ישראל קסטנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 213.57.70.155 (שיחה) לעריכה האחרונה של נרו יאיר
מ תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
{{אישיות
|תמונה=[[קובץ:Rudolf Kastner at Kol Yisrael, early 1950s - cropped.jpg|250px|ישראל קסטנר בשידור של "קול ישראל" בהונגרית, תחילת שנות ה-50]]
|כיתוב=ישראל קסטנר בשידור של "[[קול ישראל]]" בהונגרית, תחילת שנות ה-50
}}
שורה 24:
==== דוח ורבה-וצלר על אושוויץ ====
{{ערך מורחב|דו"ח ורבה-וצלר}}
באוקטובר [[1943]] נפגש [[אוסקר שינדלר]] עם קסטנר ועם [[שמואל שפרינגרמן]] ומסר להם דיווח מפורט על ההשמדה בפולין ובפרט ב[[אושוויץ]].{{הערה|מכתבו של שמואל שפרינגרמן ללשכת הקשר בקושטא מתאריך [[15 באוקטובר]] 1943 אודות "שיחה עם תעשיין גרמני בשם שינדלר מקראקוב"}} בתום המלחמה דיווח קסטנר על הפגישה, אך השמיט את הדיווח על אושוויץ.{{הערה|Der Bericht des Judischen Rettungscommittes aus Budapest P. 14|שמאל=כן}}
 
קסטנר כתב לסאלי מאיר, ב-[[14 במאי]]: "משלוחי הגירוש הראשונים עזבו... את גבולות הארץ, ולפי הידיעות האחרונות שלנו מכינים כנראה משלוחי גירוש נוספים בהיקף גדול מאד. כפי שנודע לנו הוכנו כבר קטרים וקרונות במידה מספיקה, ואפילו המוני היהודים כבר מצפים במתיחות ובבהלה את התפתחות הדברים."{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=לין רות (2004).|שם=הבריחה מאושוויץ – מדוע לא ספרו לנו על כל בבית הספר.|כתב עת=תיאוריה וביקורת, 24, אביב 2004 163-184.|קישור=https://drive.google.com/file/d/0B1W-oFlzfvpoZl9yY25nX3BwUlE/view}}}}{{הערה|שם=נדיבי|אילה נדיבי, [http://www.daat.ac.il/daat/hungary/document/hafatsat-2.htm הפצת דו"ח אושוויץ ודו"ח שואת יהודי הונגריה והשפעותיה], "ילקוט מורשת" 83, ניסן תשס"ז, באתר דעת}}
 
[[רודולף ורבה]] ו[[אלפרד וצלר]] היו מהמעטים שהצליחו לברוח ממחנה ההשמדה אושוויץ והראשונים ש[[דו"ח ורבה-וצלר|דיווחו לעולם המערבי]] על מעשי הזוועה של הנאצים במחנה ועל תוכנית ההשמדה המתוכננת של יהדות הונגריה. בסוף אפריל 1944 חיברו דו"ח שבו תוארו דרכי השמדת היהודים באושוויץ והודגש מספרם הרב של הנרצחים.{{הערה| Linn, R. (2011). [https://drive.google.com/file/d/0B-kkMIb7l38Mc0JndktzQXAzTXM/view Rudolf Vrba and the Auschwitz reports: Conflicting historical interpretations]. In R. L. Braham, & W. J. vanden Heuvel (Eds.), ''The Auschwitz Reports and the Holocaust in Hungary''. New York: Columbia University Press, 153-210|שמאל=כן}} קסטנר עצמו סיפר כי בפגישה עם ורבה הזהירו הלה מפני גירוש יהודי הונגריה לאושוויץ. בספרו "אינני יכול לסלוח" (1962) ציין ורבה כי על אף שתוכן הדו"ח היה בידי ההנהגה היהודית בסלובקיה ובהונגריה כבר בראשית מאי 1944, לפני תחילת הגירושים המאסיביים מהונגריה, לא הופץ המידע בקרב המועמדים להשמדה. הוא סבר כי שבירת סוד מחנה אושוויץ הייתה מונעת את השמדתם של יהודים רבים.
 
היו שחלקו על האשמותיו של ורבה. פרופ' [[יהודה באואר]] כתב שלפי הצעת קסטנר הקים ה[[יודנרט]] משרד במטרה להזהיר את הקהילות בערי השדה לא לעלות על הרכבות. בכל המקרים סירבו היודנרטים המקומיים לעשות זאת, אם כי המידע בעניין הגיע אליהם רק במהלך הגירושים. עוד אומר באואר שבידי יהודי הונגריה היה מידע על מדיניות הרצח הנאצית, גם אם לא על [[תא גזים|תאי הגזים]] באושוויץ, וזאת בשל ידיעות שפורסמו בשידורי ה-[[BBC]], כאלפיים יהודים שברחו מפולין להונגריה וגורמים נוספים. גם אם הפרוטוקולים של ורבה היו מגיעים לידי הנהגות הקהילות היהודיות בהונגריה, באואר משער כי היהודים לא היו יכולים להתמרד או לברוח.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=לין רות|שם=הבריחה מאושוויץ – מדוע לא ספרו לנו על כל בבית הספר|כתב עת=תיאוריה וביקורת, 24, אביב 2004|עמ=163-184|doi=|קישור=https://drive.google.com/file/d/0B1W-oFlzfvpoZl9yY25nX3BwUlE/view}}; {{תיאוריה וביקורת1|יהודה באואר|תגובה על מאמרה של רות לין|4tIfjU|24-10|24, אביב 2004, עמ' 188-187}}; Linn, R. (2011). [https://drive.google.com/file/d/0B-kkMIb7l38Mc0JndktzQXAzTXM/view Rudolf Vrba and the Auschwitz reports: Conflicting historical interpretations]. In R. L. Braham, & W. J. vanden Heuvel (Eds.), ''The Auschwitz Reports and the Holocaust in Hungary''. New York: Columbia University Press, 153-210}}
שורה 74:
נושא מכתבו של קסטנר אל שר האוצר קפלן היה היעלמותו של "אוצר" שבכר סחט מהיהודים – מזוודות המכילות יהלומים ומטבעות זהב בשווי מיליוני דולרים. קסטנר טען במכתבו כי "האשמה על הזנחת הפיקוח היעיל נופלת על אלה משליחי הסוכנות אשר מתפקידם היה בהתחלה להשגיח בהקפדה על גורל המזוודה".{{הערה|שם=המיליון השביעי 255}}
 
ההיסטוריון [[יחיעם ויץ]] כתב על כך כי "גם תומכיו המובהקים של קסטנר מתקשים להעניק הסבר סביר למניעו במתן ההצהרות".{{הערה|1=[[יחיעם ויץ]], '''האיש שנרצח פעמיים: חייו, משפטו ומותו של ד"ר ישראל קסטנר''', עמ' 353.}} שושנה אישוני-ברי הציעה הסבר להתנהלותו זו של קסטנר. לדבריה, מלבד מניעים פסיכולוגיים באישיותו של קסטנר, יש משמעות גם לכך שהוא נשלח לפעול במסגרת משפטי נירנברג על ידי [[הסוכנות היהודית]] ו[[הקונגרס היהודי העולמי]]. קסטנר פעל בנירנברג כדי להעלות את נושא שואת העם היהודי כנושא עצמאי, בניגוד לעמדתם של מארגני המשפטים - הבריטים והאמריקאים. קסטנר ובכר העידו על חלקו של [[ארנסט קלטנברונר]], סגנו של הימלר, בהשמדת היהודים. בעקבות עדויותיהם, קלטנברונר נתלה (זאת, לפי פרופ' [[שלמה אהרונסון (היסטוריון)|שלמה אהרונסון]]).
לפי אישוני-ברי, הסוכנות היהודית הייתה זקוקה לעזרתם של בכר ושל יוטנר כדי לאתר חלקים מן הרכוש היהודי שנגזל בהונגריה. עדות לטובתו של בכר נחשבה למחיר זניח בהתחשב בצרכים הלוחצים של "המדינה בדרך". העדות לטובת ויסליצני ניתנה במסגרת מאמצי הסוכנות למנוע את הוצאתו להורג בצ'כוסלובקיה, בתמורה למידע על מקום הימצאו של אייכמן. עם זאת, אישוני-ברי כותבת שאין לה הסבר מדוע העיד קסטנר גם לטובת קרומיי. עוד היא אומרת שלמרות עדותו של קסטנר ויסליצני נענש, ושהאמריקנים יכלו להעניש את בכר, קרומיי ויוטנר, למרות העדויות של קסטנר, בשל מעשים אחרים שעשו הקצינים הנאצים, אלא שהאמריקנים לא ראו חשיבות בהענשת קצינים נאצים מדרג שני ושלישי. קסטנר טען בחקירתו במשטרה ובמשפט שהעדויות לטובת בכר תואמו עם גורמים בארץ, והעניין לא נבדק דיו.{{הערה|שם=אישוני-ברי}}
 
שורה 191:
 
===בשיח הציבורי ובתרבות===
בשיח הציבורי בעניין אישיותו ותדמיתו של קסטנר נותרה מחלוקת. יש הרואים בו גיבור הירואי, דעה המשתקפת במאמריו של חוקר השואה וחתן [[פרס ישראל]] פרופ' [[יהודה באואר]], בספרו של ההיסטוריון פרופ' [[יחיעם ויץ]] "האיש שנרצח פעמיים", ב[[מחזה]]ו של [[מוטי לרנר]] "קסטנר" שהוצג ב[[התיאטרון הקאמרי|קאמרי]], בסרטו של [[יהודה קווה]] "פרשת קסטנר", מ-1983, ובסדרת הטלוויזיה "משפט קסטנר" שכתב מוטי לרנר וביים [[אורי ברבש]] בהפקת ה[[הטלוויזיה הישראלית|טלוויזיה הישראלית]] בשנת [[1994]]. המלחין [[אריק שפירא]] כתב [[אופרה]] אלקטרו-אקוסטית בשם "משפט קסטנר" כשה[[ליברית]] מבוסס על פרוטוקול המשפט. לדעת [[מרטין גילברט]], קסטנר לא היה נבל אלא קרבן של הונאה מצד אייכמן.{{הערה|[http://2ndgeneration.org.uk/pdfs/2010%20JOURNAL%2045%20Aid%20Socl.pdf Martin Gilbert, journal of HOLOCAUST SURVIVORS ], no 34, 2010, page 62.|שמאל=כן}}
 
אחרים, כחתן פרס ישראל ה[[היסטוריון]] פרופ' [[יוסף קלוזנר]], ה[[סופר]] וה[[תסריטאי]] [[בן הכט]] בספרו "כחש", פרופ' [[רודולף ורבה]] מחבר "פרוטוקול אושוויץ", רואים בקסטנר כמי שאכן מכר את נפשו לשטן ושיתף פעולה עם הנאצים בעת מלחמת העולם השנייה ולאחריה, בפרט לנוכח ממצאים שהתגלו עם תפיסתו של הפושע הנאצי [[אדולף אייכמן]] ולא היו בפני שופטי בית המשפט העליון בעת פסיקתם בערעור.
שורה 258:
* {{הארץ|[[יוסי מלמן]]|שהצעירים יעבדו קצת|1.1492880|14 בינואר 2005, ראיון עם יעקב חרותי}}
* {{הארץ|[[אורי דרומי]]|מדינת הקסטנרים שלכם|1.1496214}}
* {{הארץ|[[נירית אנדרמן]], עכבר העיר אונליין|גיבור או בוגד|1050,209,28819|19 באוקטובר 2008}}{{קישור שבור|30 במאי 2017}}
* {{מעריב|[[שלום רוזנפלד]]|תיק פלילי 53 - 124 - סיכומי משפט גרינוולד-קסטנר|1954/10/06|00200}}
* [http://www.nizkor.org/hweb/orgs/german/einsatzgruppen/esg/trials/profiles/immensely.html אדולף אייכמן על קסטנר] - מתוך הראיון עם אייכמן שפורסם במגזין [[לייף]] ב-1960, באתר "נזכור"