לואיס ממפורד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חייו: הגהות |
עריכה |
||
שורה 9:
ספריו המוקדמים ביותר של ממפורד בתחום הביקורת הספרותית השפיעו על ביקורת הספרות האמריקאית העכשווית. הוא תרם להתעוררות מחודשת במחקר המדעי על עבודתם של סופרים אמריקאים מאמצע המאה ה-19, ביניהם [[הרמן מלוויל]] שאותו חקר. באותו הזמן החל לבסס את עצמו כסמכות באדריכלות האמריקנית ובחיים עירוניים, שאותם פירש בהקשר חברתי.
בכתביו המוקדמים על החיים העירוניים, ממפורד היה אופטימי באשר ליכולות האנושיות וכתב כי המין האנושי ישתמש באנרגיה חשמלית ו[[תקשורת המונים]] כדי לבנות עולם טוב יותר לכל בני האדם. בשלב מאוחר הוא נקט עמדה פסימית
בשנת [[1963]], קיבל ממפורד את ״[[פרס ג'ורט]]״ מאת'ר פרנק עבור ביקורת אמנות של האגודה לאמנות קולג'. <ref>"Awards". The College Art Association. Retrieved Oct 11,2010״.</ref> ממפורד קיבל את ״[[מדליית החירות הנשיאותית]]״ בשנת [[1964]]. ב -[[1975]] הוענק לממפורד תואר ״[[אביר כבוד של מסדר האימפריה הבריטית]]״. בשנת [[1976]], הוא זכה בפרס ״סינו דל דוקה״. ב -[[1986]] הוא זכה ב״[[מדליית האמנויות הלאומית״ .]]<ref name=":0" />
שורה 19:
== רעיונות ==
===
בספרו "מצבו של האדם", <ref>,Mumford, L., 1944, The Condition of Man, Harvest Book, New York </ref> שפורסם בשנת [[1944]], תיאר ממפורד את הכיוון שלו בחקר האנושות כ"[[הומניזם אורגני]] " ( "organic humanism ). במונח הנ״ל הוא ניסח גבולות לגבי אפשרויות האדם - גבולות שנקבעים על ידי טבע הגוף האנושי. ממפורד מעולם לא שכח בעבודותיו את החשיבות של [[זיהום אוויר|איכות האוויר]], את זמינות ה[[מזון]], את [[זיהום מים|איכות המים]], או את חשיבות המרחבים הפתוחים, כי על
הכבוד שנתן ממפורד ל"טבע" האנושי, היינו, המאפיינים הטבעיים של היותו בן אדם, סיפק לו פלטפורמה שממנה יכול היה להעריך את הטכנולוגיה. לפיכך, ביקורתו ושיפוטו ביחס לתופעת העיר ובייחס ליישומי הטכנולוגיה, התארגנו ביסודם סביב ההומניזם האורגני אותו ניסח קודם. מנקודת מבט זו ממפורד העביר ביקורת על [[מרשל מקלוהן]], שטען שהטכנולוגיה, לא הסביבה הטבעית, תעצב בסופו של דבר את טבע המין האנושי. אפשרות זו לא נעלמה מעיני ממפורד שראה בה תסריט
ממפורד האמין שמה שהגדיר את האנושות
=== התרבות העירונית ===
הספר - ״העיר בהיסטוריה״ זכה בשנת [[1962]] בארה"ב בתואר - הספר הלאומי.<ref>Mumford, L., 1961, The City in History, Harcourt Brace and World</ref> בספר רב השפעה זה חקר ממפורד את התפתחותן של תרבויות עירוניות ומתח ביקורת חריפה על ההתיישבות העירונית בדורו. ממפורד טען כי המבנה של ערים מודרניות אחראי לבעיות חברתיות רבות בחברה המערבית.
[[קובץ:הסטוריה של העיר פליקן.png|ממוזער|כריכת הספר על ההסטוריה העירונית, של לואיס ממפורד, מהדורת פליקן 1966]]
ממפורד השתמש בדוגמה של העיר ב[[ימי הביניים]] כבסיס ל"עיר האידיאלית " וטען כי העיר המודרנית קרובה מדי ל[[רומא העתיקה|עיר הרומית]]
ממפורד בביקורתו זיהה את המשברים העומדים בפני התרבות העירונית שהם תוצר של המבנים הפוליטיים הקיימים, שפוגעים בתרבות ה[[קהילה]] המקומית ואינם מתחשבים בה. הוא כתב: "התכנון הפיזי של ערים ותפקודן הכלכלי צריך להיות משני בהשוואה ליחסיהן עם הסביבה הטבעית ולערכי הרוח של הקהילה האנושית". <ref>1979 ''My Work and Days: A Personal Chronicle''</ref>
לדעתו, תופעת ה[[פרוור|פרברים]] שאפיינה את אמריקה, באה לשם נתינת פתרון אידיאלי
ביקורתו של ממפורד על העיר וחזונו על חיי העיר ועל התכנון העירוני, מושתתות על תפיסה ראשונית של של המושג - "יכולת חיים", שאותו קיבל מהמורה הבריטי שלו, סיר פטריק גדס.
=== גבולות הטכנולוגיה ===
בספרו ״מיתוס המכונה״ (1970),<ref>הספר יצא בשני כרכים:
Mumford , L. 1967, Technics and Human Development
Mumford, Lewis, 1970. ''The Pentagon of Power: Harcourt Brace Jovanovich''</ref> ממפורד מבקר את המגמה המודרנית של הטכנולוגיה, אשר מדגישה את הייצור והחלפה המתמידים. הוא טען כי מטרות אלה פועלות נגד שלמות טכנית, עמידות, יעילות חברתית, ונגד שביעות הרצון הכללית של האדם.
[[קובץ:כריכת הספר על טכנולוגיה.jpg|ממוזער|נושא התרבות והטכנולוגיה העסיקו מאוד את ממפורד. כריכת אחד מספריו המוקדמים (1934) שבו העלה את רעיונותיו המורכבים על היחסים בין שניהם.|טקסט=]]
הטכנולוגיה המודרנית, שאותה כינה "מגה-טכניקה",Megatechnics נכשלה בייצור מוצרים עמידים ואיכותיים זאת על-ידי שימוש בשיטות שיווק ככרטיסי אשראי או קנייה בתשלומים. באותה העת, הפכו להיות שכיחים מוצרים תעשייתים פגומים שהתבטאו בהתיישנות מתוכננת שלהם ושינויים
ממפורד השתמש במקרר שלו כדוגמה - המקרר "נמצא בשירות במשך תשע עשרה שנה, עם תיקון קטן אחד בלבד: עבודה ראויה להערצה. מקררים אוטומטיים לשימוש יומיומי והקפאה עמוקה הם המצאה בעלת ביקוש קבוע ... אין ספק, כי אם הקריטריונים ההומניסטים היו היחידים שקובעים את הטכנולוגיה, ולא הקרטריונים של האנליסטים בשוק
===
ממפורד היה מודאג מהיחסים שבין הטכנולוגיה לבין ״[[כושר נשיאה|כושר הנשיאה]]״ של מקומות שונים. המונח ״כושר נשיאה״, מאפיין את יכולתו של מקום ב[[כדור הארץ]], לתמוך בחיים באמצעות המשאבים שלו. לפני הופעתה של הטכנולוגיה, רוב האזורים של כדור הארץ היו בעלי כושר נשיאה ברמה זו או אחרת; עם זאת, כאשר צורות מסוימות של הטכנולוגיה התקדמו במהירות, כושר הנשיאה פחת באופן דרמטית. ערימות של סייגי [[פסולת]] של תעשיית המתכת, מים מורעלים, עזובה והזנחה מגבילים את איכות החיים בערים.
ייצוגם ב[[קולנוע]] של אזורים מוזנחים כאלה ללא ״כושר נשיאה״, הם ייצוג של [[דיסטופיה|דיסטופיות]], כמו בסרט Bladerunner . ממפורד לא האמין כי יש צורך להגיע להתמוטטות [[אקולוגיה|אקולוגית]] כזאת, כאשר הטכנולוגיה מתקדמת. שכן הוא סבר שאפשר ליצור טכנולוגיות שפועלות בצורה אקולוגית ואחראית, והוא כינה סוג כזה - ״ביו-טכניקות״ Biotechnics. ממפורד האמין כי החברה המאורגנת סביב
לדעתו של ממפורד, המרדף אחר ההתקדמות הטכנולוגית יהיה מוגבל גם על ידי השפעותיו השליליות על האורגניזם. איכות האוויר, איכות המזון, איכות המים, כל אלה מאיימים על קיום האורגניזם בכלל והאנושי בפרט. לדעתו, הערך השלילי הצפוי של [[רעש]], [[קרינה]], [[ערפיח]], כימיקלים מזיקים, ותוצרי לוואי טכניים אחרים יכריע באופן משמעותי את החדרת החדשנות הטכנית החדשה.
במשפט האחרון בספרו על ״מיתוס המכונה״, הוא כתב, "עבור אלה מאיתנו שזרקו את מיתוס המכונה, המהלך הבא הוא שלנו: כי שערי [[בית סוהר|בית הכלא]] הטכנוקרטי ייפתחו אוטומטית, למרות הצירים העתיקים והחלודים שלהם, ברגע שנבחר לצאת ". ממפורד האמין שהחברה הביו-טכנולוגית, שאותה חזה, היא זו שאמורה להנחות את בני דורה בזמן שיצאו מדלתות הכלא הטכנולוגי. המהפכה הזאת אפשרית. היא תהיה מהפכה שקטה, כזו שתנבע מה[[תודעה קולקטיבית|תודעה הקולקטיבית]] ופעולות של יחידים.<ref>Mumford, L, 1970. ''The Pentagon of Power: Harcourt Brace Jovanovich''.</ref>
=== מעצמות-העל
ממפורד מתייחס גם לארגונים היררכיים גדולים ([[מעצמת-על|מעצמות]] על, ברית של מדינות)
הוא הסביר כי שלטון קפדני שכופה [[תקן|סטנדרטיזציה]], ודואג להעלאת המנהיגים צבאיים למעמד אלוהי, הם תכונות משותפות של ארגוני-העל לאורך ההיסטוריה. הוא הביא דוגמאות של ציורים הקיר במצריים, המתארים את ה[[פרעה|פרעונים]] המונצחים בהם, בגודל לא אנושי בהשוואה לאנשים אחרים המופיעים בציורי הקיר. כך גם נהגו בתצוגה פומבית של דיוקנאות מוגדלות של מנהיגים קומוניסטיים כגון [[מאו דזה-דונג|מאו צה-דונג]] ו[[יוסיף סטלין|סטלין]].
הכרחי לבניית ארגוני-העל הללו היא [[בירוקרטיה|ביורוקרטיה]] אדירה של בני אדם העובדת ללא מעורבות
== השפעה ==
ההתעניינות של ממפורד בהסטוריה של הטכנולוגיה והסבריו, השפיעו רבות על מספר הוגים חדשים יותר. בניגוד אליו, הם דגלו ברעיון שהטכנולוגיה משרתת את בני האדם באופן רחב ככל הניתן. כמה מחברים אלה - כמו [[ז'ק אלול|ז'אק אלול,]] [[הרברט מרקוזה]], [[אריך פרום]], [[תומאס מרטון]], [[מרשל מקלוהן]] ו[[קולין וורד]] <ref>Ward, Colin. ''Influences: Voices of Creative Dissent''. Green Books, 1991, pp. 106–07</ref> - היו אינטלקטואלים ואנשים המעורבים ישירות בפיתוח טכנולוגי ובהחלטות על שימוש בטכנולוגיה.
לממפורד היתה השפעה גם על התנועה הסביבתית האמריקאית, כאשר הוגים שונים מושפעים מרעיונותיו על ערים, אקולוגיה וטכנולוגיה. <ref>Wall, Derek. ''Green History'', Routledge, 1994, pg. 91</ref> נאמר על ממפורד כי עבודתו מכילה "חלק מהחשיבה המוקדמת והטובה ביותר על ה[[ביו-ריאליזם]], ה[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]],
| |||