העיוורת – הבדלי גרסאות

בסיפור מתואר [[רב]]י ישראל בהדרגה מנקודת המבט של חנה. רבי ישראל איש [[בגרות|זקן]], שקט ואדיש, ששודך לחנה. רבי ישראל, [[אם (משפחה)|אמא]] של חנה והמשדך מנצליםמתייחסים לרעה ומנצלים את העיוורון של חנה ומשקרים לה על [[גיל]]ו [[עבודה (כלכלה)|ותעסוקתו]] של רבי ישראל ומיקום [[בית מגורים|הבית]] שבו הם גרים. מיד לאחר מכן חנה מולידה [[ילדות|ילדה]] ובאותו זמן חנה מגלה רמזים על חידת חייה. חנה מתחילה לחשוד בבעלה לגבי [[מקצוע|המקצוע]] שלו לפי ספירת פרוטות [[נחושת]] שלא מתאימה לסוחר טבק, הגעה לבית עם בוץ ב[[נעליים]] ועוד. רבי ישראל כל יום מגיע הביתה, אוכל, ישן, ולמחרת בבוקר, יוצא שוב לעבודה מבלי לדבר או לעשות מעשה שיכול לגרום לחנה לגלות את [[זהות|הזהות]] האמתית שלו. הילדה שחנה גידלה [[חולה]] במחלת [[דיפתריה|האסכרה]] שמתפשטת באזור. רבי ישראל יודע שהילדה שלו [[מטופל|חולה]] ולא עושה דבר. אפילו כשחנה דרשה ממנו שיעזור לה, הוא התנהג באדישות ולא התייחס. לאחר כמה זמן הילדה [[מוות|מתה]], ובעלה [[קבורה|קבר]] את הילדה ב[[בית קברות]]. בסוף הסיפור, חנה יוצאת מהבית ומגלה שהיא נמצאת בבית קברות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=28791bb5-3ada-4f0e-b9b0-18c547e3c09f&lang=HEB|הכותב=|כותרת="בעקבות מותה של ביתה התינוקת היא יוצאת לראשונה מן הבית ומגלה שהיא נמצאת בבית קברות".|אתר=tarbut.cet.ac.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-05-16}}}} ושבעלה [[קברן]].