מקרא מגילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מקור וטעם המצווה: תקלדה |
מ ←ברכות המגילה: תקלדה |
||
שורה 50:
{{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.}}
קיימת מחלוקת אם יש לברך את ברכת [[שהחיינו]] גם בקריאה בבוקר. ב[[תוספות]]{{הערה|{{בבלי|מגילה|ד|ב}}}} מובא שיש לברך גם ביום, וכך פוסק הרמ"א (אורח חיים, סימן תרצ"ב סעיף א') וכך מנהג האשכנזים במזרח אירופה. ברם הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם||מגילה וחנוכה|א|ג}}}} פוסק שאין מברכים שהחיינו ביום. ובעקבותיו פסק כך גם ר' [[יוסף קארו]] בשולחן ערוך, וכך נוהגים הספרדים, התימנים, האיטלקים וקהילות אשכנזיות רבות במערב אירופה.
לאחר קריאת המגילה יש לברך:
שורה 62:
* לפני קריאת המגילה או לאחריה נהוג בחלק מהקהילות ספרד לומר את הפיוט '[[קוראי מגילה]]' של ר' [[אברהם אבן עזרא]], או את הפיוט '[[פורים לנו]]'.
* [[יהדות תימן|יהודי תימן]] נוהגים לומר לפני קריאת המגילה פתיחה המכילה פסוקי תנ"ך שמזכירים את הנסים שנעשו לישראל לאורך הדורות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nosachteiman.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/chsdy(1).pdf|הכותב=|כותרת=נוסח הפתיחה למגילה של יהודי תימן|אתר=|תאריך=}}.}}.
* [[יהודי גאורגיה]], נוהגים לומר את הפיוט: "פורים פורים לנו", לפני תפילת ערבית, ואת הפיוט: "קוראי מגילה" לפני קריאת המגילה.
== המנהג להכות ב"המן" ==
| |||