הבדלים בין גרסאות בדף "מקווה"

נוספו 256 בתים ,  לפני שנה
ניסוח מדוייק יותר
(←‏קישורים חיצוניים: תיקון קישור חיצוני)
(ניסוח מדוייק יותר)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
[[קובץ:Mikveh_ramot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חדר הכנה במקווה טהרה לנשים בירושלים]]
 
'''מִקְוֶה''' הוא מאגר [[מים]] קטןהמתאים אשרלכללי נועדההלכה לאפשר(הלכות לאיש אומקוואות). אישהלפי ה[[יהודיםיהדות]], ל[[טבילה (יהדות)|טבולטבילה]] כדיבו להיטהרמקנה טהרה ממצבי [[טומאה]] שונים., כמו כן המקווה משמש ל[[טבילת כלים]] שנקנו מ[[גוי]], ומהוה כחלק מתהליך ה[[גיור]] היהודי.
 
בתקופת [[בית המקדש]], כשהיו נוהגות הלכות [[טומאה וטהרה]], היו טובלים במקווה גברים, נשים, [[כלי|כלים]] ו[[בגדים]] כדי להיטהר מטומאות שונות.
כיום השימוש העיקרי במקווה הוא לטבילת אשה [[נידה]] כחלק מהלכות [[טהרת המשפחה]] וכן ל[[טבילת כלים]] חדשים שנקנו מ[[גוי]]. בתקופת [[בית המקדש]], כשהיו נוהגות הלכות [[טומאה וטהרה]], היו טובלים במקווה גברים, כלים ובגדים כדי להיטהר מטומאות שונות. עבור גברים אין בימינו חובה [[הלכה|הלכתית]] לטבול, אך מקוואות גברים נפוצים בקרב הקהילות הדתיות לשם קיום טבילת מנהג. בניית מקוואות וניהולם - לטבילת גברים, נשים וכלים - כולל העסקת [[בלנית (יהדות)|בלניות]] וגביית תשלום מהטובלים, היא בין שרותי ה[[דת]] שמדינת ישראל מספקת באמצעות [[מועצה דתית|המועצות הדתיות]]. לצד מקוואות אלו, בתי כנסת רבים מפעילים מקוואות ל[[טבילת כלים]].
כיום השימוש העיקרי במקווה הוא לטבילת אשה [[נידה]] כחלק מהלכות [[טהרת המשפחה]] וכן לטבילת כלים חדשים שנקנו מגוי. עבור גברים אין בימינו חובה [[הלכה|הלכתית]] לטבול, אך מקוואות גברים נפוצים בקרב הקהילות הדתיות לשם קיום טבילת מנהג.
 
כיום השימוש העיקרי במקווה הוא לטבילת אשה [[נידה]] כחלק מהלכות [[טהרת המשפחה]] וכן ל[[טבילת כלים]] חדשים שנקנו מ[[גוי]]. בתקופת [[בית המקדש]], כשהיו נוהגות הלכות [[טומאה וטהרה]], היו טובלים במקווה גברים, כלים ובגדים כדי להיטהר מטומאות שונות. עבור גברים אין בימינו חובה [[הלכה|הלכתית]] לטבול, אך מקוואות גברים נפוצים בקרב הקהילות הדתיות לשם קיום טבילת מנהג. בניית מקוואות וניהולם - לטבילת גברים, נשים וכלים - כולל העסקת [[בלנית (יהדות)|בלניות]] וגביית תשלום מהטובלים, היא בין שרותי ה[[דת]] שמדינת ישראל מספקת באמצעות [[מועצה דתית|המועצות הדתיות]]. לצד מקוואות אלו, בתי כנסת רבים מפעילים מקוואות ל[[טבילת כלים]].
 
==הלכות כשרות המקווה==
מקור עיקרי לשלל הלכות הנוהגות במקווה הוא ב[[מקרא]] "אך{{ציטוטון|אַךְ מעייןמַעְיָן ובורוּבוֹר מקווהמִקְוֵה מיםמַיִם יהיהיִהְיֶה טהור"טָהוֹר }} ({{תנ"ך|ויקרא י"א ל"ו|יא|לו}}), [[חז"ל]] דורשים את הפסוק ב[[ספרא]]{{הערה| (חיבור דרשני מתקופת התנאים המקביל למשנה, בשמו האחר "תורת כהנים")}} כמו שמעיין נעשה בידי שמים ללא מגע יד אדם אף מקווה צריך להיקוות מאליו ולא להישאב, ומאידך "אך" ורק מעיין מטהר כשהוא זורם ובכל שיעור, אבל מקווה מים שאינם נובעים יטהר רק אם המים עומדים, ורק בשיעור של ארבעים [[סאה (מידת נפח)|סאה]].
 
הבדל נוסף בין [[טבילה במעיין|מעיין]] לבין מקווה, הוא שמעיין יקרא '''"מים חיים"''', וישנם טמאים (כגון [[זב (טמא)|זב]] ו[[נגע צרעת|מצורע]]) שטבילה תועיל להם רק אם [[טבילה במעיין|יטבלו במים חיים]] כלומר במעיין, ולא במקווה.