ג'קומו קזנובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 7:
קזנובה גורש מ[[סמינר לכמרים|סמינר]] ל[[כומר|כמרים]]. הוא היה [[חייל]], מטיף, מרגל, [[מוזיקאי]], קלפן ו[[אלכימאי]] והתפרנס בעיקר בזכות נשים שנפלו שבי בקסמיו.
 
בשנת [[1755]] קזנובה נעצר ונכלא קזנובה ב[[וונציה]] לאחר שהצטברו נגדו תלונות והלשנות לגבי עיסוקיו בתורת הנסתר, קשריו עם שגרירים זרים, חברות בארגון [[הבונים החופשיים]] ופגיעה במוסריותן של נשים נשואות. כמקובל בתקופה הנדונה, לא פורטו סעיפי האישום נגדו ואפילו לא נקבע מה יהיה אורך עונש המאסר שהוטל עליו, לכן עד היום יש מחלוקות לגבי הסיבה העיקרית למעצרו. לאחר שנה הצליח להימלט ועבר ל[[פריז]], שם, בהשפעת המלכה [[מרי אנטואנט]], התמנה כמנהל ה[[לוטו]] ה[[צרפת]]י. לאחר כמה שנים יצא לנדודים ברחבי [[אירופה]] והתיידד עם רבים מהאישים הידועים של תקופתו. קזנובה ניהל אולי קשר אינטימי גם עם [[אווה פרנק]] - בתו המהוללת ביופיה של המנהיג השבתאי מעורר המחלוקת [[יעקב פרנק]]. בסופו של דבר היה לספרן בטירת ה[[רוזן]] ולדשטין, [[דוכס]] [[בוהמיה]].
 
קזנובה כתב ספרים רבים והמפורסם שביניהם הוא "ההיסטוריה של חיי", זיכרונותיו שנכתבו ב-12 כרכים ומכילים מידע רב על חיי החברה של תקופתו ועל מנהגיה. בזיכרונותיו מספר קזנובה בין היתר על הנשים הרבות שהיה איתן בקשר. מעלליו בתחום זה תרמו להפיכת שמו למושג המתאר גבר בעל הצלחה בפיתוי נשים ואף שימשו השראה עבור יוצרים רבים.