פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 1,096 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ
סדר בקישורים חיצוניים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
{{מחנה ריכוז
| תמונה = -
|שם=גטו מינסק
| מדינה = [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית|בלארוס]]
|תמונה=
| תאריך הקמה = [[20 ביולי]] [[1941]]
|כיתוב=
| תאריך סגירה = בסביבות אוקטובר 1943
|שם בשפת המקור=
| מספר אסירים בשיא = כ-100,000 בני אדם
|מדינה=[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית|בלארוס]]
| השתייכות האסירים = יהודים
|מחוז=
| מפה = [[קובץ:Map of the Minsk Ghetto.jpg|מרכז|ממוזער|250px|מפת גטו מינסק]] מפת גטו מינסק
|שמות אחרים=
|מחנות נלווים=
|תאריך הקמה=[[20 ביולי]] [[1941]]
|תאריך סגירה=בסביבות אוקטובר 1943
|תאריך שחרור=
|מפקדי המחנה=
|צבא משחרר=
|מספר אסירים בשיא=כ-100,000 בני אדם
|השתייכות האסירים=יהודים
|מספר הנספים=
|מספר תאי גזים=
|מספר קרמטוריומים=
|שימור היסטורי=
|קואורדינטות=
|מפה=[[קובץ:Map of the Minsk Ghetto.jpg|מרכז|ממוזער|250px|מפת גטו מינסק]]
|מפה מפורטת=
|אתר=
}}
'''גטו מינסק''' היה [[גטאות בשואה|גטו]] שהוקם ב[[מינסק]] [[עיר בירה|בירת]] [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית|בלארוס]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי ה[[גרמניה הנאצית|נאצים]], בעקבות [[מבצע ברברוסה|הפלישה הגרמנית לברית המועצות]]. גטו מינסק היה הגטו השלישי בגודלו מבין הגטאות שהקימו הנאצים בזמן המלחמה: הוא איכלס קרוב ל-100,000 [[יהודים]], שרובם נרצחו.
עם פרוץ [[מבצע ברברוסה]], הצליחו [[ורמאכט|הגרמנים]] תוך ארבעה ימים לחצות את [[בלארוס]] המערבית ולהגיע כמעט עד לפאתי מינסק. ב-[[28 ביוני]] [[1941]], שישה ימים לאחר פרוץ המלחמה בין [[ברית המועצות]] ל[[גרמניה]], נכבשה העיר. השליטה על העיר הייתה בידיו של הגנרל שהקנדורף, ועל הביטחון בעורף מונה מפקד ה[[אס אס]] הבכיר [[אובר-גרופנפיהרר]] (גנרל) [[אריך פון דם באך-צלבסקי]].
 
בדו"ח היחידה הצבאית-מנהלית שדנה בשאלה היהודים נכתב: "הריכוז הגבוה של יהדות במינסק מחייב טיפול מיידי ב[[השאלה היהודית|שאלה היהודית]], מה גם שהאלמנט היהודי הוא עוין בעליל לגרמנים. לפי ההסכם עם יחידת [[משטרת הביטחון]] הוצאו הפקודות הבאות: 1. מינוי [[יודנראט|מועצת הזקנים היהודית]] והיו"ר שלה. 2. רישום האוכלוסייה היהודית על ידי ה[[יודנראט]]היודנראט וסימונה ב[[הטלאי הצהוב|טלאי יהודי]]. 3. קביעת אזור המגורים ליהודים (גטו). 4. ארגון קבוצות העבודה היהודית לצורכי הוורמאכט, ההנהלה העירונית וכם{{הבהרה|טעות הקלדה של הציטוט}} מועצת הזקנים היהודית. 5. הקמת [[שירות סדר יהודי]] בתחום הגטו. 6. הקמת השלטון העצמי היהודי בתחומי הגטו."
 
ב-[[20 ביולי]] [[1941]] נתלתה ברחובות מינסק מודעה המורה על הקמת רובע יהודי בעיר. ה[[צו]] חייב את התושבים לעבור למתחם היהודי תוך חמישה ימים, כאשר משימת התיחום הפיזי של הרובע באמצעות חומת אבן הוטלה על היהודים. לאחר פרסום הצו החלה המולה גדולה בקרב התושבים היהודים שנותרו בעיר; אנשים יצאו ממחבואיהם וניסו למצוא דירה באזור הגטו. בסופו של דבר, הסתיימה העברת היהודים למתחם הגטו בתחילת חודש אוגוסט של אותה שנה.
===ה"אקציות" וחיסול הגטו===
בשנתיים שבהם עמד גטו מינסק על תִלו נספו בו כ-90 אלף יהודים. ה[[אקציה]] ההמונית הראשונה הייתה ב-[[7 בנובמבר]]. מספר ימים טרם האקציה הגיעו [[שמועה|שמועות]] על כך שמשהו עומד לקרות, והחששות גברו כאשר יום לפני כן הועברו חברי ה[[יודנראט]] ובעלי מקצוע למחנה ברחוב שירוקה. בחמש בבוקר הקיפו הנאצים חמישה רחובות בגטו והוציאו את כל דייריהם החוצה; הם הועלו על משאיות ונלקחו אל מחוץ לעיר, שם [[בור ירי|הושלכו לבורות, נורו וכוסו בעפר ואדמה]]. האקציה השנייה בוצעה ב-[[20 בנובמבר]]; היא כללה 4 רחובות נוספים, והתקיימה בצורה זהה לאקציה הקודמת, פרט לעובדה שהפעם נלקחו היהודים אל הבורות שמחוץ לעיר ברגל.{{הערה|1= ראו [http://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=604 גטו מינסק], באתר יד ושם.}}
 
תוך שבועיים חוסלה כשליש מאוכלוסיית הגטו, ופרץ מעין משבר; האמון שהיה עד אותה תקופה להסבריהם של היודנראט נגוז, ובמקומם הצטברו רגשות זעם ושנאה כלפיהם. ב-[[14 בנובמבר]] 1941 חולק הגטו לשניים: חלקו הקטן, שכונה מאוחר יודע "הריבוע הקדוש", נועד למגורים של אנשי מקצוע, ואילו החלק הגדול נועד ליתר היהודים. היודנראט היה מזוהה עתה עם שוחד ומרמה, והמשיך לאבד מסמכותו כשפרצו ה[[רעב המוני|רעב]] וה[[מגפה|מגפות]] בחורף של 1941–[[1942]].
 
 
=== מחתרת והתנגדות חמושה ===
[[Fileקובץ:Gebelev.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מיכאל גבלב, ממנהיגי המרידה החמושה בגטו]]
ברוב המוחלט של הגטאות וה[[שטעטל|עיירות]] ב[[בלארוס]] היו מחתרות וגילויי [[מרד|מרי]]: ב-64 גטאות ו[[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] היו ארגוני מחתרת וב-30 גטאות ויישובים היו גילויי מרי. אנשי המחתרת באו מ[[תנועת נוער|תנועות הנוער]] של "[[השומר הצעיר]]", "[[החלוץ]]", "[[החלוץ הצעיר]]", "[[בית"ר]]", "[[הנוער הציוני]]", "[[גורדוניה]]", וכן מאנשי "[[פועלי ציון]]".
 
כשהחלו הגרמנים בחיסול הגטו, הצליחה קבוצה קטנה של יהודים לברוח ליערות. חלקם הצטרפו לארגון המחתרת הפולני, ואילו אחרים, תחת פיקודו של יוסף וישנייבסקי מ"פועלי ציון", הקימו ארגון מחתרת עצמאי שפעל במשך כחצי שנה והסב נזקים לגרמנים ולמשתפי הפעולה איתם.
 
הארגון הפרטיזני היהודי שקם בגטו שלח מאות לוחמים ליערות, ולמעשה היהודים מגטו מינסק הם שהקימו את הארגון המחתרתי הראשון בעיר. הילדים היהודים הצטיינו במיוחד כמקשרים בין היערות ובין הגטו, והם הוליכו קבוצות קבוצות של לוחמים מן הגטו אל בסיסי הפרטיזנים.{{הערה|נשמית, 1972.}} הילדים בגטו התמצאו בשטח עד מהרה, וידעו כיצד להימנע מפגישה עם האויב. הם סיגלו לעצמם את חוקי המחתרת, למדו להשתמש בנשק והפכו לפרטיזנים בעלי זכויות מלאות.{{הערה|שם=SMLR132|1=סמולאר, 1984, עמ' 132.}}
 
המחתרת הייתה חד-מפלגתית ו[[קומוניזם|קומוניסטית]] ביסודה. היא החלה לפעול באמצע אוגוסט 1941, כשלושה שבועות לאחר שהיהודים הוכנסו לגטו, ופעילותה התמשכה עד לימיו האחרונים.
 
יותר מ-10,000 יהודים ברחו מגטו מינסק ליערות – מספר שאין דומה לו בכל גטו אחר. היציאה אורגנה על ידי מחתרת הגטו, שתכננה בקפדנות בריחת כל קבוצה וקבוצה וסיפקה להן נשק ומדריכים.{{הערה|סמולאר, 1984, עמ' 132.שם=SMLR132}}
 
===ימיו האחרונים של הגטו===
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{גטו|604|מינסק (Minsk)}}
* [httphttps://www1www.yadvashem.org/yvodot_pdf/he/exhibitions/this_month/january/08.asp?WTMicrosoft%20Word%20-%201735.mc_id=wiki מידע עלpdf מינסק], באתרמרכז המידע אודות השואה, [[יד ושם]] {{קישור שבור|03/09/2018}}
* דן זייץ, [http://www.tst-massuah.orgscepia-sites.co.il/upload/Downloads/PdtFile_117.pdf גטו מינסק ותולדותיו לאור התיעוד החדש], שלשה מליון, השואה בברית המועצות, "משואה" כ"ט, יואל רפל (עורך), עמ' 221-250221–250
* {{המחנות והגטאות|אן ספקהרד|מינסק|2|B|1232–1237}}
* {{ספרייה יהודית|Holocaust/minskphotostoc.html|תמונות מגטו מינסק}}
* [http://www.eilatgordinlevitan.com/minsk/minsk.html/ תושבי מינסק טרום המלחמה ובמהלכה], באתר של אילת גורדין לויטן
* [http://www.ushmm.org/wlc/en/article.php?ModuleId=10005187 מינסק], באתר אנציקלופדיית השואה של [[מוזיאון השואה האמריקני]] {{אנגלית}}
* [http://www.actionreinhardcamps.org/occupation/minsk%20ghetto.html גטו מינסק], באתר Aktion Reinhard Camps {{אנגלית}}
* [[שרה נשמית]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=296&kwd=1178 המרד בגטאות: ארגונים פרטיזאניים בווילנה, בקובנה ובמינסק] (מתוך ספרה "מאבקו של הגטו"), ב[[הספרייה הווירטואלית של מטח|ספרייה הווירטואלית של מטח]]
<div style="direction: ltr;">
* Vitaly Charny, [http://www.jewishgen.org/Belarus/1943_minsk_ghetto_list.htm 1943 Minsk Ghetto List], ''JewishGen''
* Jeffrey Donovan, [http://www.rferl.org/content/Political_Controversy_Marks_Anniversary_Of_Minsk_Ghettos_Destruction/1331941.html Political Controversy Marks Anniversary Of Minsk Ghetto's Destruction], [[רדיו אירופה החופשית]], October 22, 2008
</div>