תא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: החלפה ריקון עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 85.130.208.225 (שיחה) לעריכה האחרונה של 80.230.192.141 |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=יחידת החיים הבסיסית|אחר=|ראו=[[תא (פירושונים)]]}}
[[קובץ:0312 Animal Cell and Components.jpg|270px|ממוזער|מבנה תא איקריוטי]]
[[קובץ:Electron_microscopy.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום תאים במיקרוסקופ אלקטרוני חודר]]
'''תא''' (ב[[לטינית]]: '''cellula''', ב[[יוונית]]: '''κύτταρο''' (תעתיק לטיני: kýttaro)) הוא יחידת ה[[חיים]] הבסיסית המקיימת בה את כל מאפייני החיים. כל ה[[אורגניזם|יצורים]] החיים מורכבים מתא אחד או יותר וכל מה שאינו מורכב מתאים או שאינו מורכב מתאים שלמים, אינו חי. כל תא ותא, בין אם הוא תא עצמאי של יצור חד-תאי ובין אם הוא חלק מיצור רב-תאי, מקיים את כל התנאים המגדירים יצור חי.
ישנם תאים בעלי מידור פנימי, כלומר, תאים בעלי [[גרעין התא|גרעין]] - אלו הם תאים [[איקריוטיים]], וישנם תאים חסרי מידור פנימי - [[פרוקריוטים]]. היצורים שתאיהם פרוקריוטיים הם בהכרח יצורים בעלי תא בודד. יצורים כאלה הם ה[[חיידקים]] וה[[ארכיאה]]. לעומתם, יצורים שתאיהם בעלי גרעין עשויים להיות או [[חד-תאיים]] - דוגמת [[סנדלית]] או [[אמבה]], או רב-תאיים, שהם יצורים המורכבים מתאים אחדים או מיליוני ואף מאות מיליארדי תאים - דוגמת [[בן אדם|בני אדם]] או ה[[עץ|עצים]]. ב[[אורגניזם|אורגניזמים]] אלה התאים [[התמיינות תאים|מתמיינים ומתמחים ליעודם]].
==מבנים בסיסיים המשותפים לכל התאים==
למעט יוצאי דופן ספורים, בכל תא יש חומר תורשתי. למעשה, ביצור רב-תאי כל תא ותא מכיל את כלל החומר התורשתי של הגוף כולו (דוגמאות ליוצאי דופן: [[תאי דם אדומים]] בוגרים בזוחלים, יונקים ועופות הם חסרי חומר תורשתי, וב[[תא זרע|תאי זרע]] ו[[ביצית|ביציות]] לא מופרות [[הפלואידי|יש כמחצית מחומר זה]]). (בניגוד לחלק מהנגיפים שבהם החומר התורשתי שונה). כל תא ותא מכיל מנגנונים להכפלת החומר התורשתי לקראת התחלקות התא לשני תאים, שהיא בעצם, רבייה לא מינית ברמת התא (או התחלקות אחרת לקראת רבייה מינית היוצרת תאי זרע וביציות לא מופרות).
החומר התורשתי הוא יחסית חסר פעילות כימית ואינו מעודד, יחסית, את הפעילות הכימית בתא ההכרחית לחילוף החומרים. מרבית הפעילות הכימית של התא מתבצעת באמצעות [[קטליזטור|קטליזה]] של [[חלבון|חלבונים]]. בכל תא יש גם מולקולות של [[RNA]] שעושות גם חלק מהפעילות הקטליתית ומשמשות גם להעברת מידע שמקורו ב-[[DNA]] אל חלקי התא השונים.
כל תא מוקף בקרום, שהוא [[ממברנה ביולוגית]] המורכבת [[דו-שכבה ליפידית|דו-שכבה של מולקולות ליפידיות]] ומשובצת בחלבונים תפקודיים. ממברנה זו מפרידה את התא מסביבתו ומאפשרת לו לקיים סביבה פנימית יציבה ושונה מהסביבה החיצונית. היא מאפשרת לו גם לקלוט מהסביבה החיצונית את מה שדרוש לו ולפלוט אליה את מה שאינו דרוש, באמצעות החלבונים התפקודיים השתולים בה.
==סוגי תאים==
[[קובץ:Celldif.png|שמאל|ממוזער|320px|תא פרוקריוטי (מימין) ואיקריוטי]]
נהוג לחלק את התאים על פי מבנם לשני סוגים:
* [[תא פרוקריוטי]]: זהו תא חסר גרעין מוגדר (חסר קרום גרעין) ולמעשה חסר מידור פנימי וקרומים פנימיים כל שהם כמו גם אברונים כל שהם. בתוך חלל התא הכללי מתרחשות כלל פעולות התא ומצויים כלל חלקי התא, כולל ה-DNA. כיום מקובל לראות בפרוקריוטים שני סוגי תאים נפרדים: [[חיידקים|חיידקים אמיתיים]] (כולל [[כחוליות]]) ו[[חיידקים קדומים]].
* [[איקריוטים|תא איקריוטי]]: זהו תא בעל גרעין מוגדר (בעל קרום גרעין) ובעל קרומים פנימיים ומידורים רבים. תא זה מכיל אברונים רבים (כלומר חלקים בעלי תפקוד שונה). גרעין התא מכיל בתוכו את [[חומר תורשתי|החומר התורשתי]].{{הערה|[[תא דם אדום]] של יונקים ועופות הוא מקרה מיוחד בו מאבד התא את הגרעין במהלך היווצרותו מ[[תא אב]].}} התאים האיקריוטים התפתחו מ[[סימביוזה]] בין חיידקים קדומים לבין חיידקים אמיתיים שחדרו לתוך החלל שלהם. יצורים רב-תאיים מורכבים רק מתאים איקריוטים אולם לא כל התאים האיקריוטים יוצרים יצורים רב-תאיים.
===אבולוציית סוגי התאים והאברונים===
התאים הראשונים שנוצרו היו התאים חסרי הגרעין. בעת שהם נוצרו, ה[[אטמוספירה]] של [[כדור הארץ]] הייתה דלת [[חמצן]] והתאים נשמו בעיקר תרכובות גופרית שמקורן היה בפעילות [[הר געש|געשית]]. בהמשך האבולוציה נוצרו האצות הסגוליות, שהם תאים חיידקיים המבצעים [[פוטוסינתזה]]. תאים אלה פלטו חמצן אל האטמוספירה ואט -אט התרבו במידה כזו שהפכה את האטמוספירה לחמצנית. חלק מהתאים החיידקיים האחרים הסתגלו לנשימת חמצן, ותאים חיידקיים נוספים אחרים, שלא הסתגלו לחמצן, וכן תאי [[ארכיאה]], נותרו עד היום רק בסביבות דלות חמצן.
מקורם של התאים האיקריוטיים הוא ב[[סימביוזה]] בין חיידקים לבין ארכיאות. מדובר בחיידקים בעלי יכולת נשימת חמצן ויכולת לקיים פוטוסינתזה, שחדרו לתוך הארכיאות. מרבית החומר התורשתי של סוגי תאים אלה התערבב בסימביוזה אך חלקו נותר בתוך הכלורופלסטים והמיטוכונדריה שנותרו אברוני נשימה ופוטוסינתזה ממודרים. המידור עבר גם לאזורים אחרים בתא האיקריוטי, כגון הגרעין, הוא אזור הגנום המשותף שהפך לממודר.
====מבנים המשותפים לכל סוגי התאים====
* [[קרום התא]] (ממברנה) - לתאי ארכיאה יש ממברנה שונה מזו של איקריוטים וחיידקים
* [[ריבוזום|ריבוזומים]]
* [[ציטופלזמה]]
* [[שלד התא]]
* גרעין התא
====אברונים====
{{ערך מורחב|אברון}}
[[קובץ:biological_cell.svg|שמאל|ממוזער|300px|תרשים של תא [[איקריוטים|איקריוטי]] המתאר את ה[[אברון|אברונים]] והמבנים השונים:{{ש}}
{|
|-
| 1. [[גרעינון]]{{ש}}
2. [[גרעין התא]]{{ש}}
3. [[ריבוזום]]{{ש}}
4. [[בועית]]{{ש}}
5. [[רשתית תוך-פלזמית|רשתית תוך-פלזמית גסה]]{{ש}}
6. [[גולג'י]]{{ש}}
7. [[שלד התא]]{{ש}}
| 8. [[רשתית תוך-פלזמית|רשתית תוך-פלזמית חלקה]]{{ש}}
9. [[מיטוכונדריון]]{{ש}}
10. [[חלולית]]{{ש}}
11. [[ציטופלזמה]]{{ש}}
12. [[ליזוזום]]{{ש}}
13. [[צנטריול]]
|}]]
אברונים הנקראים גם אורגנלות הם מבנים זעירים ומורכבים הצפים בתוך ה[[ציטופלזמה]] של התא ה'''איקריוטי''' וממלאים תפקידים שונים בחיי התא. אפשר לראותם כ[[איבר]]ים זעירים, ולכן הם נקראים אברונים. יש אברונים נפוצים המצויים בתוך כל תא,
לעומת זאת, ישנם אברונים נדירים המיוחדים לסוגי תאים מסוימים בלבד.
להלן האברונים המתפקדים בתא:
* [[גרעין התא]]
* [[ציטופלזמה]]
* [[רשתית תוך פלסמית]] ([[רשתית תוך-פלזמית|ER]])
* [[ציטוסקלטון]]
* [[פרוקסיסום]]
* [[ריבוזום]]
* [[אנדוזום]]
* [[מיטוכונדריון]]
* [[ליזוזום]]
* [[כלורופלסט]] (בצמחים בלבד)
* [[חלולית]] (אברון הנמצא בתאים צמחיים,בכמה [[תאים]] פטרייתים ו[[תאים]] אנימליים)
* [[דופן תא]] (בצמחים בלבד)
בתאים בעלי אברונים יהיו כל האברונים (מלבד הקרום והדופן) בתוך ציטופלזמה (תמיסה מימית המתפקדת כ"גוף" התא ומקשרת בין כל אברוני התא), עטופים בממברנה (קרום התא), ולכל תא יהיה גרעין אחד.
בתאים ישנם גם גופיפים אשר מתפקדים כמו אברונים אך הם לא אברון, לדוגמה, גופיפי גולג'י.
==חקר התא בהיסטוריה==
{{ערך מורחב|תאוריית התא}}
מאחר שרוב התאים קטנים מאוד, לא ניתן לצפות בהם בלי עזרים [[אופטיקה|אופטיים]]. לכן, חקר התא החל לאחר שהמדען האנגלי [[רוברט הוק]] בנה בשנת [[1665]] את ה[[מיקרוסקופ]] הראשון ולאחר מכן צפה במיקרוסקופ שלו בפקקי [[שעם]]. דפנות תאי השעם הזכירו לו את תאי הנזירים, ועל כן [[תחדיש|טבע את המונח]] "תא" (Cellula).
ההולנדי [[אנטוני ואן לוונהוק]] ליטש עדשות שהגדילו פי 200, ומהם הוא בנה מיקרוסקופ, איתו הוא ראה יצורים חד-תאיים שמצא על ידי התבוננות במי [[גשם]], ובו הוא ראה גם [[חיידקים]] שבאו מגופו עצמו. הוא תיאר בעזרת המיקרוסקופ שלו, שהיה חדיש יחסית לזמנו, גם [[תא דם|תאי דם]], [[תא זרע|תאי זרע]] ויצורים קטנים בהרבה. לוונהוק פרסם את מחקריו ב-1672.
למרות כל הגילויים והתצפיות הללו, עדיין האנשים בתקופתם לא הצליחו להבין את מבנה התא. רק לאחר מכן, בהופעתה של התאוריה התאית, החלה הבנת התא ומבנהו. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], בשנת [[1838]], הוצעה [[תאוריה]] זו על ידי שני חוקרים [[גרמניה|גרמנים]] - [[מתיאס שליידן]] ו[[תאודור שוואן]]. התאוריה טוענת שכל היצורים החיים מורכבים מתאים ומרכיבים של תאים.
על אף שהיו מיקרוסקופים עוד לפני תקופתם של שליידן ושוואן, הם היו הראשונים שניסחו את התאוריה התאית, אף על פי שהם האמינו שיצורים חיים נוצרים ספונטנית.
התאוריה התאית הורחבה לאחר מכן על ידי החוקר הגרמני [[רודולף וירכו]]. הוא הוסיף לתאוריה התאית דבר נוסף, והוא, שתאים אינם נוצרים ספוטנית, אלא רק מתא אחר. מייחסים לו את ה[[משפט (לשון)|משפט]] ב[[לטינית]] הקובע שכל התאים באים מתא אחר (Omnis cellula e cellula).
בשנות ה-50 ה[[מדען|מדענים]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטים]] [[ג'יימס ווטסון]] ו[[פרנסיס קריק]] פיענחו את מבנה ה-DNA (הזוג אף זכה ב[[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] על הגילוי בשנת [[1962]], יחד עם [[מוריס וילקינס]]). בדיעבד התברר שעבודתם התבססה, במידה רבה, על עבודתה של המדענית [[רוזלינד פרנקלין]], עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני קבלת הפרס.
פיענוח זה נתן פריצת דרך לחקר התא, נתן דחיפה משמעותית לחקר ה[[מיקרוביולוגיה]] וה[[בקטריולוגיה]], אפשר את התפתחות ה[[הנדסה גנטית|הנדסה הגנטית]] ויצר ענפי מחקר חדשים כמו [[ביולוגיה מולקולרית]].
==ראו גם==
* [[תא גזע]]
*[[התמיינות תאים]]
* [[רבייה תאית]]
* [[מיטוזה]]
* [[מיוזה]]
* [[ביולוגיה של התא]]
* [[מבנה תא צמחי]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|תצוגה=תאים}}
* [http://library.thinkquest.org/C004535/introduction.html Cellupedia] - מקור מידע ומדריך על התא {{אנגלית}}
| |||