חסידות ויז'ניץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הקודם עדיף
שורה 4:
החסידות המרכזית המכונה כיום בישראל בשם ויז'ניץ היא החצר ב[[שיכון ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]] בראשות רבי [[ישראל הגר]]. חצר זו מנתה ב-2016 כ-5,000 בתי-אב בישראל ובחו"ל, והיא אחת החסידויות הגדולות בישראל. חצר נוספת בשם מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצרו של אחיו הצעיר של רבי ישראל, רבי [[מנחם מנדל הגר (בני ברק)|מנחם מנדל הגר]], שמרכזה ברחוב עזרא בבני ברק ומנתה 660 בתי-אב ב-2016.
 
חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן [[חסידות ויז'ניץ מונסי|חסידות ויז'ניץ במונסי]] המונה כ-3,500 בתי-אב, [[חסידות סרט ויז'ניץ]] ב[[חיפה]] המונה כ-1,300 בתי-אב{{הערה|המספרים ל-2016 מ: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.}}, [[ישראל אליעזר אדלר|חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ]] ב[[רחובות]], [[חסידות שאץ ויז'ניץ]] ב[[חיפה]], ו[[חסידות קוסוב]] ב[[בורו פארק]]. בנוסף ישנן עוד חצרות קטנות של צאצאי אדמו"רי ויז'ניץ: [[#שאץ ויז'ניץ|שאץ ויז'ניץ]], [[#אנטניא|אנטניא]], [[#ווישווא|ווישווא]] ו[[#סטרוז'ניץ|סטרוז'ניץ]].
 
== היסטוריה ==
שורה 130:
{{הפניה לערך מורחב|חסידות סרט ויז'ניץ}}
בן נוסף של רבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל הגר]] מוויז'ניץ, רבי [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]], כיהן באדמו"רות בעיירה [[סירט (רומניה)|סירט]]. לאחר השואה בנה את [[רמת ויז'ניץ]] ב[[חיפה]] ובה ביסס את חצרו. לאחר פטירתו בשנת [[תשכ"ד]] ([[1963]]) הוכתר בנו, רבי [[אליעזר הגר]], כממלא מקומו. לאחר פטירתו בתשע"ה הוכתר תחתיו בנו, הרב [[יעקב הגר]]. בתי מדרש נוספים של חסידות זו קיימים בבני ברק, בירושלים, באלעד, בביתר עילית, ובאשדוד, וכן בית מדרש ב[[ארצות הברית]].
 
 
== חסידות שאץ ויז'ניץ ==
בנו השלישי של רבי ברוך הגר, רבי [[משה הגר (שאץ ויז'ניץ)|משה]] ([[תרכ"ג]] - [[ט' באייר]] [[תרפ"ו]]), כיהן באדמו"רות ב[[שאץ]]. נישא לחוה, בתו של רבי [[אברהם יהושע העשיל (מז'יבוז')|אברהם יהושע השיל ממז'יבוז']]. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי חיים, חתנו של רבי שלמה זלמינא מ[[חסידות רשקוב|רשקוב]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הפסיק רבי חיים לכהן באדמו"רות והתגורר ב[[חיפה]] ובערוב ימיו ב[[בני ברק]]. נפטר ב[[כ"ד בטבת]] [[תשל"ז]] ([[1977]]).
בשנת [[ה'תשל"א]] הכתיר רבי [[אליעזר הגר]] מ[[חסידות סערט ויז'ניץ|סערט ויז'ניץ]] את אחיינו רבי [[מנחם דוד הגר]] (בנו של רבי [[משה הגר]]) לכהן כאדמו"ר משאץ-ויז'ניץ. מרכז החסידות הוא ב[[רחוב הרצל (חיפה)|רחוב הרצל]] בשכונת [[הדר הכרמל]] בחיפה. מרכז נוסף של החסידות קיים באשדוד.
 
==ענפים נוספים==
שורה 142 ⟵ 137:
בתו בלומה רייזל נישאה לדודה רבי יחיאל מיכל הגר מהורדונקה. נכדם רבי משה הגר, הוכתר על ידי רבי חיים מאיר הגר, לכהן כאדמו"ר מאטניא. הוא פתח בית מדרש ברחוב הושע בני ברק. לאחר פטירתו ב[[כ"ה באב]] [[תשנ"ד]], הוכתר בנו רבי ברוך לכהן באדמו"רות.
 
== חסידות ==שאץ ויז'ניץ ====
בנו השלישי של רבי ברוך הגר, רבי [[משה הגר (שאץ ויז'ניץ)|משה]] ([[תרכ"ג]] - [[ט' באייר]] [[תרפ"ו]]), כיהן באדמו"רות ב[[שאץ]]. נישא לחוה, בתו של רבי [[אברהם יהושע העשיל (מז'יבוז')|אברהם יהושע השיל ממז'יבוז']]. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי חיים, חתנו של רבי שלמה זלמינא מ[[חסידות רשקוב|רשקוב]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הפסיק רבי חיים לכהן באדמו"רות והתגורר ב[[חיפה]] ובערוב ימיו ב[[בני ברק]]. נפטר ב[[כ"ד בטבת]] [[תשל"ז]] ([[1977]]).
 
בשנת [[ה'תשל"א]] הכתיר רבי [[אליעזר הגר]] מ[[חסידות סערט ויז'ניץ|סערט ויז'ניץ]] את אחיינו רבי [[מנחם דוד הגר]] (בנו של רבי [[משה הגר]]) לכהן כאדמו"ר משאץ-ויז'ניץ. מרכז החסידות הוא ב[[רחוב הרצל (חיפה)|רחוב הרצל]] בשכונת [[הדר הכרמל]] בחיפה. מרכז נוסף של החסידות קיים באשדוד.
 
====הורודנקה====