שרפת ספרי הרמב"ם – הבדלי גרסאות

הדיון החל בעיר [[מונפליה|מוֹנְפֶּלְיֶה]] שבדרום [[צרפת]] בשנת [[1232]] – כארבעים שנה לאחר פרסום "מורה נבוכים". ראשיתו במכתב ששלחו הרב [[שלמה מן ההר]] ושניים מתלמידיו – רבי [[יונה גירונדי]] ורבי דוד בן שאול – לחכמים שונים בצרפת, חלקם מ[[בעלי התוספות]],{{הערה|הללו התנגדו לרמב"ם בתחומים שונים, בעיקר בהתייחסות לחכמות חיצוניות כ[[פילוסופיה]], וכן בשיטת הלימוד.}} והללו הטילו [[חרם (הלכה)|חרם]] בעקבות המכתב על ספרי הרמב"ם, והפיצו את דבר החרם בקהילות צרפת ו[[ספרד]]. הדבר עורר ויכוח סוער שבו השתתפו חכמים בולטים נוספים, ביניהם [[רד"ק]] שצידד ברמב"ם. רבי שלמה מן ההר ורבי יונה גירונדי אף כתבו על הרמב"ם כי: {{ציטוטון|אם גם אמת הדבר שהיה נזהר בכל מצוות שבתורה, הלא מצינו גדול ממנו ששמש 90 שנים בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי.}}{{הערה|בהתייחס לדברי ה[[תלמוד]] ב[[מסכת ברכות]] (דף כ"ט, א') המספרת על יוחנן כהן גדול שהפך [[צדוקי]] לאחר 80 שנה שהיה [[כהן גדול]]; משה הרשקוביץ, [http://www.etzion.org.il/dk/5767/1089machshava.html#_ftn9 קבל האמת מי שאמרה], "דף קשר".}}{{הערה|1=על דברים אלו הגיב ה[[רמב"ן]] בחריפות ב[[s:אגרת הרמב"ן לרבני צרפת|אגרתו לרבני צרפת]].}}

 

{{ציטוט|תוכן="מורה נבוכים החרש, פיך בלום / הן הדברים לא שמענו עד הלום{{ש}}

ישאו עוונם אומרים כי הכתב / משל והנביא אשר איתו חלום".}}