הקצאה (תורת המשחקים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 3:
== בעיית ההקצאה ==
 
בעיית ההקצאה דורשת חלוקת משאבים במספר שלם, כאשר הזכאות להם נתונה במספרים ממשיים. נניח ש-k מפלגות מועמדות לבחירה, וכל מפלגה <math>i </math> זכתה בחלק השווה ל-<math>\ p_i</math> מן הקולות הכשרים; החלקים הם חיוביים וסכומם 1. בכנסת יש מספר שלם של מושבים (למשל n=120). המטרההמספרים היא<math>\ p_in</math>, המייצגים כמה מושבים "מגיעים" לכל מפלגה מלכתחילה, נקראים בהקשר זה '''מנות סטנדרטיות''' (standard quota). מכיוון שהמנות הסטנדרטיות אינן שלמות בדרך כלל, יש למצוא מספרים טבעיים <math>\ n_1,\dots,n_k</math> שסכומם n, כך שהמספריםשהחלוקה השלמה <math>\ n_i(n_1,\dots,n_k)</math> קרוביםקרובה, במובן זה או אחר, למספריםלחלוקה הצודקת <math>\ p_in</math>. המספרים <math>(p_1n,\ p_indots,p_kn)</math>, המייצגים כמה מושבים "מגיעים" לכל מפלגה מלכתחילה, נקראים בהקשר זה '''מנות סטנדרטיות''' (standardשאינה quotaשלמה).
 
לדוגמא, בבחירות לוועד הבית שבו 5 מושבים השתתפו שתי מפלגות. אחת זכתה ב-72% מהקולות, והשניה ב-18%. לכאורה, "מגיעים" למפלגה הגדולה 3.6 מושבים, ולקטנה 1.4. האם נכון יותר לחלק את המושבים ביחס 4:1 או אולי ביחס של 3:2? כאן השאלה היא כיצד לעגל את מספר המושבים של אחת משתי המפלגות. בהקצאה בין מפלגות רבות מתעוררות דילמות נוספות.