מקרא מגילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hexagone59 (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים |
מ ויקיזציה |
||
שורה 9:
==דיני קריאת המגילה==
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - P.M. MENACHEM BEGIN READING THE MEGILAT ESTHER.jpg|300px|ממוזער|מנחם בגין משתתף בקריאת מגילה, 1978]]
כתב ה[[שולחן ערוך]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חייב אדם לקרות המגילה בלילה, ולחזור ולשנותה ביום (ביאר ה[[משנה ברורה]] בס"ק ב':זכר לנס שהיו צועקים בימי צרתם יום ולילה). קריאה של לילה זמנה כל הלילה, ושל יום זמנה כל היום מ[[הנץ החמה]] עד סוף היום, ואם קראהּ משעלה [[עלות השחר|עמוד השחר]], [[יצא ידי חובה|יצא]] (ידי חובת המצווה).|מקור=
*ניתן [[לא יצא ידי חובתו|לצאת ידי חובה]] בשמיעת המגילה כמו בקריאה עצמה, ובלבד שהקורא יהיה מחויב בה גם כן.
שורה 50:
{{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.}}
קיימת מחלוקת אם יש לברך את ברכת [[שהחיינו]] גם בקריאה בבוקר. ב[[תוספות]]{{הערה|
לאחר קריאת המגילה יש לברך:
שורה 59:
=== פיוטים ===
* בקהילות אשכנז נהוג לומר את הפיוט [[אשר הניא]] לאחר קריאת המגילה בלילה, וביום אומרים רק את
* לפני קריאת המגילה או לאחריה נהוג בחלק מהקהילות ספרד לומר את הפיוט '[[קוראי מגילה]]' של ר' [[אברהם אבן עזרא]], או את הפיוט '[[פורים לנו]]'.
* [[יהדות תימן|יהודי תימן]] נוהגים לומר לפני קריאת המגילה פתיחה המכילה פסוקי תנ"ך שמזכירים את הנסים שנעשו לישראל לאורך הדורות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nosachteiman.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/chsdy(1).pdf|הכותב=|כותרת=נוסח הפתיחה למגילה של יהודי תימן|אתר=|תאריך=}}.}}.
שורה 67:
[[קובץ:Mechiyat_Haman.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מחיית שמו של המן בזמן קריאת המגילה, איור משנת 1701.]]
{{ערך מורחב|מחיית זכר עמלק}}
[[חז"ל]] קישרו את מצוות קריאת המגילה ל[[מצוות זכירת מעשי עמלק]], על ידי זיהוי כינויו של המן כ"אגגי", כמתייחס ל[[אגג]] מלך [[עמלק]]. באותו אופן, קישר המנהג העממי גם את מצוות [[מחיית זכר עמלק]] לפורים, ומחיית עמלק קיבלה גם ממד סמלי. כך, קיים מדרש אצל ה[[ראשונים]] המבטא מחיית סמלים, כביטוי למחיית [[עמלק]]: "תמחה את זכר עמלק - אפילו מעל העצים ומעל האבנים"{{הערה|
המנהגים כוללים השמעת קולות רעש עם השמעת השם המן בעת מקרא המגילה, כמחיית אזכור שמם, ואף כתיבת שמם על עצמים שונים ומחיקתם.
שורה 76:
==קריאת פסוקים בקול רם==
מנהג קדמון מתקופת ה[[גאונים]] הוא שכאשר מגיע החזן מגיע למספר פסוקי מפתח במגילה הוא עוצר את קריאתו ואז קורא אותם כל הציבור בקול רם, ולאחר מכן החזן משלים את קריאתם.{{הערה|
באחד מכתבי היד של [[סדר רב עמרם גאון]] קיימת תוספת מאוחרת בשם רס"ג אשר מזכירה פסוק שלישי "ומרדכי יצא מלפני המלך",{{הערה|{{תנ"ך|אסתר
[[רש"י]] בספר הפרדס{{הערה|מהדורת עהנריך עמוד רנ"ד. מקבילות מצויות בספרות דבי רש"י: סידור רש"י עמוד 167 סימן שמ"ד. תשובות רש"י מהדורת אלפנביין סימן ק"ל עמוד 168}} מביא בשם ר' קלונימוס{{הערה|ר' [[שלמה בובר]] בסידור רש"י מציין כי זהו ר' קלונימוס איש רומי}} פסוק נוסף "איש יהודי היה בשושן הבירה".{{הערה|אסתר ב',ב'}} הוא גם מציין כי קריאת הפסוקים בקול רם אינה חובה ואפילו לא מנהג אלא "שמחת התנוקות", וכן מציין ר' [[אברהם בן נתן]] ב[[ספר המנהיג]]{{הערה|מהדורת רפאל עמוד רמג}} שנהגו בצרפת ובפרובינצא{{הערה|צרפת היא צרפת הצפונית ופרובינצא היא צרפת הדרומית (השוו [[נוסח צרפת]] לעומת [[נוסח פרובנס]]}} לומר פסוקים אלו בקול רם כדי "להרבות השמחה". בעל [[שיבולי הלקט]]{{הערה|סימן קצ"ח. פסוק זה נזכר בנוסף על הפסוקים "ליהודים הייתה אורה" ו"כי מרדכי היהודי}} מזכיר פסוק נוסף "ויתלו את המן על העץ".{{הערה|{{תנ"ך|אסתר
=== המנהג היום ===
| |||