יוון תחת שלטון רומא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קטלוג כפול
אין תקציר עריכה
שורה 6:
יוון הייתה פרובינקית המפתח המזרחי של האימפריה, ו[[התרבות הרומאית]] הושפעה מ[[התרבות היוונית]]. השפה ה[[יוונית]] הייתה ל[[לינגואה פרנקה]] ב[[איטליה]] ובמזרח האימפריה, והרבה משכילים יווניים כמו [[קלאודיוס גלנוס]] עבדו ב[[רומא]]. מספר שליטים בנו מבנים חדשים בערים יווניות, כגון ה[[אגורה (מקום כינוס)|אגורה]]. אחד האגורות המרשימות ביותר שנבנו היא [[האגורה|האגורה של אתונה]]. חיי היום-יום ביוון המשיכו להתקיים בצורה דומה לזו שלפני הכיבוש הרומי. השינוי היחידי, הגיע עם התפשטות ה[[נצרות]].
 
במהלך שלטונו של [[דיוקלטיאנוס]] בסוף [[המאה השלישית]], מחוז מואזיה הפך ל[[דיוקסיה]], ונשלט על ידי הקיסר [[גלריוס]]. תחת שלטון [[קונסטנטינוס]], האזור הֶלַאס היה חלק ממחוזות [[תראקיה]] ומקדוניה. הקיסר [[תאודוסיוס הראשון]] חילק את מחוז מקדוניה ל[[כרתים]], אכאיה, [[תסליה]], [[אפירוס וטוס]], [[אפירוס נובה]] ומקדוניה. האיים האגאיםהאגאיים היו למחוז אינסולאה.
 
יוון עצמה עמדה בפני פלישות של השבטים [[הרולים]], [[טרבינגים]], ה[[גותים]] וה[[ונדלים]] בזמן שלטונו של תאודוסיוס. [[פלביוס סטיליקו]], פינה את תושבי תסאליה כשה[[ויזיגותים]] פלשו ליוון בסוף [[המאה ה-4]]. ראש הלשכה של [[ארקדיוס]], יוטרופיוס, נתן ל[[אלאריק הראשון]] מלך הוויזיגותים לפלוש ליוון, והוא בזז את אתונה, קורינתוס והפלופונסים. סטיליקו הצליח לגרש אותו בערך ב-[[397]], ואלאריק היה ל[[מגיסטר מיליטום]] בפרובינקיה [[איליריקום]]. בסופו של עניין, הגותים ומלכם היגרו לאיטליה, בזזו את רומא ב-[[410]] ובנו את האימפריה הוויזיגותית בחצי האי האיברי ובדרום צרפת, שהתקיימה עד פלישת הערבים ב-[[711]].