בראשית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור
שורה 142:
light of Persian hegemonic power: Reading the books
of Deuteronomy and Ezra-Nehemiah in the context
of Zimbabwe|אתר=|תאריך=}}}} שהצמיחה של התשתית הארגונית היהודית בארץ ישראל, בימי [[שיבת ציון]], הייתה תחת השפעה (או לכל הפחות מתן לגיטימיות) מצד השלטון הפרסי, שעודד את צמיחתה של [[אוטונומיה]] יהודית מאורגנת באזור ירושלים, מתוך מחשבה על אינטרסים שונים של הממלכה הפרסית. מכאן מסיקים חלק מהחוקרים שהאוטונומיה בירושלים הצריכה חוק יהודי מוגדר ומוסכם אשר יאושר על ידי הממשל הפרסי. זה העלה את הצורך להפיק קוד-חוקים שיהיה מקובל על הכל, ולכן הקבוצות היהודיות איחדו את המסורות שלהן לטקסטים אחידים. בין החוקרים הישראלים ניתן למצוא את פרופ' [[ברוך שוורץשורץ]] למשל, האומר בחיבורו "התורה וארבע תעודותיה", כי הניסוח הסופי אכן התרחש בימי [[שיבת ציון]], ומדגיש את הצורך לחזק את הזהות היהודית כלפי פנימה - באותם הימים - ולאו דווקא כלפי השלטונות, באותה תקופה סוערת של שיבת ציון וכינון ה[[מקדש]].
 
מכל מקום, בחקר-המקרא אין קונצנזוס שהתאוריה הזו (ואף לא אחרת), מהוות הסבר מספק לתהליך שהביא ליצירת "[[כתבי הקודש]]", כפי שהם מוכרים לנו - [[השערת התעודות]] עצמה זכתה כאמור לגישות חולקות או מקבילות (כמו שיטת ה"קטעים" או שיטת ה"רבדים") - כל אחת מהן מחייבת תפישה שונה של ה"אבולוציה" של הטקסט המקראי, וגם גדולי החוקרים ה[[ישראלים]], שהניחו את היסודות לאקדמיה העברית (כמו [[יחזקאל קויפמן]] או [[משה קאסוטו]]), נטו להציג שיטות '''הרמוניות''' יותר לצמיחת האמונה היהודית - וה[[פילולוגיה]] שלה.