חשיש – הבדלי גרסאות

 

חשיש מופק מטריכומות (שערות קטנות העשויות בלוטות ומכילות את שרף הצמח המופיע על העלים והגבעולים של הצמח) הנאספים בעיקר מפרחיה של הנקבה הפורחת והבוגרת של צמח הקנאביס. זנים מסוימים של קנאביס מגודלים במיוחד בשל היכולת שלהם לייצר כמות גדולה של טריכומות ולכן נקראים "צמחי חשיש".

החשיש הוא מוצק, המגיע ברמות קשיות וגמישות שונות, ומתרכך תחת חום. צבעו נע בין חום אדמדם לשחור. הוא יכול גם להיות זהוב או ירקרק אם הוא מכיל חלקי צמח מיותרים. בין צרכני החשיש בישראל נהוג לעשן אותו לרוב במקטרות מים (באנגים) (במעורבב או שלא במעורבב ב[[טבק (חומר גלם)|טבק]], במריחואנה או בכל חומר מתאים אחר, כמו [[אורגנו]] או תה), ב[[מקטרת|מקטרות]] או ב[[ג'וינט (עישון)|ג'וינטים]] (במעורבב עם טבק או חומר מתאים אחר). יש גם הנוהגים ללעוס ולאכול חשיש, או להמיסו ב[[חמאה]] ולבשל איתו.