דקומנוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rotemz31 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 1:
[[קובץ:PalmyraAncientAvenue.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דקומנוס ב[[תדמור]] שב[[סוריה]]]]
'''דקומנוסדֵקוּמָנוּס''' ([[לטינית]]: '''Decumanus''' – עשירי) הוא שמו של כל אחד מן ה[[רחוב]]ות הרוחבייםרוחבי בעריםבעיר [[האימפריה הרומית|רומיותרומית]], החוציםהחוצה את העיר מ[[מזרח]]ממזרח ל[[מערב]]למערב.
 
מקורבדרך השםכלל הואבכל במילההערים 'דקה'שנבנו על ידי הרומאים ברחבי האימפריה,'''Deca''' (כמו גם במחנות הצבאיים שלהם, השתמשו ב[[לטיניתתכנון עירוני]]: עשרכמעט זהה שהיה מבוסס על רשת רחובות סדורה, בצירים צפון-דרום ומזרח-מערב, שבמרכזה עוברים שני רחובות ראשיים "[[קארדו]] מקסימוס" (cardo Maximus) בציר [[צפון]]-[[דרום]], ו"דקומנוס מקסימוס" (decumanus maximus) בציר [[מזרח]]-[[מערב]]. במחנה הרומי, הייתה "הדרך העשירית" (via decumana או via decimana) הייתה הדרך שהפרידה בין ה[[קוהורטה]] התשיעית לקוהורטה העשירית. (כפי שה -via quintana-, "הדרך החמישית", הפרידה בין הקוהורטה החמישית לשישית).
 
בערים רבות, שהיו בעבר [[קולוניה|קולוניות]] רומיות, יש זכר לצירים אלה גם כיום. דוגמה לכך היא [[העיר העתיקה]] של [[ירושלים]], בה הקארדו המערבי (יש הרואים בו "קארדו מקסימוס") ניכר ברחובות סוק ח'אן א-זית, והמשכו ב[[רחוב היהודים (ירושלים)|רחוב היהודים]]. ה"דקומנוס מקסימוס" הוא למעשה ציר "[[נחל צולב]]" המקשר בין [[שער יפו]] ל[[הר הבית]], וניכר היטב ב[[רחוב דוד]] - הגבול בין [[הרובע המוסלמי]] ו[[הרובע הנוצרי]] שמצפון לו, ו[[הרובע הארמני]] ו[[הרובע היהודי]] שמדרום לו. מתווה צירים ראשיים מצטלבים דומה ניתן לראות, לדוגמה, גם בעיר [[פריז]]: מסלול הציר המרכזי (cardo maximus) מצפון לדרום נשמר עד היום ברחוב סן ז'ק ב[[הגדה השמאלית|גדה השמאלית]] ורחוב סן מרטן בגדה הימנית; הציר האופקי העיקרי (decumanus) נשמר במסלול רחוב סן אונורה וסן אנטואן, (כיום רחוב ריבולי), עד [[כיכר הבסטיליה]].
בדרך כלל בכל הערים שנבנו על ידי הרומאים ברחבי האימפריה, כמו גם במחנות הצבאיים שלהם, השתמשו ב[[תכנון עירוני]] כמעט זהה שהיה מבוסס על רשת רחובות סדורה, בצירים צפון-דרום ומזרח-מערב, שבמרכזה עוברים שני רחובות ראשיים "[[קארדו]] מקסימוס" (cardo Maximus) בציר [[צפון]]-[[דרום]], ו"דקומנוס מקסימוס" (decumanus maximus) בציר [[מזרח]]-[[מערב]].
 
בערים רבות, שהיו בעבר קולוניות רומיות, יש זכר לצירים אלה גם כיום. דוגמה לכך היא [[העיר העתיקה]] של [[ירושלים]], בה הקארדו המערבי (יש הרואים בו "קארדו מקסימוס") ניכר ברחובות סוק ח'אן א-זית, והמשכו ב[[רחוב היהודים (ירושלים)|רחוב היהודים]]. ה"דקומנוס מקסימוס" הוא למעשה ציר "[[נחל צולב]]" המקשר בין [[שער יפו]] ל[[הר הבית]], וניכר היטב ב[[רחוב דוד]] - הגבול בין [[הרובע המוסלמי]] ו[[הרובע הנוצרי]] שמצפון לו, ו[[הרובע הארמני]] ו[[הרובע היהודי]] שמדרום לו. מתווה צירים ראשיים מצטלבים דומה ניתן לראות, לדוגמה, גם בעיר [[פריז]]: מסלול הציר המרכזי (cardo maximus) מצפון לדרום נשמר עד היום ברחוב סן ז'ק ב[[הגדה השמאלית|גדה השמאלית]] ורחוב סן מרטן בגדה הימנית; הציר האופקי העיקרי (decumanus) נשמר במסלול רחוב סן אונורה וסן אנטואן, (כיום רחוב ריבולי), עד [[כיכר הבסטיליה]].
 
==ראו גם==