עמנואל זמיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין "קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-xx" וקטגוריות בנות שלה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
אין תקציר עריכה
שורה 10:
{{להשלים|נושא=ספרות|נושא2=אישים}}
נולד ב[[פתח תקווה]] לחיים זלמן פישצנר (תושב פתח תקווה ומוותיקי הפרדסנות בארץ). כישרונותיו של זמיר התגלו כבר בהיותו ילד, ואהבתו לזמר העברי התגבשה עוד בעת לימודיו ב[[גימנסיה אחד העם]]. הוא למד הוראה ב[[בית המדרש למורים העברי]] ב[[ירושלים]] ובמקביל ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. אחרי סיום לימודיו התגייס לצה"ל ב-[[1948]] ומילא תפקידי פיקוד שונים בתחומי החינוך והתרבות בצבא. עם הקמת ה[[נח"ל]] היה קצין האמנות הראשון של פיקוד הנח"ל, וחיבר את המנונו, "מגל וחרב" (כלרוב השירים שכתב, תרם הן את הלחן והן את המילים).
לאחר שחרורו מצה"ל ב-[[1950]] ראה לעצמו ייעוד להפיץ את הזמר העברי בכל רחבי הארץ. אחת מתלמידיו באותם ימים הייתה הזמרת [[מרים אביגל]].
 
הואזמיר היה מחלוצי היוצרים בזמר העברי אשר כתבו לחנים למילים משלהם. מילות שיריו התאפיינו בנמלצות שלעיתים לא הייתה נהירה לאלה ששרו אותם, בעוד שלחניו התבססו הרבה על לחנים עממיים של רועים [[בדווים]] (למשל [[דבקה |דבקות]] שהוא כתב, "דבקה החמור" ו"דבקה רפיח") אצלם הרבה לבקר. המוטיבים של שיריו מבוססים ברובם על ה[[תנ"ך]] וכן גם שפתו המליצית. שפה מליצית במיוחד קיימת בשיר "מגדים לרעי", סגנון שאינו מאפיין כלל וכלל אפילו את תמלילני הזמר העברי הקלאסי, ומתאים יותר לשירת [[תור הזהב של יהדות ספרד]].
 
את השיר "דבקה החמור" ("ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו") קיבל בהשראת ביקור באחד הכפרים הערביים, כשאוזניו קלטו לחן עממי עם מילים של משפט ערבי שאומר, "שאלו חמור "לאן אתה הולך"? ובתשובה הוא עונה: "לחטוב עצים ולהביא מים מן המעיין". השיר זכה להצלחה בשנות ה-60 הודות לביצוע הצמד [[רן ונמה]] ([[נחמה הנדל]] ו[[רן אלירן]]).
שורה 21:
ב-[[1947]] עבר ל[[חיפה]], שם ארגן מפעלי תרבות וזמר מטעם העירייה, כיהן כמורה לזמרה ב[[בית הספר הריאלי]] וארגן מקהלות בקרב ה[[דרוזים|עדה הדרוזית]].
 
ב-[[19 ביוני]] [[1962]] נפצע אנושות ב[[תאונת דרכים]] ב[[כביש 2|כביש החוף]] ליד [[כפר ויתקין]], כאשר גרר של מכלית דלת ניתק ופגע בג'יפ שלו. הוא לא שב להכרתו, וכעבור שלושה שבועות, ב-[[9 ביולי]] 1962, נפטר מפצעיו ב[[בית החולים רמב"ם]]. נקבר ב[[בית הקברות סגולה]] בפתח תקווה לצד הוריו.
הותיר אישה ובן.
 
ארכיונו של זמיר מופקד בארכיון המוזיקה של [[הספרייה הלאומית]].
[[שמות רחובות בישראל|על שמו רחוב]]<nowiki/>ות בפתח תקווה ובכפר סבא וכיכר בחיפה.
 
==דיסקוגרפיה==
 
* "מגדים לרעי: משירי עמנואל זמיר" (עריכה והפקה: [[נחום היימן|נחום (נחצ'ה) היימן]]; תחקיר, סיפורי רקע וכתיבה: [[נחומי הרציון]]; מפיקה בפועל: ורד אברמסון), פתח תקווה: העמותה למורשת הזמר העברי, 2004.{{הערה|1=[http://nostalheb.brinkster.net/amuta/album_details.asp?id=58 מנואל זמיר - מגדים לרעי], באתר העמותה למורשת הזמר העברי.}}
 
שורה 45 ⟵ 44:
* {{הארץ|בן שלו|ללכת בעקבות החליל: בחזרה אל המלחין והתמלילן עמנואל זמיר|1.1735617|20 ביוני 2012}}
* {{חדשות בן עזר||ערב עמנואל זמיר בפתח-תקווה: בהיכל התרבות המקומי, בערב ה-31.10.12|00787|5 בנובמבר 2012}}:
** [[אליהו הכהן]], '"מְגָדִים לְרֵעִי בְּצִנְעָה מִי צָפַן": דברים לזכרו של עמנואל זמיר: במופע בהיכל התרבות בפתח תקווה במלאת חמישים שנה למותו'
** [[חנוך ברטוב]], '50 שנה למותו של עמנואל זמיר (פישצנר)'
** [[תקוה וינשטוק]], 'היתה לנו כיתה מעולה'
 
==הערות שוליים==
שורה 63 ⟵ 59:
 
[[קטגוריה:ילידי 1925]]
 
 
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1962]]