יהדות – הבדלי גרסאות

 

בעת החדשה קמו שלושה זרמים עיקריים בדת היהודית:

*'''[[יהדות רפורמית|היהדות הרפורמית]]''', שהתפתחה בשנות ה-30 וה-40 של [[המאה ה-19]] ב[[גרמניה]], ורואה את הדת כולה כתולדת התגלות מתמדת של השראה אלוהית על תודעת העם במקום הכתבה מפורשת של רצונו ב[[מעמד הר סיני]]. הרפורמים דגלו בכך שהמוסר והערכים המתבטאים בחזונם של נביאי ישראל הם היסוד האמיתי והקבוע היחיד של היהדות, ולא רואים ערך במצוות שאינן נוגעות לאלה כשלעצמן; עם זאת, הם סוברים שיש לשמר את אלו שיש להן ערך בעיני המקיים, גם כאמצעי לקשר עם העבר. מאז שנות ה-40, בהשפעת השואה והקמת מדינת ישראל, התקיימה אוריינטציה מחדש בזרם לכיוון מסורתי יותר, אף כי יסודותיו נותרו על כנם.

* '''[[קונסרבטיבים|היהדות הקונסרבטיבית]]''', שהתפתחה בהדרגה במחצית הראשונה של המאה ה-20 ב[[ארצות הברית]], אך רואה עצמה גם כיורשתה של [[זכריה פרנקל|האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית]] מן המאה ה-19. היא תופשת את ההלכה כמחייבת וגם כנתונה להשפעה חיצונית רבה מאז ומתמיד, והוגיה סוברים שיש להמשיך ולפתח אותה בהתאם לנסיבות המשתנות ולאו דווקא תוך הישענות על תקדימים. עד שנות ה-30 אסרו הקונסרבטיבים על [[ביקורת המקרא|מחקר מדעי של התורה עצמה]] והגבילו את הביקורת לתורה שבעל פה, אך מאז הם הלכו ואימצו את הראשון; הם עודם מחויבים לשמירת מצוות ולקיום ההלכה. סביב ראשית [[המאה ה-21]] התגברה המגמה של פסיקה המעניקה מעמד מכריע לשיקולים אתיים (כמו [[כבוד הבריות]]) ולצורך להתאים את ההלכה למה שנתפש כדרישות המוסריות של התקופה.