הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי קידר (איש מודיעין)"

מ
תבנית אישיות, הסרת קישורים עודפים, הגהה
(Bot)
מ (תבנית אישיות, הסרת קישורים עודפים, הגהה)
{{אישיות
{{אין תמונה|גבר}}
|שם=מרדכי קידר
|שם בשפת המקור=
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|תאריך לידה=[[19 בנובמבר]] [[1929]]
|תאריך לידה עברי=
|תאריך פטירה=
|תאריך פטירה עברי=
|סיבת המוות=
|תמונה=
|כיתוב=
|מקום לידה=[[וילנה]], [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] {{דגל|פולין}}
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|מקום מגורים=[[לוס אנג'לס]], [[ארצות הברית]]
|כינויים נוספים=
|פעילות בולטת=
|ידוע בשל=כונה "האסיר איקס", בשל אחזקתו בבידוד ובזהות חסויה לאחר מאסרו על [[שוד]] ו[[רצח]] קלמן קליין, ב[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]]
|השכלה=
|שנות הפעילות=[[1957]]
|עיסוק=איש [[אמ"ן]]
|מקצוע=
|תפקיד=
|תואר=
|תקופת כהונה=
|מפלגה פוליטית=
|השקפה דתית=
|בן זוג=
|בת זוג=
}}
'''מרדכי קידר''', המכונה '''האסיר איקס''' (נולד ב-[[19 בנובמבר]] [[1929]]), הוא איש [[מודיעין צבאי|מודיעין]] [[ישראלי]] שהורשע ב[[רצח]] ובשוד של סייען יהודי, בעת ששהה ב[[ארגנטינה]] בהכנה ליציאתו לארץ היעד.
 
===ראשית חייו===
[[קובץ:Bankupatam.jpg|250px|ממוזער|הבניין בשד' ארלוזורוב 19 בעפולה בו שכן בנק "קופת מלווה וחיסכון" שנשדד ב-1951]]
מרדכי קידר (קרביצקי) נולד ב-[[19 בנובמבר]] [[1929]] ב[[וילנה|ווילנה]], שנכללה באותו הזמן בתחום [[פולין]]. [[העלייה החמישית|עלה לישראל]] בשנת [[1934]] יחד עם סבו וסבתו, שהשתכנו ב[[חדרה]]. את לימודיו התיכוניים עשה ב[[בית הספר הימי בחיפה]], ובשנת [[1946]] הצטרף, כ[[ימאי]], לאונייה. ב[[מלחמת העצמאות]] התנדב ל[[פלי"ם]].
 
ב-[[30 בספטמבר]] [[1951]], ערב [[ראש השנה]] [[תשי"ב]], אירע [[שוד]] מזוין בבנק קטן בשם "קופת מלווה וחסכון" ב[[שדרות ארלוזורוב בעפולה|שדרות ארלוזורוב]], השדרה המרכזית של [[עפולה]]. שלושה גברים מזוינים, במדי צבא, נכנסו באור היום לבנק, שדדו באיומי נשק סכום של 10,000 [[לירה ישראלית|לירות ישראליות]] ונעלמו ב[[ג'יפ]] שהמתין להם, תוך נסיעה לכיוון דרום-מערב ב[[כביש 65]].{{הערה|{{דבר||עשרת אלפים ל"י נשדדו מקופת מלווה בעפולה|1951/10/03|00409}}{{ש}}{{על המשמר||מזוינים ביצעו שוד נועז בעפולה|1951/10/03|00111}}}} היה זה אחד ממעשי השוד הנועזים שבוצעו במהלך שנותיה הראשונות של המדינה. עוד קודם לכן, ב-[[5 בדצמבר]] [[1950]], נרצח נהג מונית בחוף הים בחדרה.{{הערה|{{דבר||נהג נרצח בחדרה|1950/12/06|00101}}}} המשטרה לא הצליחה לתפוס את שודדי הבנק ולגלות את זהותו של רוצח נהג המונית. למרות כישלון המשטרה בפענוח שני פשעים חמורים אלה, בחדרה, עיר מגוריו של קידר, פשטה השמועה כי ידו הייתה בשני המקרים. קידר עצמו לא סכר את פיו ונהג לרמוז כי אכן ידו בדבר.
עד חודש יוני [[1958]] לא ידע איש ממשפחתו של קידר על מעצרו. ידידה שלו נזדמנה לכלא כדי לבקר אסיר אחר וקידר צעק לעומתה כי תתקשר לד"ר רודי ותמסור לו כי מוט'לה נמצא בכלא. כשנודע דבר המעצר לד"ר רודי, הוא פנה לעורך דין על מנת שייצג את קידר. העניין דלף לעיתונות ועורר סערה בישראל.
 
משפטו של מרדכי קידר החל בפברואר [[1959]], ונערך מטעמי חשאיות בבית אריזה נטוש בפרדסב[[פרדס]] ליד [[רמלה]]. המשפט התנהל לפי כל סדרי הדין ו[[דיני הראיות]] המקובלים, כשקידר זוכה בו להגנתו של אחד מעורכי הדין הנודעים במדינה, [[שמואל תמיר]], לימים [[שר המשפטים]]. המשפט התנהל עד חודש יוני [[1962]]. בית הדין הצבאי הרשיע את קידר בשוד וברצח ודן אותו ל-20 שנות מאסר.
 
בתקופה שלפני העמדתו של קידר לדין פנה איסר הראל למשטרה בבקשה שתחקור שוב את שוד הבנק ואת רצח נהג המונית. המשטרה החלה בחקירה ובידיה היו כבר די ראיות כדי להעמיד את קידר לדין על שני המעשים, כולל [[הודאה|הודאותיהם]] של שני שותפיו לשוד בעפולה, אך לאחר הרשעתו בבית הדין הצבאי החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[גדעון האוזנר]] שלא להמשיך בהליכים.
 
בחודשים מאי ויוני 1959 פרצה הפרשה לשיח הציבורי במאמרים שפורסמו בעיתונות שכותרתם "שליח רשמי חשוד",{{הערה| {{מעריב||ה"שליח" החשוד ברצח ושוד - עצור|1959/05/14|00102}}{{ש}}{{מעריב||"מוטל השליח" לוקח שני שותפים|1959/05/22|00201}}}} "מעצר ללא משפט" ו"מרדכי קידר נמצא במעצר מבודד", אולם זמן קצר לאחר מכן הוצא [[צו איסור פרסום]] לגבי הנושא והפרסומים פסקו. הצו נותר בעינו עד לשחרורו של קידר בשנת [[1974]]. החסיון על מסמכי הפרשה תקף עד ימינו אלה.
 
===האסיר איקס===
 
===שחרורו===
ב-[[1 באפריל]] [[1974]], שוחרר קידר ממאסרו ובתחילת שנת [[1975]] עזב את ישראל וירד ל[[ארצות הברית]]. על הנסיבות שהביאו לשחרורו סופר שבעקבות פגישה מקרית בין בנו של קידר, ארז, חייל מצטיין ששירת בסיירת השריון בקרבות התעלה ב[[מלחמת יום הכיפורים]], לבין מפקד גייסות השריון [[אברהם אדן]], הורה הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]] לשחרר את מרדכי קידר. [[צבי ענבר]], לעומת זאת, סיפר שכבר ב-[[29 באוגוסט]] [[1973]] עלה שמו של קידר לדיון ב[[ועדת שחרורים|וועדת שחרורים]], שהתכנסה, בהתאם להוראות סעיף 509 ל[[חוק השיפוט הצבאי]], תשט"ו-1955, כנוסחו דאז, מדי חצי שנה; והחליטה לשחררו. ההחלטה של ועדת השחרורים, שהתכנסה לראשונה בראשות צבי ענבר, בה היו שותפים אל"ם במילואים אשר טורפז ואל"ם במילואים מרדכי פעיל, הייתה בניגוד להחלטות של ועדות השחרורים הקודמות שדנו בעניינו של קידר. ב-[[25 בינואר]] 1974 הודיעה הוועדה לקידר על החלטתם וב-[[26 בינואר]] הועברה ההחלטה לרמטכ"ל, [[דוד אלעזר]], אשר אמר שלמרות התנגדות של גורמים שונים, אין בדעתו להתערב בשיקול דעתה של הוועדה.
 
קידר שינה את שמו לבן חורין ומתגורר ב[[לוס אנג'לס]]. היה נשוי לפסלת תמר דנציגר, בתו של הפסל [[יצחק דנציגר]].
בשנת [[1999]] הגיש קידר בקשה ל[[בית הדין הצבאי לערעורים]] לקיום משפט חוזר בעניינו. תוך כדי כך הופיעה ב-[[10 בדצמבר]] 1999 במוסף השבועי של העיתון "[[הארץ]]", כתבה מפורטת מפרי עטו של [[אביחי בקר]] באשר לשוד הבנק בעפולה. הכתבה התבססה על גילויים ווידויים מפי חלק משותפיו של קידר למעשה זה.
 
ב-[[15 בינואר]] [[2001]] הוחלט כי נשיא [[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב]], [[אורי גורן]], הוא שידון בבקשת קידר במסגרת שירות [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] שבו הוענקה לו דרגת [[אלוף]]. ב-[[17 בפברואר]] [[2002]] התקיים הדיון הראשון בבקשתו של קידר. פרקליטו טען כי הראיה המרכזית המצדיקה משפט חוזר היא הדו"ח של הרופא המשטרתי בארגנטינה שבדק את גופת הנרצח. בדו"ח ציין הרופא כי הרצח בוצע 10 עד 12 שעות לפני שנמצאה הגופה, דהיינו בין השעות 22:00 ו-24:00. במשפטו של קידר נקבע כי לגבי שעות אלה היה לקידר [[אליבי]]. הפרקליט טען כי הרופא לא נחקר במשפטו של קידר וממצאיו לא נסתרו. לדבריו, ראיינה כתבת [[ידיעות אחרונות]] [[אריאלה רינגל הופמן]], בסיוע מתורגמנית מקומית, ראיינה את הרופא בבואיינוס איירס, ארגנטינה בשנת [[1997]] ושמעה ממנו כי מעולם לא הוטל ספק בממצאיו והצורך בנתיחה שלאחר המוות היה עניין פרוצדורלי בלבד. התובע הצבאי טען כי גם הרופא בארגנטינה לא יכול היה, בנסיבות המקרה, לקבוע את שעת המוות. הוא ביקש לדחות את בקשת קידר למשפט חוזר גם בגלל השיהוי הרב בהגשתה מאז שנת [[1975]], שבה הצהיר קידר, על פי פרסומים שהציג התובע, כי הוא עומד לדרוש משפט חוזר. השופט גורן פסק כי הוא דוחה את הבקשה לקיום משפט חוזר.
 
קידר הגיש עתירה ל[[בג"ץ]], שבה טען כי בית הדין הצבאי לערעורים היה הערכאה הראשונה שדנה בבקשתו למשפט חוזר ולכן עליה לעמוד לביקורת של ערכאה גבוהה יותר. ביום ב-[[14 בינואר]] [[2004]] דחו שופטי בג"ץ את העתירה בקבלם את [[ עמדה (פסיכולוגיה)|עמדת]] התובע הצבאי, שלפיה לא ניתן לערער על פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים.{{הערה|1=[http://rotter.net/forum/gil/5644.shtml האסיר איקס ביקש חנינה ונדחה] צילום כתבת [[ידיעות אחרונות]], כולל תמונה עדכנית (באתר [[רוטר.נט]])}}
 
==לקריאה נוספת==
* איסר הראל, '''ביטחון ודמוקרטיה''', הוצאת עידנים, 1989.
* אריאלה רינגל הופמן "17 שנים בכלא בגלל מחלוקת על שעה", ידיעות אחרונות, המוסף לשבת 5 בדצמבר 1997
* אביחי בקר, '''המכה הראשונה של מוטל'ה''', מוסף "הארץ" מיום 10 בדצמבר 1999.
* [[אריאלה רינגל הופמן]], '''האיקס המיתולוגי''', על מוטקה קידר, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, [[15 בפברואר]] [[2013]].
 
== קישורים חיצוניים ==
* {{גלובס|יצחק דנון|ביהמ"ש דחה את עתירת מרדכי קידר למשפט חוזר|708789|24 ביולי 2003}}
* {{הארץ|יוסי מלמן|האסיר איקס לא בא להלוויה {{!}} חייו של ארז בן-חורין|1.1283163|1 באוקטובר 2009}}
* {{העין השביעית|רפי מן|"מר איקס" המקורי|40493|13 בפברואר 2013}}
* {{mako|שוש(נה) מיימון|אסיר לנצח|369b905c1912d31006|weekend-articles|28 בפברואר 2013}}
 
==הערות שוליים==