זרם הגולף – הבדלי גרסאות

ראשיתו של זרם הגולף באזור [[מפרץ מקסיקו]]. משם הוא עולה לאורך חופה המזרחי של [[ארצות הברית]] עד לקו הרוחב 43 צפון לערך, שם הוא מתפצל לשניים: חלק אחד שלו, המכונה בשם [[הזרם הקנרי]] {{אנ|Canary Current}}, נוטה מזרחה, מגיע לחופי [[ספרד]], יורד דרומה ואז מערבה וחוזר למפרץ מקסיקו; בתוך "[[מערבולת זרמי ים|טבעת]]" {{אנ|Ocean gyre}} זו נמצא [[ים סרגסו]]. חלקו השני, הנקרא [[הזרם הצפון אטלנטי]] {{אנ|North Atlantic Current}} ממשיך "לטפס" צפונה, מוסט מזרחה ליד [[ניופאונדלנד (אי)|ניופאונדלנד]] על ידי [[זרם לברדור]] {{אנ|Labrador Current}} הקר, חוצה את [[האוקיינוס האטלנטי]], מגיע לאירופה וזורם עד ל[[נורווגיה]].

המים החמים של זרם הגולף נבדלים משאר מימי האוקיינוס האטלנטי בצפיפותם, מליחותם וצבעם. [[ז'ול ורן]] תיאר את זרם הגולף כ"נהר בתוך האוקיינוס".

אף על פי שחלק נכבד מהמים הזורמים בזרם הגולף מתאדים עם זרימתו והוא עצמו מתקרר בהשפעת סביבתו, השפעתו מורגשת ביותר באזורים שהוא מגיע אליהם – דרום [[מסצ'וסטס]], [[בריטניה]] ו[[נורווגיה]]. כך, בחורף בערי החוף של [[בריטניה]] ו[[צרפת]] ה[[טמפרטורה]] אינה יורדת מתחת לאפס, מי הים אינם קופאים והנמלים פעילים כל השנה. אפילו בעיר הצפונית [[נרוויק]] שבצפון ב[[נורווגיה]]בנורווגיה מי הים אינם קופאים בחורף וכך גם סביב החופים של קבוצת איי פארו. לעומת זאת, זרם הגולף אינו מגיע ל[[הים הבלטי|ים הבלטי]], ושם בחודשי החורף קופאים מי הים ומתכסים בשכבה עבה של קרח. הספינות אינן יכולות להפליג בים, והנמלים בו – נמל [[סטוקהולם]] שב[[שוודיה]] ונמל [[סנקט פטרבורג]] שב[[רוסיה]] – מושבתים. דוגמה נוספת המבהירה את השפעתו של זרם הגולף היא שלמרות ש[[קנדה]] ו[[נורווגיה]]ונורווגיה נמצאות באותם קווי רוחב לערך, הפרש הטמפרטורות ביניהן מגיע לכ-30 מעלות צלזיוס.