דניאל בויארין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
==השקפותיו וכתיבתו==
עבודתו של בויארין עוסקת בצומת שבין הפילוסופיה והדת, המסורת והחדשנות. הוא מגדיר עצמו כ[[יהדות אורתודוקסית|יהודי אורתודוקסי]]. בויארין חוקר תחומים בהם עוסקים גם מלומדים כמו [[סנדר גילמן]] וג'יי גלר (Jay Geller), שהחלו לחקור את הזיקה בין [[פסיכואנליזה]] ל[[יהדות]]. בספרו הראשון, '''העיון הספרדי: לפרשנות התלמוד של מגורשי ספרד''', בויארין מנתח את
בויארין סבור שהפסיביות היא תכונה הכרחית ליהדות מכיוון שהדת היהודית עובדת דמות אל גברי חזק שדורש ציות. בויארין מסתמך על ה[[הגדה של פסח]] ומנסה להראות שהבן החכם הוא תלמיד חכם ושהבן הרשע הוא איש המלחמה. באופן בלתי נמנע מוליכה השקפה זו את בויארין להתנגד ל[[ציונות]], מכיוון שהוא חש שהמרכיב ההכרחי של האקטיביות והמלחמה כרוכים יחדיו בשליטה על חבל ארץ והם במחלוקת עם מה שהוא מזהה כזרם האמיתי והקבוע של המסורת. [[מרתה נוסבאום]] זוקפת לזכותה של השקפתו על היהדות את: "עיצוב הנורמות הרומיות של הגבריות, והבאת הטענה המדהימה שהאדם האותנטי שספון כל היום בחדרו וקורא ספר, לובש את הצורה הגופנית של מישהו שזהו כל עולמו."
|