיופיה, הוקרן בבתי קולנוע ברחבי המדינה, וזכה לשבחים רבים בתעשיית הסרטים המקומית.

העלילה והתוכן של הסרט קודמו גם על -ידי שגרירות הולנד באתיופיה, אשר נרתמה לממן את הסרט ולקדמו, לאור המסר החשוב שלו, המלחמה באיידס, והמטרה הנעלה: שלוהמלחמה באיידס. כתוצאה מכך "Kezkaza Welafegn" הפך לשובר הקופות של כל הזמנים באתיופיה עד לאותה תקופה. הסרט פתח דלתות עבור יוצרי סרטים צעירים באתיופיה, והחל להניע את תעשיית הסרטים האתיופית בקצבקצב מהיר.

Theodrosתדרוס Teshomeטשומה עזר להשיג את המטרה שלו, ו "Kezkaza Welafegn", ע " יעל-ידי הצגת הסרט לא רק באדיס אבבה, אבלאלא בכל רחבי המדינה. הסרט נאמד הפכו בכ-5 מיליון ביר ($625,000) מבית והן הוצגה אתיופיוהוצג התפוצותבתפוצות ב [[ארצות הברית]] של אמריקה, אירופה, דרום אפריקה. לא, הסרט לא היה כל כך פופולרי נרחב ברחבי המדינה לפני Kezkaza Wolafen.

במהלך תקופה זו, הכיר תדרוס את אשתו השנייה, חנה בקלה, אשר הרתהילדה לו שלושה ילדים. נלהב מההצלחה של הסרט "Kezkaza Welafegn" המשיך תדרוס לסרט הבא שלו – "Fikir Seferd" (אהבה ודין).

הסרט "Fikir Seferd" יצא לאור בשנת 2005, כאשר תדרוס שיחק את הדמות הראשית, לצדה של השחקנית מרתה אדוגנה. הסרט זכה להצלחה מסחררת ברשימת הסרטים שוברי הקופות באותה שנה באתיופיה, וגרף שבחים רבים בתעשיית הקולנוע המקומית ובקרב קהל הציבור האתיופי. רק הסרט "Semaywe Ferris" (סוס כחול), שעסק בנילוס הכחול, מקור המים של אתיופיה, הרוויחוהרוויח יותר כסף באותה שנה והיה במקום הראשון ברשימת שובר הקופות באתיופיה בתקופה זו. הסרט "Fikir Seferd" של תדרוס השתתף באותה שנה בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים רבים החל ממזרח אפריקה וכן בפסטיבלים בשוודיה, ב[[פרנקפורט]], בסיאטל, בוושינגטון ובמינסוטה.{{הערה|{{Cite web|url=https://www.imdb.com/name/nm4261426/|title=Theodros Teshome|publisher=IMDB|first=IMDB}}<span dir="ltr" class="registered_only"><code style="color:inherit; border:inherit; padding:inherit;">&#x7C;first1=</code> missing <code style="color:inherit; border:inherit; padding:inherit;">&#x7C;last1=</code> in Authors list ([[עזרה:שגיאות ציטוט#first missing last|עזרה]])</span>

עם שני סרטים שוברי קופות ברצף, הצליח תדרוס טשומה לבסס את עצמו כמהפכן בתעשיית הקולנוע באתיופיה. לאחר מכן, החל תדרוס לעבוד על סרטו השלישי "Red Mistake" אותו הפיק וביים בשנת 2006. הסרט אשר מתמקד בזוועות ובעימותים במהלך שלטון החונטה הצבאית האתיופית הדרג לא זכה לאהדה ברבה בקרב הציבור האתיופי, מאחר שהוא מיאן להזכרלהיזכר בממשלה הקודמת. הסרט בכיכובם של השחקנים כמו פקדט טקלה מריאם, צולם בבלגיה, אך לעומת שני סרטיו הקודמים של תדרוס נחל כישלון באתיופיה. עם זאת, ברמה הבינאלומית הסרט נחל הצלחה רבה, וגרףוזכה שבחיםלשבחים רבים בקרב הקהל העולמי, ואף זכה להשתתף בפסטיבלי קולנוע רבים בלוס אנג'לס, שוודיה, מילאנו וקניה.

הכישלון של הסרט "Red Mistake" פגע בתדרוס מבחינה כלכלית, אלאבל הוא שינס מותניים, והמשיך לסרט הבא שלו. שנת 2008, הייתה שנשנת המילניום באתיופיה שעל -פי הלוחלוח השנה האתיופי מציינים בה את שנת 2000 מאחר שתיארוך באתיופיה הוא שמונה שנים אחורה.  בספטמבר 2008, על -פי לוח השנה האתיופי, חגגו את החג מסקרם ועל -פי הספירה האתיופית השנה הייתה שנת 2000, תחילת האלף החדש באתיופיה. בתאריך זה תדרוס החל תדרוס ליצור קשרים עם אמנים אתיופים מוצלחים ומפורסמים, וביניהםביניהם טדי אפרו הזמר הפופולרי ביותר באתיופיה אשר הוגלה מאתיופיה לאור דעותיו הפוליטיות. תרוסתדרוס ראה בכך הזדמנות להזמין את טדי להופיע בג'ימה, עיר הולדתו של תדרוס הבמאי באתיופיה, לרגל חגיגות המילניום. תדרוס הזמין טיסה עבור טדי אפרו וערך מופע ענק למיליוני צופים באצטדיון הג'ימה שם ביצע תדרוס את השיר "[[Enqutatash]]" המציין את חגיגות השנה החדשה באתיופיה. 

שנה לאחר מכן, ב-2009, הצליח תדרוס טשומה הצליח לגייס עובור עיר הולדתו ג'ימה כ-101 מיליון ביר ($11.2 מיליון דולר) עבור פרויקטים של [[בנייה]].{{הערה|{{Cite web|url=http://www.bmivoyager.com/2008/02/20/ethiopia's-reel-soul/|title=Ethiopia's Reel Soul|publisher=BMI Voyager|last=L'Huiller|first=Michel}}}}

ההצלחה של תדרוס טשומה בגיוס התרומות בג'ימה העלו את מעמדו, ושמו החל להתפשט ברחבי אתיופיה. כתוצאה מכך, התבקש תדרוס לייצג מחוזות נוספים באתיופיה על -מנת לגייס עוד תרומות. בתקופה זו, הצליח תדרוס לגייס למחוז אמהרה כ-1.1 מיליארד ביר ($122,000,000) כאשר נציגי הממשלה במחוז התחייבו לרתום את הכספים לפרויקטים חשובים באתיופה, כגון: הקמת בתי חולים, בתי ספר, סלילת כבישים ועוד.

בתקופה זו המשיך תדרוס ליצור סרטים והחל לעבוד על סרטו הרביעי "Abay vs. Vegas" בכיכובם של סולומון בוגלה, אחד מהשחקנים המוצלחים ביותר באתיופיה, בלן ממו ועוד. הסרט עוסק בסיפור אהבה משולש המשתרע מהעיר באהר דאר שבאתיופיה (הבית של אגם טאנה ואת הנילוס הכחול) לאס וגאס, עד לנבאדה, בארצות הברית. בניגוד לסרט "Red Mistake", הסרט "Abay vs. Vegas" זכה לתמיכה רבה מהציבור ואף מראש הממשלה האתיופי, התיאטרוןמהתיאטרון הלאומי באדיס אבבה וספורטאיםומספורטאים ידועים כמו [[היילה גברסילאסי]].

הסרט הבא אותו יצר תדרוס היה "SOST MAEZEN", אשר זכה להצלחה רבה גם ברחבי העולם בפסטיבלים כגון לוס אנג'לס, וושינגטון, קולורדו, לונדון, אנגליה ויוהנסבורג שבדרום אפריקה. כתוצאה מכך, זכה הסרט ב[[פסטיבל הסרטים הפאן-אפריקאי]] ב-[[2015]].

בשנת 2006, הקים תדרוס טשומה את רשת ה[[תיאטרון|תיאטראות]] Sebastopol Cinema הקרוי על שם המונומנט של המלך המפורסם [[תוודרוס השני, קיסר אתיופיה]] המוצב בכיכר הצלב באתיופיה שנבנה באמצע [[המאה ה-19]]. שני התיאטראות, בשם Maqdala ו-Quarra, מכילים כ-800 מקומות ישיבה כל אחד, ונערכים בהם כנסים רבים, מופעים, הצגות והקרנת סרטים.