הבדלים בין גרסאות בדף "עלמא"

הוסרו 31 בתים ,  לפני 10 חודשים
אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
מ (ביטול גרסה 25045781 של 82.81.14.19 (שיחה))
(אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים)
{{פירוש נוסף}}
{{מיקום מפורט בישראל|שם=עלמא|אורך=35.490981|רוחב=33.055619|כותרת=כן}}
'''עלמא''' או '''עלמא אלשעב''' היה יישוב ב[[הגליל העליון|גליל העליון]] שהתקיים ככל הנראה מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל]], ועד ל[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]]. במקום נמצאו ממצאים המעידים על פולחן יהודי במקום ב[[תקופת המשנה]], ועל משפחות יהודיות שגרו ביישוב בתקופות מאוחרות יותר, לצד משפחות [[אסלאם|מוסלמיות]]. [[משפחת עבו]] בסיוע [[משה מונטיפיורי]] רכשה ב-[[1839]] אדמות בעלמא ובקדש [[הגליל העליון|שבגליל העליון]].{{הערה|[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]], [[יוסף שרביט]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_108.4.pdf צרפת בגליל במאה התשע-עשרה: על פי התכתובת הקונסולרית של משפחת עבו] גילעון 108, יולי 2003, עמ' 90}} ב[[המאה העשרים|מאה העשרים]] שכן במקום כפר ערבי שהתקיים עד [[מלחמת העצמאות]]. בסמוך לו הוקם המושב [[עלמה (מושב)|עלמה]].
 
==היסטוריה==
בעלמא התגלה בית קברות יהודי גדול המתוארך ל[[תקופת המשנה]] על פי [[מערת קבורה|מערות קבורה]] וקברים המיוחסים ל[[תנאים]] כדוגמת [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], [[אלעזר בן ערך]], [[עזריה]], [[אלעזר בן עזריה]], [[אליעזר בן הורקנוס]] [[שמעון בן נתנאל]] [[יוסי הכהן]], ו[[יהודה בן תימא]]. באתר העתיק של עלמא שרידיהם של שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] קדומים - ב[[חורבת קציון]] וב[[מרות#בית כנסת|מרות]] מ[[המאה ה-3]] - [[תקופת התלמוד]].
 
קיימות גם עדויות ותעודות המעידות על יישוב יהודי בעלמא ב[[ממלכת ירושלים|תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|ובתקופה הממלוכית בארץ ישראל]]. רבי [[בנימין מטודלה]] אשר בקר בארץ ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], מצא בעת ביקורו 50 משפחות ו[[בית קברות]] יהודי גדול, ובו קברותיהם של תנאים מפורסמים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=HaReuveni, Immanuel .|שם=Lexicon of the Land of Israel (in Hebrew).|מו"ל=Miskal - Yedioth Ahronoth Books and Chemed Books.|שנת הוצאה=1999|ISBN=965-448-413-7|עמ=p. 763}}}}
 
===בעת החדשה===
ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] היו בני הקהילה היהודית [[מוסתערבים]], שעסקו כנראה בעיקר ב[[חקלאות]]. היישוב היהודי בכפר מוזכר אצל הנוסע [[משה באסולה]] וגם בספרי [[שו"ת]] של רבי [[משה גלנטי]] ו[[מהרי"ט צהלון]]. בתעודות המס מ[[המאה ה-16]] נמנו בעלמא 288 משפחות ו-140 רווקים מוסלמים, ו-7 משפחות ורווק אחד יהודים. כמה משפחות ותיקות מתושבי [[פקיעין]] נושאות את השם "עלמאני", המעיד על מוצאן מעלמא.{{הערה|[[יואל רפל]] (עורך), '''תולדות ארץ ישראל''', תל אביב: [[משרד הביטחון ההוצאה לאור]], 1989, עמ' 489.}}
 
משערים שהיישוב ננטש, מסיבה לא ידועה ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Yuval El'azari (ed|שם=Mapa's concise gazetteer of Israel (in Hebrew).|מו"ל=Tel Aviv: Mapa Publishing.|שנת הוצאה=2005|ISBN=965-7184-34-7|עמ=p. 424}}}}. רבי [[משה ירושלמי]] שהתיישב בארץ ב-[[1769]] וסייר ברחבי הגליל, דווח שבעלמא בית כנסת חרב. גם בספר "שבחי ירושלים" מ-[[1785]] נכתב שבעלמא נותר רק בית הכנסת החרב.
 
במפקד של [[משה מונטיפיורי]] שביקר בארץ ב-[[1839]], התברר שיהודי עלמא עברו להתגורר ביישובים [[פקיעין]], [[שפרעם]] ו[[חיפה]].
 
==קישורים חיצוניים==
* [[רבקה שפק ליסק]], [http://www.faz.co.il/story_5674 מושב עלמה: יישוב יהודי עד המאה ה-17], באתר faz
 
==הערות שוליים==