מקרא מגילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:Purim2.jpg|ממוזער|300px|'''מקרא מגילה''' ב[[בית כנסת]] ב[[אשכנז]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]]]
'''מִקְרָא מְגִלָּה''' היא אחת מ[[מצווה דרבנן|מצוותיו]] של [[פורים]] ואחת מ[[שבע מצוות דרבנן|שבע המצוות שתקנו חכמים]]. לפי המצווה יש לקרוא בפורים את [[מגילת אסתר]] בלילה וביום, למטרתעל מנת ל[[פרסום הנס|פרסם את נס]] ההצלה מגזרות [[המן]]] והודיהולהודות עליו.
 
==מקור וטעם המצווה==
מבין ארבע מצוות החג, זו המצווה היחידה שאינה מפורשת במגילה. [[חז"ל]] פירשו את הפסוק "והימים האלה '''נזכרים''' ונעשים" ({{תנ"ך|אסתר |ט,|כח|קצר}}) כמצווה לקרוא את המגילה, בדומה לפסוקים אחרים שעוסקים בזכירה.{{הערה|1=כך למשל, הפסוק, "'''זכור''' את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז), התפרש כחובה לקרוא בתורה את פרשת עמלק.}}
 
אצל חז"ל ניתן לראות שתי מטרות למצווה: האחת, פרסום הנס של המגילה, והשנייה מובאת בתשובת [[רב נחמן]] לשאלה מדוע אין אומרים [[קריאת ההלל]] בחג - "קרייתא זו הלילא" (=הקריאה היא ההלל). ומכאן שיש לקריאת המגילה, אליבא דרב נחמן, גם מימד של הלל והודאה.
שורה 11:
כתב ה[[שולחן ערוך]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חייב אדם לקרות המגילה בלילה, ולחזור ולשנותה ביום (ביאר ה[[משנה ברורה]] בס"ק ב':זכר לנס שהיו צועקים בימי צרתם יום ולילה). קריאה של לילה זמנה כל הלילה, ושל יום זמנה כל היום מ[[הנץ החמה]] עד סוף היום, ואם קראהּ משעלה [[עלות השחר|עמוד השחר]], [[יצא ידי חובה|יצא]] (ידי חובת המצווה).|מקור={{שולחן ערוך|אורח חיים|תרפז|א}}}}
 
*ניתן [[לא יצא ידי חובתו|לצאת ידי חובה]] בשמיעת המגילה כמו בקריאה עצמה, ובלבד שהקורא יהיה מחויב בה גם כן.
*שמיעת המגילה באמצעות מדיה כלשהי (רדיו, טלוויזיה וכיוצא בזה) אינה מהווה קיום המצווה.
*יש לקרוא את כל המגילה (ב[[תלמוד]] מובאת מחלוקת [[תנאים]] בשאלה איזה חלק מן המגילה חייבים לקרוא, ונפסקוההלכה נפסקה כדעה שיש לקרוא את כולה).
*יש לקרוא אותה כסדר; אין לקרוא אותה על פה (אלא אם חסרים פסוקים בודדים).
*מותר לכתוב את המגילה ב[[שפה]] זרה, וייצאו בה ידי חובה המבינים אותה (דין זה נכון להלכה, אך אינו נוהג כיום).
שורה 19:
*הקורא את המגילה בלא כוונה, לא יצא ידי חובה.
*הקורא את המגילה בשיבוש, יצא ידי חובה.
*מותר לקרוא בעמידה או בישיבה, אך בציבורהקורא ישלפני ציבור צריך לעמוד מפני כבוד הציבור.
*מותר לכמה אנשים לקרוא את המגילה לציבור ביחד. התלמוד מנמק זאת בכך ש"משום שחביבה היא לציבור, נותנים הם את דעתם ושומעים".
*יש לקרוא את [[עשרת בני המן]] בנשימה אחת, "כדי להודיע לעם שכולם נתלו ונהרגו כאחד", כלשון ה[[רמב"ם]]. פוסקים אחרים כתבו שיש להאריך בקריאת ה-ו' של "ויזתא", ואילו אחרים הבינו זאת כהלכה האומרת שיש לכתוב את ה-ו' הזו כ-ו' ארוכה.
שורה 31:
קיימת מחלוקת האם נשים מוציאות ידי חובה גברים בקריאתן, ולמעשה, מטעמים שונים ונסיבות הלכתיות חיצוניות, כגון [[קול באישה]] ו[[תקנת חז"ל]] ש"אישה לא תקרא בתורה", לא נהגו שנשים תקראנה מגילה.
 
קיימות קבוצות נשים מה[[פמיניזם דתי (יהדות)|פמיניזם הדתי]] המודרני, הקוראות לעצמן במגילה, למורת רוחם של רבנים אורתודוקסים.
 
יש המעלים את הסברא, ש"[[מניין]]" לעניין קריאת המגילה יכול להיות גם מניין נשים, בניגוד להלכה הרגילה כי מניין כולל רק גברים, משום שגם הם חייבות בקריאת המגילה, ומשום שהצורך במניין לקריאת המגילה אינו אלא כדי לפרסם את הנס, ולא מכוח הדין הרגיל של מניין.{{הערה|1=רמ"א אורח חיים תרצ,יח, משנה ברורה שם סעיף קטן סג.}} אמנם הכל מודים שאשה שלא שמעה מקרא מגילה חייבת לקרוא לעצמה, או שיוצאת על ידי גבר או אשה אחרים, כי נידון הלכתי זה נוגע רק לשאלת צירוף נשים על ידי נשים, או יצירת מניין על ידן.