ויקיפדיה

לואיס ממפורד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: nowiki עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 11:
בכתביו המוקדמים על החיים העירוניים, ממפורד היה אופטימי באשר ליכולות האנושיות וכתב כי המין האנושי ישתמש באנרגיה חשמלית ו[[תקשורת המונים]] כדי לבנות עולם טוב יותר לכל בני האדם. בשלב מאוחר הוא נקט עמדה פסימית. הביקורת האדריכלית המוקדמת שלו סייעה גם בהכרה ציבורית רחבה בעבודתם של [[הנרי הובסון ריצ'רדסון]], [[לואיס סאליבן|לואי סאליבן]] ופרנק לויד רייט.
 
בשנת [[1963]], קיבל ממפורד את ״[[פרס ג'ורט]]״ מאת'ר פרנק עבור ביקורת אמנות של האגודה לאמנות קולג'. <ref>"Awards". The College Art Association. Retrieved Oct 11,2010״.</ref> ממפורד קיבל את ״[[מדליית החירות הנשיאותית]]״ בשנת [[1964]]. ב -[[1975]] הוענק לממפורד תואר ״[[אביר כבוד של מסדר האימפריה הבריטית]]״. בשנת [[1976]], הוא זכה בפרס ״סינו דל דוקה״. ב -[[1986]] הוא זכה ב״[[מדליית האמנויות הלאומית״ .]]<ref name=":0" />
 
הוא שימש כמבקר האדריכלות של המגזין "ניו יורקר" למעלה מ -30 שנה. ספרו משנת [[1961]], "העיר בהיסטוריה", קיבל את פרס הספר הלאומי. <ref>"National Book Awards – 1962". National Book Foundation.</ref>
[[קובץ:Lewis Mumford House, Amenia, NY.jpg|ממוזער|255x255 פיקסלים|ביתו של לואיס ממפורד, בהמניה, מדינת ניו-יורק, אתר מורשת בארה״ב]]
לואיס ממפורד נפטר בגיל 94 בביתו בהמניה, ניו יורק ב -26 בינואר 1990. תשע שנים מאוחר יותר הבניין נרשם במרשם הלאומי של מבנים היסטוריים. אשתו סופיה נפטרה בשנת [[1997]], בגיל 97. <ref>New York Times 2 May 1997</ref>
 
== רעיונות ==
=== הטבע האנושי ===
בספרו "מצבו של האדם", <ref>,Mumford, L., 1944, The Condition of Man, Harvest Book, New York </ref> שפורסם בשנת [[1944]], תיאר ממפורד את הכיוון שלו בחקר האנושות כ"[[הומניזם אורגני]] " ( "organic humanism ). במונח הנ״ל הוא ניסח גבולות לגבי אפשרויות האדם - גבולות שנקבעים על ידי טבע הגוף האנושי. ממפורד מעולם לא שכח בעבודותיו את החשיבות של [[זיהום אוויר|איכות האוויר]], את זמינות ה[[מזון]], את [[זיהום מים|איכות המים]], או את חשיבות המרחבים הפתוחים, כי על אלה חייבים לשמור אם רוצים לפעול לשגשוג האדם. בהגיון של ממפורד, [[טכנולוגיה]] והתקדמות לעולם לא יחרגו ממגבלותיהם כל עוד ה״הומניזם האורגני״ יהיה נוכח כדי לבלום את השפעתם. לצד הישגים בכיבוש הטבע, חשש ממפורד שהאדם ייבצע מעשים שליליים ובלתי הומניים.
 
הכבוד שנתן ממפורד ל"טבע" האנושי, היינו, המאפיינים הטבעיים של היותו בן אדם, סיפק לו פלטפורמה שממנה יכול היה להעריך את הטכנולוגיה. לפיכך, ביקורתו ושיפוטו ביחס לתופעת העיר ובייחס ליישומי הטכנולוגיה, התארגנו ביסודם סביב ההומניזם האורגני אותו ניסח קודם. מנקודת מבט זו ממפורד העביר ביקורת על [[מרשל מקלוהן]], שטען שהטכנולוגיה, לא הסביבה הטבעית, תעצב בסופו של דבר את טבע המין האנושי. אפשרות זו לא נעלמה מעיני ממפורד שראה בה תסריט איימים.
שורה 30:
ממפורד השתמש בדוגמה של העיר ב[[ימי הביניים]] כבסיס ל"עיר האידיאלית " וטען כי העיר המודרנית קרובה מדי ל[[רומא העתיקה|עיר הרומית]] שהגיעה לקריסה; אם העיר המודרנית תמשיך באותו כיוון, טען ממפורד, אז צפוי לה גורל דומה לעיר הרומית.
 
ממפורד בביקורתו זיהה את המשברים העומדים בפני התרבות העירונית שהם תוצר של המבנים הפוליטיים הקיימים, שפוגעים בתרבות ה[[קהילה]] המקומית ואינם מתחשבים בה. הוא כתב: "התכנון הפיזי של ערים ותפקודן הכלכלי צריך להיות משני בהשוואה ליחסיהן עם הסביבה הטבעית ולערכי הרוח של הקהילה האנושית". <ref>1979  ''My Work and Days: A Personal Chronicle''</ref>
 
לדעתו, תופעת ה[[פרוור|פרברים]] שאפיינה את אמריקה, באה לשם נתינת פתרון אידיאלי למקום שאפשר לגדל בו ילדים. זאת הייתה סביבה שנתמכה בהשקפת עולם שנבעה מעקרון העונג והאושר המדומה שהחברה האמריקאית דחפה. הפרבר הפך, לפי דעתו למקלט לשימור אשליית האושר, המנותק מהמציאות שהתהוותה בערים.<ref>1982  Sketches from Life: The Autobiography of Lewis Mumford New York: Dial Press </ref> בין השאר הוא טען כי ה[[חילון]] השפיע על התכנון העירוני, ועל ניתוק מבני ה[[דת]] למילוי התפקוד הרוחני של הקהילות השונות בעיר. טיעון זה כבר כתב בספרו ״אמונה לחיים״ ([[1940]]) וציין במפורש כי אחת הבעיות של הערים המודרניות היא ההפרדה בין החיים המעשיים ובין החיים הרוחניים של תושביהן.<ref> Mumford, L. 1940, Faith for Living, pp.140</ref>
שורה 44:
Mumford, Lewis, 1970. ''The Pentagon of Power: Harcourt Brace Jovanovich''</ref> ממפורד מבקר את המגמה המודרנית של הטכנולוגיה, אשר מדגישה את הייצור והחלפה המתמידים. הוא טען כי מטרות אלה פועלות נגד שלמות טכנית, עמידות, יעילות חברתית, ונגד שביעות הרצון הכללית של האדם.
[[קובץ:כריכת הספר על טכנולוגיה.jpg|ממוזער|נושא התרבות והטכנולוגיה העסיקו מאוד את ממפורד. כריכת אחד מספריו המוקדמים (1934) שבו העלה את רעיונותיו המורכבים על היחסים בין שניהם.|טקסט=]]
הטכנולוגיה המודרנית, שאותה כינה "מגה-טכניקות",Megatechnics נכשלה בייצור מוצרים עמידים ואיכותיים זאת על ידי שימוש בשיטות שיווק ככרטיסי אשראי או קנייה בתשלומים. באותה העת, הפכו לשכיחים מוצרים תעשייתיים פגומים שהתבטאו בהתיישנות מתוכננת שלהם ושינויים מינוריים תכופים בדגמים החדשים המשווקים. "ללא הפיתוי המתמיד על ידי פרסום", הוא כתב, "כמות הביקוש הייתה קטנה, לכן היה צורך ל״רמות״ את הביקוש הרגיל בעזרת הפרסום. לדעתו בגישה כלכלית-חברתית אחרת, מוצרים רבים היו יכולים להגיע לרמה של תכנון יעיל יותר, אשר היה דורש רק שינויים מזעריים משנה לשנה.""
 
ממפורד השתמש במקרר שלו כדוגמה - המקרר "נמצא בשירות במשך תשע עשרה שנה, עם תיקון קטן אחד בלבד: עבודה ראויה להערצה. מקררים אוטומטיים לשימוש יומיומי והקפאה עמוקה הם המצאה בעלת ביקוש קבוע ... אין ספק, כי אם הקריטריונים ההומניסטים היו היחידים שקובעים את הטכנולוגיה, ולא הקרטריונים של האנליסטים בשוק והמומחים לאופנה, היו נוצרים מוצרים טובים יותר עם סיכוי לשימוש ממושך של אותו מוצר".
 
==== מעצמות וטכנולוגיה ====
ממפורד מתייחס גם לארגונים היררכיים גדולים ([[מעצמת-על|מעצמות]] על]], ברית של מדינות) ככוחות מגה-טכנולוגיים. הוא רואה בהן מכונה שמשתמשת בבני אדם כמרכיביה והם אופייניים ל[[ציוויליזציה|ציווליזציה]] האנושית. בדורות אחרונים, הם מתבטאים במעצמות-העל, עם מכלולי הכוח ה[[ברית המועצות|סובייטיים]] וה[[ארצות הברית|אמריקניים]] המיוצגים על ידי ה[[קרמלין]] ו[[הפנטגון]], בהתאמה. בוני ה[[הפירמידות במצרים|פירמידות]], ה[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]] וצבאות מלחמות העולם הן דוגמאות היסטוריות מוקדמות לארגוני-על כאלה.
 
הוא הסביר כי שלטון קפדני שכופה [[תקן|סטנדרטיזציה]], ודואג להעלאת המנהיגים צבאיים למעמד אלוהי, הם תכונות משותפות של ארגוני-העל לאורך ההיסטוריה. הוא הביא דוגמאות של ציורים הקיר במצריים, המתארים את ה[[פרעה|פרעונים]] המונצחים בהם, בגודל לא אנושי בהשוואה לאנשים אחרים המופיעים בציורי הקיר. כך גם נהגו בתצוגה פומבית של דיוקנאות מוגדלות של מנהיגים קומוניסטיים כגון [[מאו דזה-דונג|מאו צה-דונג]] ו[[יוסיף סטלין|סטלין]].
 
הכרחי לבניית ארגוני-העל הללו היא [[בירוקרטיה|ביורוקרטיה]] אדירה של בני אדם העובדת ללא מעורבות וללא שיפוט אתיים. דוגמה שבה הוא משתמש היא של [[אדולף אייכמן]], הפקיד ה[[המפלגה הנאצית|נאצי]] שאירגן [[לוגיסטיקה]] לתמיכה בהשמדת היהודים במהלך [[השואה]]. ממפורד מתייחס באופן קולקטיבי לאנשים המוכנים לבצע בשלווה את המטרות הקיצוניות של ארגוני-העל האלה כ"אייכמנים ".
 
=== שמירת הסביבה ===
שורה 69:
ההתעניינות של ממפורד בהיסטוריה של הטכנולוגיה והסבריו, השפיעו רבות על מספר הוגים חדשים יותר. בניגוד אליו, הם דגלו ברעיון שהטכנולוגיה משרתת את בני האדם באופן רחב ככל הניתן. כמה מחברים אלה - כמו [[ז'ק אלול|ז'אק אלול]], [[הרברט מרקוזה]], [[אריך פרום]], [[תומאס מרטון]], [[מרשל מקלוהן]] ו[[קולין וורד]] <ref>Ward, Colin. ''Influences: Voices of Creative Dissent''. Green Books, 1991, pp. 106–07</ref> - היו אינטלקטואלים ואנשים המעורבים ישירות בפיתוח טכנולוגי ובהחלטות על שימוש בטכנולוגיה.
 
לממפורד הייתה השפעה גם על התנועה הסביבתית האמריקאית, כאשר הוגים שונים מושפעים מרעיונותיו על ערים, אקולוגיה וטכנולוגיה. <ref>Wall, Derek. ''Green History'', Routledge, 1994, pg. 91</ref> נאמר על ממפורד כי עבודתו מכילה "חלק מהחשיבה המוקדמת והטובה ביותר על ה[[ביו-ריאליזם]], ה[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]], [[אנרגיה חלופית]], [[תכנון סביבתי|תכנון סביבת]]<nowiki/>י אקולוגי וטכנולוגיה מתאימה." .<ref>Quoted in Guha, Ramachandra & Martinez-Alier, J. (1997) ''Varieties of Environmentalism: Essays North and South''. London: Earthscan (1997). </ref>
 
 
== כתבים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/לואיס_ממפורד"