ויקיפדיה

מכרז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט החלפות: \1מיסים
מ אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 1:
'''מכרז''' הוא הליך של פנייה לקבלת הצעות לביצוע מיזם מסוים עבור הפונה, לאספקת [[מוצר]] או [[שירות]] מסוים לפונה, לרכישת נכס שהוא רוצה למכור, או לקבלת משרה אצל הפונה במסגרת הסכם שיחתם בין הצדדים.
מטרתו להעניק לעורך המכרז יתרונות, באמצעות תחרות או התמחרות בין מתמודדים, שתערך "באופן שקוף ככל הניתן בנסיבות העניין, הוגן ושיווני"{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/242_002.htm#Seif49 תקנות חובת המכרזים]}}. עריכת מכרזים מקובלת בעיקר במגזר הציבורי במדינות רבות וכן בישראל, במטרה "להבטיח בראש ובראשונה הגינות, טוהר מידות ונקיון כפיים, שהם מסמניו של ממשל תקין"{{הערה|[http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:MREU_feOr48J:www.dindayan.com/rulings/12061450.T08.htm+&cd=3&hl=iw&ct=clnk&gl=il בג"ץ 101/74, בינוי ופיתוח בנגב בע"מ נ' שר הביטחון]}} עם זאת, על פי ד"ר שבת, למכרז מטרות משניות (secondary policies), כגון: העדפת תוצרת הארץ, שמירה על איכות הסביבה, קידום אוכלוסיות חלשות, קידום נשים, הגנה על זכויות העובדים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.michrazim-law.co.il/wp-content/uploads/2017/09/public-tender-objectives.pdf|הכותב=ד"ר אורן שבת|כותרת=פרק א' מהספר "העתירה המנהלית והסעדים במכרזים ציבוריים" (פרלשטיין-גינוסר, 2017)|אתר=|תאריך=}}}}. כמו כן, למכרז היבטים בינלאומיים חשובים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ד"ר אורן שבת|שם=העתירה המנהלית והסעדים במכרזים ציבוריים|מו"ל=פרלשטיין-גינוסר|שנת הוצאה=2017|עמ=115-49.|ISBN=978-965-7098-66-0}}}}. [https://www.michrazim-law.co.il/wp-content/uploads/2017/09/public-tender-international-objectives.pdf]
 
==תכליות המכרז==
שורה 9:
(א)   האינטרס הציבורי – היינו הבטחת ממשל תקין על ידי ניהול ענייניה של הרשות בדרך שיש בה משום מתן סיכוי שווה ויחס זהה והוגן לכל איש מתוך הציבור. בשל אינטרס זה על הרשות לכלכל מעשיה באופן כזה שלא תעניק זכויות במתן אספקה או שירותים, אלא על-פי כללים, שנועדו להבטיח שוויון והעדר משוא-פנים וליצור אמון בשיקוליהם והוראותיהם של המופקדים על המנהל הציבורי…
 
(ב)   האינטרס העסקי – משמע, המטרה להשיג מן הקבלן או הספק, המציע שירותים או אספקה, את האיכות המעולה ביותר האפשרית, של השירות או המוצר, תמורת מחיר נמוך ככל האפשר ותוך המועד התואם דרישותיה של הרשות. הווה אומר, ענינה של הרשות הציבורית כעניינו של כל בעל עסקים הוא לנהל משק יעיל, דבר המתבטא בין היתר בשימוש מושכל בכספי הציבור כדי שתצמח לציבור מירב התועלת תמורת מחיר זול ככל האפשר".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.michrazim-law.co.il/public-tenders-law-principles/|הכותב=ד"ר אורן שבת|כותרת=דיני המכרזים - תכליותיהם|אתר=|תאריך=}}}}.
 
ההצעות שמוגשות למכרז, כוללות פרטים על המציעים וכן את הצעות המחיר שלהם. ההסכם בין הצדדים אינו נכרת בשלב הגשת ההצעות, אלא רק בעקבות קבלת אחת או יותר מהן על ידי מפרסם המכרז, וחתימה על הסכם בין הצדדים.
שורה 17:
==סוגי מכרזים==
 
ברוב המכרזים המתמודדים נדרשים תחילה להוכיח את יכולתם לעמוד בתנאי סף שהוצגו, והבחירה בזוכה מבוצעת לפי דירוג או ניקוד בהתאם ליכולתם זו, ולמחיר המבוקש. אך יש מכרזים בהם המחיר קבוע מראש, והניקוד נקבע בהתאם ליכולת המיטבית לבצע את הנדרש. הפניה למציעים יכולה להיות כללית, ויכולה להיות מופנית לקבוצת מתמודדים מוגדרת וסגורה. בחלק מהמכרזים מתקיימת התמחרות ומשא ומתן בין מתמודדים שעברו את תנאי הסף, לאחר שהוגשה הצעתם הראשונית. מכרזים מבוצעים במודלים שונים, חלקם נחקרו במסגרת תאוריות של [[תורת המשחקים]] כמו [[מכרז סגור מחיר ראשון]], [[מכרז מחיר שני]] או [[מכרז הכל משלמים]]. מכרזים מבוצעים בעיקר ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] אך גם ב[[המגזר הפרטי|מגזר הפרטי]].
 
 
==מכרזים ציבוריים בישראל==
כנהוג במקומות רבים בעולם, חייבים גופים ציבוריים, משרדי [[ממשלה]], תאגידים סטאטוטוריים, [[חברה ממשלתית|חברות ממשלתיות]] ו[[קופת חולים|קופות החולים]] ב[[ישראל]], לפני שהם מתקשרים ב[[חוזה|חוזים]], לפרסם מכרזים. החובה מוטלת עליהם מכח [[חוק חובת מכרזים|חוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992]] וה[[חקיקת משנה|תקנות]] שהותקנו על פיו. ה[[רשות מקומית|רשויות המקומיות]] ואיגודי הערים חייבים לפרסם מכרזים מכוח [[פקודת העיריות]] ו[[צו המועצות המקומיות|צו המועצות המקומיות (א) התשי"א-1950]]. פטורים מחובת עריכת מכרז וכן פרטי ההליכים של עריכת מכרזים מפורטים בתקנות שהותקנו מכוח חיקוקים אלה. על-פי פסיקת בתי המשפט חייבים גם גופים ציבוריים אחרים לפרסם מכרז בטרם שהם כורתים חוזים.
 
[[בית המשפט העליון]] בשבתו כ[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] הוא למעשה מעצב דיני המכרזים בישראל, עקב דיוניו בעתירות רבות שהוגשו נגד רשויות המדינה בעניין מכרזים שנערכו על ידן. פסק הדין הנחשב לפורץ דרך בתחום הוא בג"ץ 292/62 '''בית האריזה רחובות בע"מ ואח' נ' שר החקלאות ואח'''', אשר קבע בין השאר כי דיני המכרזים ידונו בבג"ץ ולא בבתי המשפט האזרחיים (מחוזי ושלום).
 
חוק חובת מכרזים, אותו יזם ח"כ [[מרדכי וירשובסקי]] וקידם ח"כ [[אוריאל לין]] שעמד באותה העת בראש [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]] של הכנסת, והתקנות שהותקנו על פי החוק בוועדת משנה מיוחדת של [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]] שהוקמה לצורך כך בראשות ח"כ [[אברהם פורז]], הם למעשה ברובם המכריע עיגון בחקיקה של ההסדר הנורמטיבי אותו יצר בג"ץ במשך 30 השנים בהם דן בענייני מכרזים ציבוריים.
 
החלטתו של השופט [[צבי ברנזון]] בפסק הדין בעניין '''בית האריזה רחובות''' הייתה תקפה עד לפרסום פסק הדין בבג"ץ 991/91 '''דוד פסטרנק בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון'''{{הערה|פ"ד מה(5) 50}}, שם קבע השופט (לימים נשיא) [[אהרון ברק]] כי עתירות מעין אלו יידונו מעתה והלאה בפני בתי המשפט האזרחיים, בין היתר על מנת לפנות מן העומס שהיה נתון על בג"ץ באותה תקופה.
 
עתירות בקשר למכרזים שפורסמו על ידי גופים ציבוריים, שהיו נדונות בעבר ב[[בג"ץ]], נדונות כיום ב[[בית משפט לעניינים מינהליים|בתי המשפט לעניינים מנהליים]], שהוקמו בשנת [[2000]].
שורה 36 ⟵ 35:
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 מסדירות את אופן עריכת המכרז וקובעות כשלושים מקרים שבהם יינתן פטור מחובת מכרז. התקנות קובעות כי על גוף ציבורי מוטלת החובה לבחון אפשרות לערוך מכרז גם במקרים שבהם יש פטור מעריכתו.
 
סעיף 197 של פקודת העיריות מחייב [[רשות מקומית|רשויות מקומיות]] לקיים מכרז פומבי לרכישת שירותים ומוצרים למעט במקרים מיוחדים בהם ניתן פטור.
 
אחד מהמקרים המיוחדים הוא כאשר יש רק ספק יחיד בישראל המסוגל לספק את המוצר או השירות. השופט [[חנן מלצר]] הביע חשש "לשימוש נפוץ ובלתי הולם בפטור "ספק יחיד" כדי לעקוף את החובה לערוך מכרז פומבי כנדרש בחוק", כאשר המוצר הרצוי מוגדר באופן צר מידי כדי שרק ספק אחד יוכל לספקו. השופט מלצר קבע כי בכל מקרה בו יש ספק האם אכן מדובר בספק יחיד יש לקיים מכרז פומבי{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/490/023/k02/10023490.k02.htm בר"ם 2349/10], פסק דין מז' סיון התש"ע}}.
שורה 48 ⟵ 47:
במכרזים ציבוריים נהוג לדרוש [[ערבות בנקאית]] מהסיבות הבאות{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/100/086/B03/03086100.b03.htm עע"ם 8610/03], סעיף 12}}:
# הבטחת מקור כספי זמין לשיפוי עורך המכרז על נזקיו בנסיבות בהן חזר מציע מהצעתו, לאחר שחזרה כזו אינה מותרת עוד, ללא צורך בהוכחת הנזק בבית המשפט
# וידוא שהמציע בעל איתנות כלכלית
# הרתעת המציע מנקיטת צעד העשוי להוביל לחילוט הערבות
# הטלת קושי על מציעים לקשור קשר להכשלת מטרות המכרז
# הבטחת רצינותו של המציע
 
מוסכם שכאשר מציע מגיש ערבות הנמוכה מהנדרש הצעתו נפסלת. הדעות חלוקות בשאלה האם ערבות הגבוהה מהנדרש מביאה לפסילת ההצעה. השופטת [[עדנה ארבל]] קבעה שיש לבחון כל מקרה לגופו וכאשר הערבות גבוהה משמעותית יש מקום לפסול את המכרז{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/100/086/B03/03086100.b03.htm עע"ם 8610/03]}}. בינואר 2012 קבעו שלושה שופטים של בית המשפט העליון שכל סטייה מנוסח הערבות הנדרש במכרז, בין לטובה ובין לרעה, למעט במקרים חריגים, תביא לפסילת המכרז, וזאת על מנת להביא את משתתפים במכרז לדקדק בהצעות שהם מגישים ולמנוע את ההתדינויות הנובעות מטעויות בערבויות של מכרזים{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/11/180/030/c03/11030180.c03.htm עע"ם 2628/11]}}{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/730/018/z06/12018730.z06.htm עע"ם 1873/12]}}. במקרה של טעות בתום לב בערבות, נחלקו הדעות בין שופטי בית המשפט העליון. [[מרים נאור]] ו[[אליקים רובינשטיין]] קבעו שיש לפסול כל הצעה שיש בה טעות, כך שהנגשים למכרז ידקדקו ביותר וימנעו מהגשת הצעות עם טעויות. לעומתם, השופט [[יצחק עמית]] טען שטעויות הן דרכו של עולם, ושפסילת הצעות שבהן טעויות שוליות פוגעת בציבור ללא צורך{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/750/053/c11/15053750.c11.htm עע"ם 5375/15]}}.
 
==מכרז תפור==
מכרז תפור הוא כינוי למעשהמעשה [[הונאה]], שבו כביכול, משרה או שירות מוצגים למכרז בפני כל נותן שירות רלוונטי, אך למעשה דרישות העמידה במכרז נוסחו בכוונה תחילה כך שרק מועמד אחד (או קבוצת מועמדים מסוימת) יוכלו לעמוד בתנאי המכרז. על פי רוב, במכרז תפור מוסיפים לדרישות התפקיד ההכרחיות גם דרישות פחות הכרחיות, או אפילו לא רלוונטיות, שרק המועמד הרצוי יכול לעמוד מהן. לעיתים גם מסירים מרשימת הדרישות דרישות הכרחיות למילוי התפקיד שהמועמד הרצוי אינו יכול לעמוד בהן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=r4rArwJN0CE&t=10s|הכותב=ד"ר אורן שבת|כותרת=מהו מכרז תפור ?|אתר=|תאריך=}}}}.
 
למרותאף על פי שבית המשפט העליון קבע כי "מכרז שתוצאותיו ידועות מראש אינו מכרז כלל, מעשה רמיה הוא"{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=866871 בג"ץ 3751/03 אילן נ. עיריית ת"א]}}, בישראל לא ניתן בדרך כלל לנקוט סנקציה פלילית כנגד עורך המכרז, גם כאשר מתברר שנערך באופן פסול. על רקע זה הציעו חברי כנסת לשנות את החוק ולהפוך את תפירת המכרז לעבירה פלילית שיש עמה [[קלון (משפט)|קלון]]{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1186370 יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט: "כל ראש עיר יחשוב פעמים"]}}, אבל החקיקה לא הושלמה, והיום גם כאשר מתברר כי מכרז נערך תוך העדפה פסולה, התרופה היא ביטול המכרז, או מתן פיצוי כספי למתמודד שנפגע. הליך פלילי יינקט בדרך כלל, כאשר הוכח קשר עסקי או קשר משפחתי מדרגה ראשונה, בין עורך המכרז לזוכה שהועדף באופן פסול. כאשר מוכחת העדפה פסולה על רקע זיקה פוליטית או העדפה פסולה אחרת, התרופה המקובלת היא ביטול המכרז.
 
הליכים פסולים נחשבים נפוצים בעיקר במכרזי כוח אדם, ולפי דוח מבקר המדינה{{הערה|[http://old.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=460&id=0&frompage=275&contentid=8358&parentcid=8357&direction=1&bctype=1&frombutton=0&startpage=13&sw=1366&hw=698 דו"ח שנתי 56ב' - מבקר המדינה]}} ב-55% מהמכרזים שנערכו במשרדי ממשלה המכרז היו "הצגה שתוצאותיה ידועות מראש", כיון שנבחר אדם שכבר מילא את התפקיד. בדו"ח משנת 2005, קבע [[מבקר המדינה]] כי "הנציבות, שתפקידה להיות שומר הסף האחראי לתקינות המכרזים ולמימוש עקרונות היסוד של שיטת המכרזים, חרגה מכללי המכרזים בכך שסייעה למשרדי הממשלה שנבדקו לקיים הליכי מכרז למראית עין". בשנים האחרונות פועלת [[נציבות שירות המדינה]] לקדם רפורמה לתיקון המצב{{הערה|[ http://www.csc.gov.il/units/reform/pages/default.aspx המטה ליישום הרפורמה - נציבות שירות המדינה]}} אשר תחול על מכרזי כח אדם במשרדי ממשלה, אך לא על מכרזים בשלטון המקומי, ולא על מכרזים לרכישת טובין או התקשרות עם קבלנים.
 
דוגמאות למכרזים פסולים:
 
• מכרז של רשות המיסים למשרת 'מנהל מדור' בו הועדף עובד בעל זיקה פוליטית, שהיה בעבר נהגו של שר האוצר{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000508185 גלובס, מינוי שמואל גונן]}} על פני מועמדים בעלי תואר בראיית חשבון{{הערה|[http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:1GzMhE7lFs4J:www.ru-sh.co.il/Portals/11/LawUpdates/2008/September/file_1954.doc+&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl=il רות זוארץ נגד מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ]}} וניסיון רב יותר.
 
• מכרז של עירית רמת גן למשרה של מפקח על שרתי בתי הספר בעיר כלל את ההנחיה כי "רצויה ידיעת השפות יידיש, עברית ו[[צרפתית]]". לאחר פנייה של העיתונות בוטלה ההעדפה לידיעת צרפתית{{הערה|{{מעריב||ידיעת צרפתית רצויה|1970/07/14|01001}}}}. בשנת [[2010]] פסל [[משרד הביטחון]] מכרז שכמעט ויצא מטעמו עבור אבטחה במתחם [[הקריה]]{{הערה|1=[[מירב ארלוזורוב]], [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100107_1140484 מכרז תפור? התנאי במכרז משרד הביטחון לשירותי אבטחה - חברה הממוקמת במרחק של עד חצי ק"מ מהקריה, מירב ארלוזורוב, גלובס]}}. במכרז הייתה דרישה קשה להצדקה שעל פיה משרדי חברת האבטחה שתזכה במכרז יצטרכו להיות ממוקמים במרחק של פחות מחצי קילומטר מהקריה. רק חברה אחת יכלה לעמוד בתנאי זה. בשל החשד למכרז תפור שונו תנאי המכרז ונכתב בו כי משרדי החברה יצטרכו להיות ממוקמים במרחק של פחות משישה קילומטרים מהקריה. בתנאים אלה יכלו לעמוד חברות אבטחה אחדות.
 
בשירות הציבורי נהוג לשנות את הכללים, על מנת לאפשר לאדם הרצוי לקבל תפקיד בניגוד לכללים המוחלפים. לדוגמה, חוק בתי המשפט (תיקון מס' 67), התשע"ב–2012 (הידוע בכינויו "חוק גרוניס"). בחוק זה בוטל תנאי, לפיו הכשירות למינוי כנשיא בית המשפט העליון נתונה רק למי שיש לו אופק שירות (לפני פנסיה), של שלוש שנים לפחות{{הערה| ynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4170313,00.html|שמאל=כן}}. כך גם מונתה קודם לכן, נשיאת [[בית הדין הארצי לעבודה]], אשר לכבודה שונתה שיטת הוותק אשר נהוגה בדרך כלל ב[[הוועדה לבחירת שופטים|וועדה לבחירת שופטים]].
 
דרך נוספת בה נהוג לתפור מכרז בשירות הציבורי, היא לאייש תפקידים "באופן זמני" על ידי האדם הרצוי, ואחר כך להעדיפו במכרז מן הטעם שהוא כבר ביצע את התפקיד{{הערה|בג"ץ 703 /87, ד"ר קראון (קרן) נ' נציב שירות המדינה ואח'; פד"י כרך מה)2(, עמ' 512. )}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מכרז"