משתמש:DanielSchwake/ארגז חול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
DanielSchwake (שיחה | תרומות) |
DanielSchwake (שיחה | תרומות) |
||
שורה 158:
ההיסטוריונים חלוקים על הדרך והתאריך המדוייקים בהם הגיע פרח הצבעוני מהממלכה העותמנית להולנד. כנראה שהפרח מצא את דרכו לארצות השפלה בחצי השני של המאה-16. כבר בתחילת המאה-17 מצא הצבעוני אהדה רבה אצל עשירי ואצילי הפרובנציה.
== הבועה. האומנם? ==
בשל עליית הביקוש ואי ההתאמה של ההיצע מחירו של הצבעוני הכפיל עצמו שנתית. רבים מהשכבות היותר עניות רצו להשתתף בחגיגה. מחירה וקניה פומבית של הפרחים ובצלהים התנהלו בפונדקים המפוקפקים של אמסטרדם, הארלם וערים אחרות. יש לאמר שהמסחר התנהל לרוב בצבעונים מסוג ב' שאכן לא מצאו ביקוש רב אצל השכבה האצילה ובשל כך היה מחירם נמוך בהרבה. בעצם הסחר התנהל לרוב על "אופציות" של פרחים - אנשים סחרו בסכות על פרחים שעודם לא פרחו. התשלום לא בוצע מיידית אלה נבנה על הלוואות. כך שעסקן שכנה אופציות על פרחים ומכר אותם למחרת במחיר יותר גבוהה לא שילם עלהם ולא קיבל עליהם כלום. רק מחירם המשיך לעלות לשיאים חדשים.
אך השגעון הגיע לסופו בחורף של 1637 כאשר "הסכות" על צבעונים מסויימים לא מצאו קונה באחד בפונדקי העיר הארלם. הידיעה המרעישה התפשטה לשאר הערים של הפרובנציות הפלמיות ומחירם של הצבעונים מסוג ב' נמחק כלא היה. "הבועה" התנפצה והותירה את המשקיעים ללא כלום. ארמון הקלפים שנבנה על מתן הלוואות קרס וכל השותפים פשתו רגל.
הפרופסור האמריקאי פיטר גארבר טוען שאין לקרוא לאירוע "בועה" וזאת בגלל כמה סיבות:
הצבעונים שבאמת נמכרו בשיאים כמו הצבעוני "סמפר אגוסטוס" שנמכר בסכום עתק של 1000 גולדן (כ50000 דולר היום) היו מוצרים עם היצע נמוך במיוחד, מוצרים בשלהי דרכם בשוק ההולנד. תמחור "הפירסינג" מקובל גם בימנו, מחירו של "צעצוע" אלקטרוני ירד בצורה משמעותית לאחר שחדר את השוק, אך אין לקרוא לקונים פלאפון משודרג מעוגעים.
עוד טוען גארב כהסחר השלולל לרוב בשוליים של החברה ההולנדית. נכון שמחירם של "הצבעונים" זנק לשיאים חדשים בכל ערב מסחר, אך הסיכון היה ידוע לשותפים שסחרו בהימור. כל משמשחק בלוטו יוצא מההנחה שהוא יפסיד, למרות זאת תעשיית ההימורים הזאת מגלגלת מליונים (אם לא יותר), ואין זה משפיע על המצב הכלכלי של המדינה.
== התנפצות הבועה ==
| |||