וינצ'נצו ניבאלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ תיקון קישור
שורה 2:
|שם=וינצ'נצו ניבאלי
|תמונה=קובץ:Vincenzo Nibali.jpg
|כיתוב=וינצ'נצו ניבאלי עם אופני קבוצת בחריין-מרידה.
|תאריך לידה=[[14 בנובמבר]] [[1984]]
|תאריך פטירה=
שורה 23:
הטור החד יומי של לומברדיה(2017)
מילאנו-סן רמו (2018)
}}
[[קובץ:Vincenzo Nibali TOC 2009 (cropped).jpg|250px|ממוזער|שמאל|וינצ'נצו ניבאלי]]
[[קובץ:Vincenzo Nibali - 2009 Tour of California (3312117428).jpg|250px|ממוזער|שמאל|ניבאלי במרוץ נגד השעון בטור של קליפורניה (2009)]]
שורה 36:
==קריירה==
===קריירה מוקדמת===
ב-2002 סיים שני ב[[אליפות העולם באופני כביש|אליפות העולם לנוער]] ב[[מרוץ נגד השעון]] וב-2004 סיים במקום השלישי באליפות העולם במרוץ נגד השעון עד גילאי 23 בהיותו בןבגיל 19 בלבד. ניבאלי הפך לרוכב מקצועי כאשר הצטרף ב-2005 לקבוצת הצמרת האיטלקית "פאסה בורטולו". ב-2006 עבר לקבוצה "ליקוויגז". בשנה זו ניצח ב[[מרוץ אופניים חד-יומי|מרוץ הקלאסי]] "[[ג'י פי קווסט]]" הנערך ב[[פלואה]] (Plouay) שב[[ברטאן]] בצפון מערב צרפת. ב-2007 השתתף לראשונה במרוץ החשוב ביותר באיטליה, ה[[ג'ירו ד'איטליה]] וסיים במקום ה-19 בדרוג הכללי.
ב-2008 סיים ניבאלי במקום ה-10 במרוץ החד-יומי הקלאסי, [[ליאזלייז'-בסטון-ליאז–בסטון–לייז']]. כמו כן סיים את הג'ירו ד'איטליה במקום ה-11 ואת ה[[טור דה פראנס]] היוקרתי במקום ה-20.
 
===2009===
שורה 49:
 
===2012===
בפתיחת שנה זו סיים שני ב[[הטור של עומאן|טור של עומאן]] בפיגור של שנייה אחת אחרי המנצח, [[פטר וליטס]]. הוא ניצח במרוץ הקטעים היוקרתי "[[טירנו - אדריאטיקו]]" וסיים שלישי במרוץ הקלאסי "[[מילאנו - סן רמו]]". במרוץ "ליאזלייז'-בסטון-ליאז–בסטון–לייז'" סיים במקום השני והשלים שני מקומות על הפודיום במרוצים המשתייכים ל[[חמשת המונומנטים]].
ניבאלי החליט שבשנה זו הוא מוותר על ה"ג'ירו ד'איטליה" כדי להתמקד במרוץ היוקרתי של השנה, ה"טור דה פראנס". מהלך זה הוכח כמוצלח לאחר שהצליח לסיים במקום השלישי והמכובד כשמקדימים אותו המנצח, [[ברדלי ויגינס]] ובמקום השני, [[כריס פרום]].
בסוף שנה זו, ניבאלי החליט לעזוב את קבוצתו ולעבור לקבוצת אסטנה, שם הוא חתם לשנתיים החל מ-2013 ובבעלותו חוזה המוערך בכשלושה מיליון יורו לשנה.
שורה 61:
===2015===
ניבאלי הצהיר בתחילת השנה כי מטרתו היא ניצחון שני רצוף בטור דה פראנס. כשבוע לפני המרוץ הוא ניצח בפעם השנייה ברציפות באליפות איטליה. בטור דה פראנס נקלע ניבאלי לפיגור בדרוג הכללי במחצית הראשונה של המרוץ ורק במחציתו השנייה הצליח לשפר את מיקומו וסיים במקום הרביעי בדרוג הכללי, בהפרש ניכר מהמנצח, [[כריס פרום]]. ניבאלי ניצח בקטע ה-19 ההררי. הוא הואשם על ידי כריס פרום ברכיבה בלתי ספורטיבית בקטע זה, כשלטענת פרום, ניבאלי תקף את דבוקת המובילים כשנוכח שלכריס פרום ארעה תקלה טכנית.{{ש}}
לוואלטה אספניה זינק כמוביל משותף של קבוצת אסטנה (יחד עם [[פביו ארו]] שניצח במרוץ). ניבאלי הורחק מהמרוץ לאחר שהוכח כי אחז ברכב הקבוצה ונעזר בו בנסיעה, לאחר שנקלע לפיגור לאחר שהיה מעורב בנפילה רבת משתתפים בחלקה האחורי של הדבוקה.{{ש}}
בסיום העונה זכה ניבאלי במספר הישגים בולטים כשזכה ב[[טריטיקו לומבארדו]] (תואר המורכב מהישגים בשלושה מרוצים חד-יומיים רצופים בצפון איטליה) לאחר שניצח בשניים מתוך שלושת המרוצים המרכיבים את התואר: [[קופה ברנוקי]] ו[[טרה ואלי וארזינה]]. כשבועיים לאחר מכן ניצח גם ב[[ג'ירו די לומברדיה]].
 
===2016===
ניבאלי הציב לעצמו מטרה לקראת עונת 2016 להשתתף באותה עונה גם בג'ירו ד'איטליה וגם בטור דה פראנס. בפברואר 2016 ניצח ניבאלי בקטע ההררי הבולט ב[[טור עומן]], המסתיים ב[[ג'בל אחדר]]. ניצחון זה הקנה לו גם את הניצחון בדרוג הכללי במרוץ. במרוצי ההכנה שלו לג'ירו הוא לא השיג תוצאות בולטות: ב[[טירנו - אדריאטיקו]] הוא סיים שישי בדרוג הכללי. ב[[מילאנו - סן רמו]] הוא תקף בירידה מהפוג'ו אך נתפס על ידי הדבוקה. ב[[ג'ירו דל טרנטינו]] הוא גילה כושר מאכזב וב[[ליאזלייז' - בסטון - ליאז–בסטון–לייז']] סיים בפיגור של כ-2 דקות מהמנצח לאחר שהחל לפגר אחרי הדבוקה בעלייה שלפני העלייה המסיימת.
 
בתחילת הג'ירו ד'איטליה המשיך ניבאלי להפגין כושר בינוני, שהיווה המשך לתצוגות הבלתי מרשימות שלו לפני המרוץ. לאחר הקטע ה-18 הוא דורג במקום הרביעי בדרוג הכללי, בפיגור של 4:43 דקות אחר המוביל ההולנדי, [[סטפן קרייסוויק]]. בקטע ה-19 ההררי, שהסתיים בריזול (Risoul) שמעבר לגבול הצרפתי, ניצח ניבאלי וניצל נפילה של קרייסוויק כדי להתקדם בדרוג הכללי למקום השני, כשהוא מפגר ב-44 שניות אחרי הקולומביאני, [[אסטבן צ'אבס]]. בקטע ה-20, שהיה גם הוא קטע הררי בסמוך לגבול הצרפתי, הצליח ניבאלי, בסיוע קבוצתו החזקה, לפתוח פער מצ'אבס, ועבר להוביל בדרוג הכללי בפער של 52 שניות על צ'אבס ו-1:17 על [[אלחנדרו ואלוורדה]]. הוא שמר על החולצה הוורודה - חולצת מוביל המרוץ, גם בקטע המסיים של ג'ירו 2016 שנערך ב[[טורינו]], והשלים בכך ניצחון שני בג'ירו ד'איטליה.